פרסום ראשון: 11 חרדים הגישו לבית המשפט תביעת פיצויים ממשטרת ישראל, בעקבות הצער שהיה מנת חלקם בפורים האחרון, כאשר שוטרים לא אפשרו להם לעלות לציין את החג בירושלים.
בשבועות האחרונים נשמעה שוב ושוב הטענה כי אחד מהגורמים לפרעות הערבים היתה חסימתם של רבים מהם על ידי המשטרה, בכביש 1, בעת שהיו בדרכם לתפילה החשובה ביותר בחודש הרמדאן בהר הבית. כמעט ניתן לשכוח שמראות זהים, שבועות קודם לכן, זעזעו פחות את כלי התקשורת: סגירת כל הכניסות לעיר הקודש בפני חרדים, בפורים האחרון.
היה זה, כזכור, כאשר נגיף הקורונה טרם מוגר באופן רשמי ומוחלט ברחבי ישראל, ובשל כך צומצמה עד נעצרה התחבורה הציבורית לירושלים, כדי למנוע התקהלויות חוגגים, שלכאורה היו עלולות לגרום להדבקה.
אלא שאלפי משפחות חרדיות, חלקן המתגוררות בעיר, תכננו לשמוח בחג הפורים כבכל שנה, בחיק קרוביהן, ויצאו לדרכן בכבישים השונים, אך נחסמו.
וזו לא היתה חסימה כוללנית, ללא אבחנות בין האוכלוסיות: בתיעודים שהגיעו מהשטח, נצפו שוטרים מאפשרים מעבר חופשי לכלי רכב, וחוסמים רק כאלו שנוסעיהם בעלי חזות חרדית.
עובדה זו גרמה לרבים-רבים לצעוד רגלית לירושלים, עם הנשים והילדים - במחזה שעורר סערה רבה, ואף כיכב במערכת הבחירות כהתרסה כלפי המפלגות החרדיות.
במשטרה הגיבו לאחר מכן כי מדובר ב"אכיפה של תקנות הקורונה, למען בריאות הציבור ולמען הצלת חיים, ובאשר לטענה על לאכיפה בררנית - מדובר באירוע נקודתי שטופל על ידי חידוד ההנחיות".
כעת כאמור, כפי שנחשף כאן, תובעים אחד-עשר חרדים פיצוי כספי ממשטרת ישראל, בכתב תביעה מנומק שהגישו לבית משפט השלום בירושלים נגד המשטרה ונגד השוטר הספציפי שביצע את החסימה המפלה.
באמצעות עורכי הדין אריה רביץ, אוריאל שטרן, רועי אברהם, איתי גרינבלאט ושלומי אליסף, מגוללים תחילה התובעים את שאירע להם: "אנו תושבי בית שמש, שביקשנו לשמח במשלוחי מנות מושקעים את הורינו המבוגרים, אותם לא ראינו חודשים ארוכים בשל מגבלות הקורונה".
"דא עקא, כי במחלף חמד, עין כרם ועוד, הנתבעת הציבה מחסומים אשר מנעו את הכניסה לירושלים מבעלי חזרת חרדית בלבד, הגם שהללו היו עם רכבים פרטיים או שנסעו עם מוניות - דבר שהיה מותר על פי החלטת הרשויות".
התובעים מדגישים, כי "ממוקד המידע של משטרת ישראל נאמר, לאלו אשר פנו אליהם, כי אין מגבלת כניסה לירושלים לבעלי רכבים פרטיים, אך למרות זאת השוטר לא שעה לבקשתם לנסות ולברר את ההנחיות עם הממונים עליו, אלא עצם עיניו בראותו ילדים מוגבלים, ורכים בשנים, מתייסרים בשל הישיבה הממושכת אטם אוזנו לתחנוני ההורים, ובשיכרון כוח ובזלזול מופגן הורה לנו לשוב על עקבותינו בטרם ייתן להם דו"ח".
"כתוצאה מפעילות אסורה זו של הנתבעים, רבים נאלצו לחזור לביתם עם ילדיהם ומשלוחי המנות, בתחושה קשה של עלבון, חוסר אונים, זעזוע, כעס, רוגז, סבל נפשי, השפלה, בושה, צער, עלבון, תסכול, ערעור האמונה במשטרה ורגשות קשים נוספים".
אחרים, שהגיעו עם מונית מיוחדת, נאלצו לפי התביעה לשלם למונית סכום נוסף, על מנת שישיבם לביתם, "ואחרים ירדו מכלי הרכב ואולצו לצעוד בצדי הכביש במשך שעות ארוכות, בציר 443, ציר בר גיורא ועין חמד".
"גם במועד הגשת התביעה, ילדינו עדיין סובלים מטראומה ופחד משוטרים, כן, מאותם שוטרים אשר אמורים להגן עליהם. מכאן קל להסיק את עוצמת עוגמת הנפש שגרם השוטר. לא נותרה לנו כל ברירה, מלבד לנסות ולחפש כניסה אחרת לירושלים. שם אולי יהא ניתן למצוא שוטר עם לב פועם בקרבו", מוסיפים התובעים.
לדבריהם, "ניסיון זה גרר נסיעה של מספר שעות בפקקים בלתי נסבלים, עם ילדים רכים בשנים, ללא מזון, שתיה ותעסוקה מתאימה. מסיבות אלו, רבים מאיתנו החמיצו את שמחת הפורים בירושלים ואת הביקורים המשפחתיים שהיו כה חשובים, בטח לאחר חודשים ארוכים בהם המפגשים היו אסורים".
"למותר לציין את עוגמת הנפש שנגרם לנו ולילדינו ממניעת המפגש עם ההורים/הסבים והסבתות, וזאת לאחר חודשים ארוכים בהם המפגשים היו אסורים. כמה שמחה הייתה לבני המשפחה, עת הותרו המפגשים; כמה היערכות ועמל השקענו בהכנת משלוחי מנות, בלחפש את הילדים בתחפושות מיוחדות - אך כל השמחה והתוכניות נגדעו באחת".
יצוין, כי בחלק מן המקרים, כפי שמפרט כתב התביעה, חסימת הדרכים לירושלים פגעה רפואית בנוסעת שהיתה בדרכה לטיפול חשוב, לו חיכתה זמן רב, ובמקרים אחרים, כפי שמתואר, "תובעים הפסידו קבלת תמיכה בפורים, מבעלי ממון אשר רק בפורים ידם פתוחה בשל העניינים הסגוליים של מתנות לאביונים".
"הסעדים המבקשים", עוברת התביעה לשלב המעשי, "הם לשלם לתובעים סך של 550,000 שקלים, בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התובענה ועד לתשלומו המלא בפועל, ולשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחה בצירוף מע"מ כדין (סכום האגרה: 13,750 שקל)".
ממשטרת ישראל נמסר ל'כיכר השבת', כי "כתב התביעה טרם התקבלה במשטרה, ולכשיתקבל - אנו נשיב לו בבית המשפט, באמצעות הפרקליטות, כמקובל".
- תיעוד זה הופץ ברשתות החברתיות, וניסיונותינו לאתר את בעל זכויות היוצרים לא צלחו. אם זהות הצלם ידועה לכם, הודיעו לנו בדוא''ל desk@kikar.co.il. השימוש בתיעוד נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים, התשס''ח-2007.