אאא

ספר בעל מראה יוצא דופן צד את עיניי לאחרונה בחנות ספרים שביקרתי בה. הספר, בפורמט גדול של ש"ס חתנים מפעם, מושך תשומת לב גם מרחוק. מי מדפיס היום ש"ס בגודל כזה? בשנים האחרונות כמעט כל ההוצאות עברו להדפיס בגדלים קטנים יותר, והש"סים והשו"ע בפורמטים הגדולים נמצאים בעיקר בספריות של בתי הכנסת הישנים.

כשנטלתי את הספר כדי לבדוק אותו מקרוב, התברר שהמילה "תלמוד" שהודפסה עליו היתה מטעה. זהו אמנם תלמוד, אך לא תלמוד בבלי אלא "תלמוד בתרא", ממחבר בן זמננו שכתב על מסכת עוקצין מסדר טהרות, עליו כידוע אין לא תלמוד בבלי ולא תלמוד ירושלמי.

המחבר יצר חיקוי מושלם לצורת הדף המוכרת: "גמרא" באמצע, "מפרש" מצד אחד ו"תוספות" מצד שני, ומן הצדדים החיצוניים אפילו "מסורת הש"ס", "עין משפט" ו"גליון הש"ס", ממש כמו בגמרות המוכרות. לפי שער הספר, ה"גמרא" נערכה על בסיס ליקוט סוגיות מן הש"ס העוסקות בענייני מסכת עוקצין, וכן חידושים מן האחרונים שנערכו בארמית בבלית, בנוסח הגמרא.

(באדיבות הכותב הרב רובין)

כהיסטוריון חובב, עוררו בי הדברים זכרון כלשהו. כששבתי הביתה ובדקתי בספרים, הסתבר לי כי חיבור המבוסס על רעיון דומה יצא כבר לפני כמאה וחמישים שנה, מאת הרבי מראדזין, ר' גרשון חנוך הייניך ליינר. הספר שנקרא "סדרי טהרות" יצא תחילה על מסכת כלים, גם היא מסדר טהרות, ועורר בזמנו פולמוס גדול. רבני וילנה יצאו נגד הספר והמחבר, ובכרוז שפרסמו הודיעו כי "עלינו לגדור גדר גדול בזה, אשר לא יבוא עוד שום אדם מישראל לעשות כמתכונת הש"ס הקדוש". האם גם בימינו נראה מכתבי אזהרה דומים מגדולי ישראל?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

יצרנו קשר עם המחבר, הרב ישראל נתנאל רובין. המחבר אמר לנו כי לדעתו ה"גדר גדול" של רבני וילנה בזמנו אינו מחייב, וגם הרבי מראדזין בזמנו חשב כי אינו מחייב. עובדה, כי עשר שנים לאחר שהדפיס הרבי מראדזין את הכרך הראשון של "סדרי טהרות" על מסכת כלים, הוציא כרך נוסף על מסכת אהלות, ולא התחשב באיסור שהוציאו רבני וילנה על הכרך הראשון. מאז חזר ה"סדרי טהרה" ונדפס כמה פעמים בידי חסידי ראדזין, והוא נמצא עד ימינו ב'אוצר הספרים' של כל ישיבה המכבדת את עצמה.

במאמר הבא נעסוק בפולמוס שסער בזמנו סביב ה"סדרי טהרה" של הרבי מראדזין, ובפוליטיקה שיש אומרים שרחשה סביבו. במאמרים נוספים בסדרה נספר על יוזמות נוספות במשך הדורות לחיבור גמרא על מסכתות שלא קיימת עליהן גמרא מן האמוראים.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]