היסטוריה ואקטואליה

מעשה האריז"ל ששימש את בעלי המוסר

המעשה המיוחס לאריז"ל בעניין רב בית הכנסת שגער באנוס הצפתי שהכין לקב"ה 'לחם הפנים' נדחה על-ידי רבנים שונים, אך דווקא שניים מגדולי בעלי המוסר - השתמשו בו (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

פרק ד': סדרת המאמרים אודות המעשה המיוחס לאריז"ל, בעניין רב בית הכנסת שגער באנוס הצפתי התמים, אשר הכין לקב"ה 'לחם הפנים', ובעקבות כך נענש הרב במיתה מן השמיים, וטענת הגר"ש אלתר נגד מעשה זה, הכו גלים בעולם התורני. רבים מהקוראים מגיבים ושולחים מקורות נוספים לפולמוס זה בתיבת האימייל שמוצגת לקוראים בסיומת כל כתבה.

בפרקים הקודמים ציטטנו את מרן הגרי"ז מבריסק, מרן הגר"ע יוסף, הגר"י קמנצקי זצ"ל, יבלח"ט המקובל הגר"א ציינוירט, ורבה של ירושלים העתיקה הגאון רבי אביגדֹר יחזקאל הלוי נֶבֶּנְצָל, שעסקו בביאור סיפור זה, ועל מקורותיו שעומדים בסתירה לפסק הנשר הגדול הרמב"ם שאין לקב"ה גוף.

לעומתם, שניים מגדולי תנועת המוסר, סיפרו מעשה זה ב'ועדים' לתלמידיהם, ולמדו ממעשה זה על גדלות האמונה התמימה והפשוטה.

הראשון הוא מרן המשגיח הג"ר ירוחם ליבוביץ נ"ע מגדולי המעמיקים שהביא סיפור זה על 'מעשה לחם הפנים והאריז"ל', בכדי להמחיש לתלמידיו כיצד נראה קיום תורה ומצווה ללא ידיעה והבנה, והנחת רוח שמעשה זה עורר בשמים, כראיה כי התכלית היא קיום המצווה היא עשיית המצווה ללא ידיעה והבנה.

הידיעה וההבנה של האדם בעשיית המצוות אומר ר' ירוחם, מהווה חציצה בין האדם המצווה למצווה, אני מבין ולכן אני מקיים, לכן דווקא עשייה ללא ידיעה והבנה היא העשייה שבאה מכוחו של המצווה בלבד ללא התיווך של הבנה. וזו גדולתו של כלל ישראל בנעשה ונשמע.

דעת תורה לג"ר ירוחם לבוביץ זי"ע חלק ד עמ' קנ"ג (אוצר החכמה)

השני הוא מרן הגר"י בּלָאזֶר - ר' איצל'ה פטרבורגר מגדולי תנועת המוסר שהיה נוהג לספר מעשה זה, ואף למד ממנו הלכה למעשה שעיקרן של מצות הוא בכוונתם לשם שמים למרות שיתכן שמעורבב בהן אמונות טפלות.

הדוגמה שנהג בעצמו המשגיח רבי איצל'ה הייתה, שהוא עצמו נהג להתפלל את טקס ה'תשליך' למרות שב'קלם' לא נהגו מנימוקו של הגר"א ששלל מנהג זה לחלוטין (ראה ספר מעשה רב, סעיף ר"ט).

וכך הובא בספר 'רבי איצלה' עמ' 501 (ומקורו בספר 'תנועת המוסר') לאחר הבאת מעשה 'לחם הפנים והאר"י':

"אף על פי שיתכן שבתשליך מתערבבת אצל המון העם מחשבות תפלות, כאילו שבזה הם משליכים את עוונותיהם לתוך מי הנהר, אבל עיקר ערכן של המצוות והמנהגים שנהגו בהם ישראל, הוא בתמימותן ובטוהר כוונתם לשם שמים".

לפני הבאת סיפור זה העורך ציין את הקשר בין מעשה לחם הפנים והאר"י, למנהג התשליך.

(הערה: יתכן שרבותינו ששללו את מנהג התשליך ראו ברוח קודשם את אלו בימינו שנוהגים בימינו להוציא את פנים כיסם ומגרדים ממנו את עונותיהם לעבר המים בתקוה שאכן כך הוא. יש לציין שקהילת זילברמן בירושלים אינם עורכים את טקס התשליך מפני פסקו של הגר"א).

ספר תנועת המוסר ח"ב עמ' 255 תש"י (אוצר החכמה) (ראה עוד הערות לספר 'רבי איצלה' עמ' 500 501)
  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר