בית משפט השלום באשקלון הורה היום (שלישי) על שחרורם למעצר בית של ההורים החרדים מאשדוד שנעצרו בחשד להתעללות בבנם הפעוט שאושפז עם שברים בראשו.
נציג המשטרה ביקש בדיון להאריך שוב את מעצרם של ההורים - האב בפעם השלישית והאם בפעם השניה, וטען כי מהפעולות שבוצעו והמסמכים שהתקבלו ולממצאים שעולים - "שיש בהם לחזק את החשדות כנגד החשודים".
הוא סיפר כי האם של הפעוט נחקרה, מסרה גרסה ששונה מהותית מהגרסה הראשונית שלה וממה שמסרה בבית החולים, תוך שהיא נותנת הסברים לגרסה ולסתירות שעולות בין גרסתה לבין גרסת בעלה.
פרקליטם של ההורים, עו"ד נס בן נתן, הקריא ממכתב שחרור של בית החולים כי יתכן שהפעוט קיבל מכה וכי הוא זוחל, מתחיל לעמוד וללכת. נציג המשטרה טען כי "אין משהו שסותר את התזה שהרופאה מציגה כי לא מדובר בחבלה של מה בכך, אלא בחבלה שנגרמת או מנפילה מגובה רב או מהטחה של ממש".
עו"ד נס בן נתן, ביקש לשחרר את ההורים והציג לשם כך ערבים - את ההורים של הבעל וההורים של האישה, כך שכל אחד ישהה במעצר בית בבתים שונים, הבעל אצל הוריו והאישה אצל הוריה, והילדים שלהם יהיו בבית אחר בטיפולם של אחיה של המשיבה.
אביו של הבעל הוצג כראש ישיבה והאמה כמטפלת רגשית ומדריכת כלות. "אין ילד כזה בתבל, אני מאחלת לכולם ילד כזה", אמרה אמו, "יש לנו 8 ילדים, הוא עולה על כולם. אנו מקבלים טלפונים רבים כולם בהלם על מעצרם של המשיבים. אין לנו עבר פלילי".
אביה של האישה הוצג כראש ישיבה בחינוך מיוחד ואמה עוסקת בחינוך ומתמחה בנוער בסיכון, עובדת סוציאלית.
השופטת דורית בונדה ציינה בהחלטה כי שני ההורים נעצרו "בחשד לביצוע עבירות של תקיפת חסר ישע וגרימת חבלה על ידי אחראי. אותו חסר ישע הינו בנם הפעוט של המשיבים. המשיבים מצויים כבר ימים ארוכים במעצר כשהחשד הסביר אשר הוביל למעצרם של המשיבים טמון היה בעדות אשר נמסרה על ידי רופאת חדר מיון ילדים ואשר סומנה על ידי בדיונים קודמים.
"בהתאם לאותה עדות ציינה הרופאה אשר בחנה את מצבו של הפעוט כי שברים אשר נתגלו בגולגולת של הפעוט יתכן ומקורם בנפילה מגובה או בחבטה של הפעוט בקיר. הרופאה ציינה בעדותה כי אינה יכולה לדעת בוודאות את מקור השברים".
בשופטת מתחה ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה בתיק ואמרה כי "חרף קביעה זו של הרופאה ועדותה המפורטת והמפורשת, כי אין באפשרותה לקבוע בוודאות ממה נגרמו השברים בראשו של הפעוט, הרי שעד היום ובחלוף 4 הימים ממועד מעצרם של המשיבים וממועד הבאת הפעוט לבית החולים, לא טרחה היחידה החוקרת לאפשר בדיקת הפעוט והכנת חוות דעת רפואית משפטית כפי הנדרש במקרים מעין אלה בהם קיים חשד כי נגרמו לפעוט חבלות שלא באורח שגרתי או תאונתי.
"וודאי שהיה מקום לפעול באורח מיידי לבדיקת הפעוט ולקבלת חוות דעת משפטית, מקום בו גם לשיטת רופאת חדר המיון אין באפשרותה לקבוע בוודאות מה מקור החבלות, אך כאמור הדבר לא נעשה".
השופטת הוסיפה ואמרה כי "מנגד, כבר בהארכת מעצר קודמת התברר כי הפעוט שוחרר לבית המשפחה, כשמצבו תקין. יוצא איפה, כי היחידה החוקרת לא טרחה להביא את הפעוט לבדיקה רפואית נדרשת בסמוך לגילוי הממצאים החבלתיים בו ואף אפשרה בסופו של יום שחרורו של הפעוט לבית המשפחה.
"גם פעולות חקירה אחרות בוצעו בעיכוב רב כשרק במהלך הכתבת ההחלטה הוצגה לפני עדות שנגבתה בסמוך לדיון מהמטפלת אשר השגיחה על הפעוט בזמנים רלבנטיים, כשעולה מעדותה הפעוט היה בהשגחתה ביום ו' האחרון משעות הבוקר עד הצהריים.
"לו היתה מונחת לפני חוות דעת משפטית אשר היתה בוחנת את החבלות בראשו של הפעוט, ניתן היה ללמוד ממנה מתי על פי המשוער נגרמה החבלה לפעוט והאם היא נגרמה בזמנים בהם שהה הפעוט בחזקתה של המטפלת, או שמא החבלה נגרמה בזמנים אחרים".
השופטת ציינה עוד כי "המבקשת טענה במהלך הדיון, כי החשד הסביר כנגד המשיבים התחזק, לאור סתירות לדבריה שהתגלו בעדויות שנגבו מהם. בחנתי טענה זו וכן בחנתי את עדויות המשיבים, כשאף אם ישנן סתירות כאלה ואחרות, עדיין שני בני הזוג שוללים כי הפילו את הפעוט מגובה או חלילה וחס חבטו בו כנגד הקיר.
"בהארכת מעצר קודמת של המשיבה 2, היא ציינה אפיק חקירה נוסף וטענה כי יתכן לפעוט פגם מולד, או כל סיבה רפואית אחרת בעטיה נגרמו לו השברים. אף שחלפו מספר ימים, לא ראיתי כי נעשה דבר או חצי דבר לצורך בחינת אפיק הגנתי זה. עדות המטפלת שנגבתה היום אינה מסבכת את המשיבים, כי אם להפך.
"יוצא איפה כי גם היום בחלוף מספר ימים בהם המשיבים מצויים במעצר, החשד הסביר לא התחזק לטעמי, כשאין לשלול כי השברים שנגרמו לפעוט, נגרמו בדרך אחרת מזו אשר תוארה בעדות הרופאה. יתרה מכך, הרופאה העלתה בעדותה ספקולציות אפשרויות ולא קבעה ממצא חד משמעי ביחס לאותם שברים שנתגלו בראשו של התינוק.
"במצב נתון זה בו טענת שני המשיבים כעת כי הפעוט נפל באופן טבעי בביתם ומנגד, אי קיומה של חוות דעת משפטית המלמדת כי השברים שנתגלו בראשו של התינוק מקורם בחבלות שאינן תאונתיות או מקורם בעבירה שבוצעה על ידי מי מהמשיבים, אינו מאפשר לטעמי המשך מעצרם של המשיבים לצורכי חקירה".
"סבורני", קבעה השופטת, "כי החקירה יכולה להמשיך ולהתברר בעוד המשיבים משוחררים בתנאים מגבילים ובתוכם הרחקת המשיבים מהפעוט ומילדיהם הקטינים למשך ימים ספורים עד לסיום הליך החקירה. מדובר במשיבים צעירים בגילם נעדרי עבר פלילי".
היא ציינה כי "חלופה שהתייצבה לדיון הותירה בי רושם רב ושוכנעתי כי יש בחלופה זו כדי למנוע שיבוש הליך החקירה או מסוכנות כזו או אחרת מצד המשיבים לפעוט או למי מילדיהם של בני הזוג. בהינתן נתונים אלה, לטעמי בשלה העת להורות על שחרורם של המשיבים וכך אני מורה".
היא הורתה על שחרור הבעל, בתנאים, לבית הוריו שם ישהה במעצר בית מלא עד יום חמישי, תוך הרחקתו מהמקום בו תשהה רעייתו, הפעוט וילדיו - למשך חמישה ימים. כמו כן הורתה על שחרור האישה למעצר בית מלא בבית הוריה עד ליום חמישי, תוך הרחקתה מהמקום בו ישהה בעלה, הפעוט וילדיה, למשך חמישה ימים.
המשטרה ביקשה עיכוב ביצוע כדי להגיש ערר על ההחלטה, פרקליט של ההורים התנגד אך בית המשפט קיבל את בקשת המשטרה והורה על עיכוב ביצוע כאשר עד מחר בשעה 12:00 המשטרה תוכל להגיש ערר.