הרב יצחק ביטון בטקס הממלכתי בבית שמש| צילום: צילום: באדיבות
הדממה בבית שמש הייתה כבדה מנשוא, כשאל הדוכן עלה הרב יצחק ביטון. זה לא היה נאום רגיל של יום הזיכרון; זו הייתה זעקה של אב שביום אחד, במכת טיל אכזרית, עולמו חרב עליו עם מותם של שלושה מילדיו. כשקולו נשבר פעם אחר פעם, הקהל כולו – דתיים וחילונים כאחד – עמד דומם, מוחה דמעה מול עוצמת הכאב והאמונה היוקדת שבקעה מבין השברים.
במהלך דבריו פרץ הרב ביטון בבכי תמרורים, שחדר ללבבות השומעים. הוא תיאר את החלל העצום שהותירו הילדים בבית ובקהילה, אך יחד עם זאת דיבר על הבחירה בחיים ועל האחיזה באמונה גם כשחשיכה גדולה יורדת על הבית. הלבבות בעיר נשברו יחד איתו, בנאום שלא הותיר עין אחת יבשה והפך לרגע המכונן של אירועי הזיכרון בעיר.
0 תגובות