אאא

"לא נישען על המשותפת"? חלקית

נפתלי בנט ויאיר לפיד ניסו למתג את ממשלתם הטרייה כממשלת אחדות, אך זכו לאמון חצי בלבד מחברי הכנסת. אירוע שהתרחש בשעת ההצבעה, ולא קיבל את היחס הראוי, הוא העובדה שימינה ותקווה חדשה, שנשבעו שלא להישען על הרשימה המשותפת, נתנו ליו"ר יש עתיד לסגור הסכם עם חברי תע"ל, אחמד טיבי ואוסאמה סעדי, שיהיו רשת ביטחון לממשלה. השניים ראו שסעיד אלח'רומי לא הצביע בעד, יצאו מהמליאה והמתינו עד שאלח'רומי הודיע שהוא נמנע, הרוב לממשלה ישנו - ואז שבו והצביעו נגד. 

רה''מ בנט וסגנו סער. היו מוכנים להסתמך על תע''ל כדי להדיח את נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
רה"מ בנט וסגנו סער. היו מוכנים להסתמך על תע"ל כדי להדיח את נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הגדלה

בנימין נתניהו, יוצר הממשלה והגורם המאחד שלה

ביום שני החל הקרב האמיתי: מי תיכנע ראשונה, הקואליציה או האופוזיציה. למרות ההפסד הצורב ראש האופוזיציה החדש-ישן, בנימין נתניהו, נראה מחויך מתמיד, והבטיח בישיבה בה נכחו כל חברי האופוזיציה: נהיה מלוכדים. 

למרות החשש שלכאורה אמור להגיע, בסביבת ראשי הממשלה הטריים היו מרוצים מההצהרה הלוחמנית: "אם נתניהו ימשיך להראות אופוזיציה תקיפה, זה מה שישאיר את הממשלה הזו מאוחדת ופעילה", טענו. 

למעשה מה שנראה כאן, בקואליציית ה-61 השברירית, זה משחק "מי ממצמץ ראשון": אם באופוזיציה, המורכבת מעשרות שרים לשעבר, יחזיקו מעמד בהגעה יומיומית לכנסת - הקואליציה תובך פעם אחר פעם. מנגד, בימינה וביש עתיד משוכנעים שמהר מאוד חרם הקיזוזים יוסר, השרים לשעבר לא יקפידו על הגעה למשכן בירושלים, והממשלה לא תתנהל על חודו של קול אלא עם הפרש ניכר.  

ראש האופוזיציה, נתניהו. הדבק של הממשלה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ראש האופוזיציה, נתניהו. הדבק של הממשלה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הגדלה

באוסלו רואים אחרת מירושלים

שלושה עשר חברי כנסת חדשים הושבעו לכנסת אחרי התפטרות שרי מפלגתם במסגרת החוק הנורווגי, בהם חברת הכנסת החירשת הראשונה, שירלי פינטו קדוש מימינה. בישראל הפך החוק לשם נרדף לשחיתות וחלוקת עבודה, אך האמת היא שכמו כל דבר, זה לא שחור ולבן, אלא עמוק יותר.

כמעט בלתי אפשרי ששר שממלא את תפקידו כראוי יוכל להיות גם חבר כנסת פעיל בוועדות ובמליאה. מלבד חוקים הקשורים במשרדו, לא יהיה לו זמן לקרוא ולהתעמק בכל סעיף וסעיף. הבעיה מתחילה שבירושלים לא העתיקו את אוסלו כפי שהתכוון המחוקק הנורווגי, למטרת העמקת הפרדת הרשויות בין המחוקקת למבצעת, אלא להגעת אנשים שמחויבים לבכירי מפלגתם שהתפטרו.

חידוד החוק יהפוך אותו למצוין ובעל תמיכה ציבורית רחבה, הבעיה שלכלל נבחרי הציבור אין אינטרס כזה. 

שירלי פינטו בשעת הצהרת האמונים. עשתה היסטוריה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שירלי פינטו בשעת הצהרת האמונים. עשתה היסטוריה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הגדלה

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

תם המחדל שאחרי האסון

ביום ראשון, אם ירצה השם, יגיע לסיומו מאבק בן חודש וחצי, שלא הוסיף למדינת ישראל כבוד רב: הממשלה צפויה לאשר הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון, אחרי שהממשלה היוצאת ברחה מיצירת כל בדיקה וגלגלה עיניים.

מנהיגות נמדדת ברגעים הקשים, בכישלונות, באסונות, לא ברגעים הקלים והמחויכים, ולמשפחות ארבעים וחמישה הנספים מגיעות תשובות, עם מסקנות לעתיד. אולי הן סוף סוף תגענה.

"משחקי כסאות", סיכום השבוע הפוליטי ב"כיכר השבת", בהגשת כתבנו הפוליטי, רפאל כהן. 

שר הביטחון גנץ. נלחם למען ועדת החקירה הממלכתית (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
שר הביטחון גנץ. נלחם למען ועדת החקירה הממלכתית (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
הגדלה