אאא

פרק א': היום נספר על "בית פיינברג" בחדרה, שמספר את סיפורו של אבשלום פיינברג בנו של אחד מייסדי העיר.

 

בית פיינברג חדרה (צילום: ישראל שפירא)
בית פיינברג חדרה (צילום: ישראל שפירא)

 

הסיפור הינו מרגש ומחזק ביותר, עד כדי כך שמרנן הגר"י אדלשטיין והגר"א גניחובסקי עודדו את הרב אפרים שרגא הכהן שורץ מבני ברק, שיכתוב את סיפורו בספר "רפאים יקומו" שכל כולו דברי חיזוק על: "מלחמות, אותו ומופתים, מוות קליני, גלגולי נשמות, חלומות, הישארות הנפש, נצחיות החיים ואנשים שלא שלטה בהם רימה".

 

ספר ''רפאים יקומו'', הרב אפרים שורץ בני ברק תשע''ב (צילום: ישראל שפירא)
ספר "רפאים יקומו", הרב אפרים שורץ בני ברק תשע"ב (צילום: ישראל שפירא)

 

בית פיינברג חדרה (צילום: ישראל שפירא)
בית פיינברג חדרה (צילום: ישראל שפירא)

הספר זכה להסכמה הנלהבת של מרנן ורבנן, והגר"י אדלשטיין התבטא על הספר שהמחבר איש טהור אסף את המאמרים והסיפורים בעלי תועלת גדולה לחזק את האמונה בנצחיות האדם.

הסכמתו של הגר''י אדלשטיין על ספר ''רפאים יקומו'' (צילום: ישראל שפירא)
הסכמתו של הגר"י אדלשטיין על ספר "רפאים יקומו" (צילום: ישראל שפירא)

הדיין המפורסם הגרש"א שטרן כתב הסכמה נלהבת, ובין היתר העיד על הספר שבא "לחזק את האמונה התמימה בהשארת הנפש על ידי לקט נבחר של מאמרים מגדולי הדורות וסיפורים מתוך המציאות".

הסכמתו של הגר''א גניחובסקי זצ''ל לספר ''רפאים יקומו'' (צילום: ישראל שפירא)
הסכמתו של הגר"א גניחובסקי זצ"ל לספר "רפאים יקומו" (צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
הסכמתו של הגרש''א שטרן  לספר ''רפאים יקומו'' (צילום: ישראל שפירא)
הסכמתו של הגרש"א שטרן לספר "רפאים יקומו" (צילום: ישראל שפירא)

מה זכה החלוץ החילוני אבשלום פיינברג להיכנס לספר תורני, שעוסק בסיפורי אמונה שנועדו לחזק את האמונה בבורא עולם?!

פינת הנצחה לאבשלום פיינברג בבית פיינברג חדרה (צילום: ישראל שפירא)
פינת הנצחה לאבשלום פיינברג בבית פיינברג חדרה (צילום: ישראל שפירא)

לכך נספר את סיפורו של אבשלום פיינברג:

לפני 131 שנים נולד אבשלום פיינברג במושבה גדרה, אבשלום גדל על ברכי סבו החרדי רבי מאיר בלקינד, אביו ישראל פיינברג היה אחד ממקימי העיר חדרה, ועסק ביבוש הקרקעות שבה, ולימים עברו דירה לחדרה.

בגיל צעיר אבשלום פיינברג הקים אגודה כדי שתביא לארץ ישראל להיות חופשית בשעה שהייתה תחת הכיבוש הטורקי.

ובגיל יותר מאוחר השתתף במחתרת ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך שמואל א', פרק ט"ו, פסוק כ"ט) שעזרה לאימפריה הבריטית במלחמתה כנגד הטורקים.

מסופר שבשנת תרע"ד (1914) על חוף הים אותתו חברי מחתרת ניל"י לאוניות הבריטיות ונתפסו על ידי הטורקים והואשמו בבגידה בשלטון.

שחזור חדר בבית אבשלום פיינברג בחדרה (צילום: ישראל שפירא)
שחזור חדר בבית אבשלום פיינברג בחדרה (צילום: ישראל שפירא)

לאחר  שאבשלום ראה את הטבח האיום שערכו הטורקים לעם הארמני, הוא כותב ביומנו: "כבר נשחקו שינַי מחרוק, מיהו הבא בתור? כי הנה התהלכתי על האדמה הקדושה והמקודשת בדרך העולה ירושלימה, ואשאל את עצמי אם חיים אנו לעת הזאת, בשנת 1915 – או בימי טיטוס או נבוכדנאצר?". בהמשך תוהה פיינברג האם מותר ליהודי להוזיל דמעה על רצח הארמנים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ספרים עתיקים בבית אבשלום פיינברג בחדרה (צילום: ישראל שפירא)
ספרים עתיקים בבית אבשלום פיינברג בחדרה (צילום: ישראל שפירא)
מוצג מרתק בבית אבשלום פיינברג. מסתבר שדודו של אבשלום – בחור ישיבה בשם ישראל (בתמונה מצולם עם כובע וחליפה) גער ביהודים שהשתמשו בתאריכים של הנוצרים, ולכן הוא דרש שיתחילו לספור מחורבן בית המקדש, היינו שנת 70 לספירה. (צילום: ישראל שפירא)
מוצג מרתק בבית אבשלום פיינברג. מסתבר שדודו של אבשלום – בחור ישיבה בשם ישראל (בתמונה מצולם עם כובע וחליפה) גער ביהודים שהשתמשו בתאריכים של הנוצרים, ולכן הוא דרש שיתחילו לספור מחורבן בית המקדש, היינו שנת 70 לספירה. (צילום: ישראל שפירא)
כך בשנת תר''ע (1910) צולמה גלויה שכתוב עליה שנת אתת''ם – היינו 1840 לחורבן בית המקדש, שהוא 1910 למנין הנוצרים.. (צילום: ישראל שפירא)
כך בשנת תר"ע (1910) צולמה גלויה שכתוב עליה שנת אתת"ם – היינו 1840 לחורבן בית המקדש, שהוא 1910 למנין הנוצרים.. (צילום: ישראל שפירא)

בפרק הבא, נשלים את סיפורו המרתק של אבשלום פיינברג, ועל המאמצים הגדולים למצוא את קברו.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]