חמישה שבועות לממשלת בנט-לפיד, וקשה להבחין בצעדים כלכליים מהותיים שקודמו לטובת הציבור, בטח עבור בני החברה החרדית, כאשר אברכי הכולל חטפו מהלומה, בדמות החלטת שר האוצר, אביגדור ליברמן, לבטל עבורם את הסבסוד במעונות היום.
הפרופ' ירון זליכה, שהתמודד בבחירות האחרונות מתוך תקווה לכהן בתפקיד שר האוצר אך לא עבר את אחוז החסימה, כיהן כחשב הכללי באוצר מ-2003 עד 2007, בתקופה בה החליט שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, על קיצוץ קצבאות הילדים, וגם זכה לזעם בחברה החרדית, מסביר בריאיון ל'כיכר השבת' על ההבדלים בין מה שמכונה בציבור החרדי "גזירות 2003" ל"גזירות 2021": "קיצצנו בקצבאות הילדים, אבל בה בעת האצנו את הצמיחה במשק באמצעות כלים שהובילו לפתיחת מקומות עבודה, כגון הורדת מע"מ שהביאה להגדלת מקומות העבודה במשקים הקטנים והבינוניים", מסביר זליכה ותוהה: "מה ההיגיון למנוע את סבסוד מעונות היום כרגע, מתוך תקווה שהגברים ייצאו לעבוד, כששוק העבודה תקוע ולא פורח? גם אם איכשהו ייצאו, הם לא ימצאו מקום עבודה".
בנוסף, הפרופ' זליכה מחדד כי הצעד בו נקט ליברמן בוודאות לא יביא לעלייה במספר החרדים העובדים: "אנחנו אלו שנתנו את הסבסוד במעונות היום ב-2003 - וזה כי אישה צריכה להיות שקטה שהבן שלה מטופל כמו שצריך. צריכים להרחיב את סבסוד מעונות היום לכל המשק, לא רק לחברה החרדית. זה גם קשור לסגירת פערים מגדריים ולהגדלת משכורות הנשים".
זליכה טוען כי הסיכוי שאברכי הכולל ייצאו לעבוד בשל ביטול סבסוד המעונות נמוך עד לא קיים, ומפצל את חברת לומדי התורה: "קדחת בצלחת שתלמידי חכמים אמיתיים ייצאו לשוק העבודה, ואלו שממילא לא תלמידי חכמים ממילא עובדים בדרך זו או אחרת", אמר בריאיון ל'כיכר השבת'. דרך טובה בעיניו להוצאת אנשים לשוק העבודה היא הגדלת תקציבי מס ההכנסה השלילי, שיהווה תמריץ כלכלי.
זליכה, שציפה להיות סביב שולחן הממשלה, רואה שחלפו חמישה שבועות להשבעת השרים שהבטיחו שינוי, ורק הוא איננו: "יאיר לפיד הוא ראש ממשלת החוץ, אביגדור ליברמן הוא ראש ממשלת הפנים ובני גנץ הוא ראש ממשלת הביטחון. נפתלי בנט הוא ראש הממשלה רק בשם התפקיד, אין לו את היכולת להכריע במחלוקות שתהיינה בין השרים ולקדם דברים. עד עכשיו כל העסק הזה לא נראה טוב. אצלנו ידעו את כל התוכניות הכלכליות שקידמנו תוך חודש - אבל פה לא ברור: מה השינוי שאתם בכלל מתכננים לבצע? מה התוכניות האסטרטגיות שלכם?".
החשב הכללי באוצר לשעבר התייחס לממשלה המנופחת שקידמו נפתלי בנט ויאיר לפיד, ועל המחיר שהיא עולה לאזרחי ישראל: "הם אמרו שהם 'ינהגו אחרת' - אבל קידמו את החוק הנורווגי המורחב עם עשרות חברי כנסת והשביעו ממשלה רחבה מדי. מישהו דיבר על כמה זה עולה? בוודאות זה יותר מאשר סבסוד המעונות".
מבחינת הפרופ' זליכה, הממשלה הטרייה תימדד בשני פרמטרים: הורדת מחירי הדיור והורדת יוקר המחיה. "יש שני דברים שנתניהו וממשלותיו נכשלו: הראשון הוא מחירי הדיור, כאשר עלות דירה ממוצעת בימינו עומדת על 1.6 מיליון ש"ח והיא עולה במאה אלף ש"ח כל שנה. השני הוא יוקר המחיה, שכל הזמן גדל".
לדבריו, ישנו תפקיד אחד דרמטי במיוחד לכלכלה הישראלית: מנהל רשות התחרות הבא, שיחליף את מיכל הלפרין, הממונה הנוכחית. "התפקיד הזה הוא המשפיע ביותר על חיינו בחמש השנים הקרובות, כי רשות התחרות היא זו שנלחמת במונופולים שקובעים את ההוצאות השוטפות שלנו. המנהלת הנוכחית הגנה עליהם כי היא הייתה סנגורית המונופולים בעבר, ואני הצעתי לשרת הכלכלה הנכנסת שאעמוד בראשות ועדת האיתור לכך - בתור מי שמכיר מי שנתן עצות לבעלי מונופולים - אבל טרם קיבלתי תשובה. המינוי הזה יראה לאן פני הממשלה הזו".
אחת מהתחייבויות הממשלה ושר האוצר הייתה שלא להעלות מסים בתקציב הנוכחי, אך מנגד במשרד האוצר שוקלים להעלות את הארנונה ב-15% בעשור, ונשקלה האפשרות לבטל את הפטור ממע"מ במוצרים מחו"ל עד 75 דולרים, שבוטלה: "איך הצעדים הללו עומדים בקנה אחד עם ההתחייבות שלא יעלו מסים? ליברמן התחייב לא להעלות מסים, ובינתיים הוא לא מפסיק להציע רק העלאות. זה בדיוק צעד בכיוון ההפוך: במקום להקל על המשפחות בישראל, שהן מנוע הצריכה במדינה בה נטל המסים הישיר והעקיף הוא הגבוה בעולם המערבי, רק מקשים עליהן. ככה לא נוכל לצאת מהמסלול הכלכלי הרע הנוכחי".