פרשת ואתחנן – הסוד הנורא שגילה רשב"י הקדוש!
גם לתפילה בלי כוונה – יש חשיבות עצומה!
משה רבנו מלמד איך להתפלל, וכבר נכתב על כך רבות...
אבל, מה הסוד הנורא שרשב"י הקדוש גילה בעניין התפילה?
ואיך רבי נחמן מבאר את דבריו הנפלאים של רשב"י הקדוש?
לא מרוכז! אולי – לא אתפלל?
הגיע זמן תפילה, והריכוז – אין!
מבולבל ורעב, חם ועייף... איפה הראש - ואיפה התפילה...
הריכוז רחוק, ואפילו – רחוק מאוד! האם התפילה הזאת שווה?
"תפילה בלי כוונה – כגוף בלי נשמה"! ידוע!
פחות תפילה אחת בלי כוונה - מה זה כבר משנה?...
גם על תפילה בלי כוונה - הקב"ה לא מוותר!
מה הקב"ה רוצה שנעשה - כשאי אפשר להתרכז בתפילה?
בליקוטי מוהר"ן (קמא, צ"ט) רבי נחמן עונה את התשובה:
"אַל יֹאמַר אֵינִי מִתְפַּלֵּל כְּלָל"!
לא מובן! הרי, תפילתי היא - כגוף בלי נשמה...
נכון! אבל... עוד מעט - היא תקום לתחיה!
תתפלל! הקב"ה לא מוותר על תפילתך!
גם אתה - אל תוותר להתפלל!
תפילה בכוונה – מיד עולה עד כיסא הכבוד!
אומר רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן (קמא, צ"ט):
"אַף עַל פִּי כֵן, אַל יֹאמַר הָאָדָם כֵּן - אֶלָּא יִתְפַּלֵּל תָּמִיד"!
אפילו על תפילה 'בלי נשמה' - אל תוותר!
יש לך רצון טוב להתפלל, קשה לך... שים את כוחותיך בתפילה זו:
"וְאִם לֹא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת כָּרָאוּי - יִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ".
מה קורה עם התפילות שהתפללתי 'בלי כוונה'?
"כִּי בְּעֵת שֶׁיִּתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת כָּרָאוּי, אֲזַי:
יַעֲלֶה כָּל הַתְּפִילּוֹת עִם הַתְּפִילָּה הַהִיא - שֶׁהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי".
תפילה אחת בכוונה - מעלה את כל התפילות 'ללא כוונה'!
התפילה 'בלי כוונה' – שווה המון לקב"ה, והיא:
אף פעם - לא נאבדת! היא נגנזת - ונשמרת!
כל התפילות שהן 'בלי כוונה' שמתפלל האדם במהלך השנה:
ממתינות שתתפלל - תפילה אחת בכוונה, ואז:
תפילה אחת בכוונה, מעלה איתה את:
כל תפילותיך, והן נאספות ועולות, עם התפילה בכוונה שהתפללת!
גם התפילות - ללא כוונה, תגענה עד – כיסא הכבוד!
אל תוותר אף פעם - על התפילה!
כותב רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן דברים מדהימים!
מה פרוש המילים - ב"עת ההיא לאמר"?
"שֶׁהַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים וּמְרֻצִּים בְּפִיו - מֵחֲמַת שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, אָז יַעֲלֶה:
כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלֵּל עַד עַתָּה"!!!
ולכן, לא שווה לך להפסיד - שום תפילה!
אמר משה רבנו: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר".
"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' - תָּמִיד, בֵּין בִּדְבֵקוּת בֵּין - שֶׁלֹּא בִּדְבֵקוּת"!
לפעמים, הלב לא מסוגל לדבק בתפילה, הוא כבוי, ולא - מרגיש כלום!
אין שום דיבור אמיתי – אין לב... עדיין – אל תוותר!
הקב"ה רחום וחנון, והוא מחכה רק - לתפילה אחת שלך בכוונה!
הבטחת הזוהר הקדוש, כל התפילות עוד - יעלו!
המקור לדברי רבי נחמן הוא מהזוהר הקדוש שכותב (ח"ב רמה):
"וּבְהַהוּא רְקִיעָא, וּמְמָנָא עַל הַאי רְקִיעָא. וְנָטִיל כָּל הָנֵי צְלוֹתִין קַיְּימָא חַד מְמָנָא דִּי שְׁמֵיהּ סָהֲדִיאֵ"ל, דְּאִתְדַחְיָין, דְּאִקְרוּן צְלוֹתֵי פְּסִילָאן וְגָנִיז לוֹן, עַד דְּאִתְּדָּן (נ"א דתב) הַהוּא בַּר נָשׁ:
אִי תָּב לְגַבֵי מָארֵיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת, וְצַלֵּי צְלוֹתָא אַחֲרָא זַכָּאָה, הַהִיא צְלוֹתָא זַכָּאָה כַּד סַלְּקָא, נָטִיל הַהוּא מְמָנָא סָהֲדִיאֵ"ל הַאי צְלוֹתָא, וְסָלִיק לָהּ לְעֵילָּא, עַד דְּאִעְרַע בְּהַהִיא צְלוֹתָא זַכָּאָה, וְסַלְּקִין וְאִתְעָרְבוּן כַּחֲדָא, וְעָאלִין קַמֵּי מַלְכָּא קַדִישָׁא".
תלמידו המובהק של הבעל שם טוב הקדוש, רבי יעקב יוסף מפולנאה כותב בספרו 'בן פורת יוסף': "מבואר בכתבי האריז"ל זלה"ה, שכך דרכו של ה' יתברך, להיטיב עם בריותיו:
ע"י תפילה אחת שהוא בכוונה - מעלה כל התפילות".
תפילה לא הגונה, מצטרפת – לברכה הגונה!
כותב ה'מקדש מלך' על דברי הזוהר הקדוש:
"אפילו בכל תפילה ותפילה, אם כוון באחת מכל הברכות עד שמראש השנה עד ראש השנה, צירף הקב"ה - י"ח ברכות בכוונה מכל תפילותיו, אגבן עולים כל תפילות של כל השנה, שאינם הגונות".
מי שקורא טוב את הציטוט - מגלה סוד נפלא... וכל זאת, כי:
הקב"ה – אב רחום וחנון, ורק – רוצה להיטיב לבריותיו!
התפילה שעוטפת – ומעלה את כל התפילות!
"תפילה לאל חי" – התפילה היא מקור החיות של האדם!
אבל, כאשר האדם לא מצליח לקשר בתפילה בין המחשבה לדיבור, ואז:
אין בתפילה - חיות רוחנית, והאדם לא מקבל – חיות מהתפילה!
"תפילה לעני כי יעטוף..."
מבאר הבעל שם טוב הקדוש, שיש לפעמים תפילות שלא עולות...
אבל, כשהאדם יתפלל תפילה אחת בלב נשבר, יש בכוחה:
לעטוף את כל התפילות למפרע - ולהעלות אותם לאבינו שבשמים!
יונתי בחגבי הסלע – השמיעיני את קולך!
אומר מוהרנ"ת: "יונתי בחגבי הסלע, הראיני את מראך, השמיעיני את קולך".
'השמיעי את קול' – תתפלל... אפילו שאתה לא מצליח להתפלל בכוונה.
תמצא בתפילה נקודה אחת טובה, והיא תוכל להחיות עימה את כל התפילה, וכך תעלה תפילתך לרצון לפני שוכן מרומים (ליקוטי הלכות).
מידי מושלם – תזהר ח"ו מקטרוג!
בשיחות הר"ן מעלה רבי נחמן נקודה נוספת, ואומר, האדם צריך לשים את כל כוחותיו בתפילה, אבל, נראה לאדם שאם לא הצליח להתפלל את כל התפילה בכוונה, התפילה לא תעלה.
אבל, אומר רבי נחמן - שלא כך הדבר! כשהאדם מתפלל את כל התפילה בכח, דהיינו בקישור בין המחשבה לדיבור, יכול להיות על תפילתו - קטרוג גדול, המקטרגים יכולים לומר ח"ו כזאת תפילה מדוייקת... מענין מי האדם שהתפלל כזאת תפילה.
ואם האדם לא ראוי... הם ח"ו מקטרגים על האדם - והתפילה לא עולה.
תעשה את שלך – יש לי דרך להעלות את תפילתך!
רבי נחמן מדבר רבות על חשיבות התפילה ב'כח', שצריך לקשר את המחשבה לדיבור, אבל הוא אומר, שאם האדם לא הצליח להתפלל את כל התפילה בכוונה, כחות הס"א אומרים, כזאת תפילה לא מדויקת, היא לא ממש מזוככת... ואז, הם מעלים ישר את התפילה, ולא מתעמקים בה.
ונאה לסיים למה שכתוב בליקוטי מוהר"ן (טו', ה'):
הקב"ה מתאווה לתפילתן של ישראל, ומקבל מזה תענוג גדול...
על המאמר הזה נאמר – גזור ושמור לשעת הצורך...
יהי רצון שנזכה להתענג מהתפילה,
ולקב"ה יהיה נחת רוח ותענוג מתפילתנו, אמן!
'ממתק' לשבת - מנחל נובע מקור חכמה
חיבור לקב"ה ע"י תפילה:
"עִקַּר הִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה.
כִּי הַתְּפִילָּה הוּא שַׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם - נִכְנָסִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ..." (ליקוטי עצות, תפילה, פז').
נתינת צדקה לפני התפילה: "צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִילָּה, וְעֵ"י זֶה נִיצּוֹל מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִילָּה" (שם, ה').
התפילה היא חיות האדם, ומחדשת את כוחו: "עִקַּר הַחִיּוּת מְקַבְּלִין מֵהַתְּפִלָּה, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ, כְּדֵי לְהַכְנִיס כֹּחוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה וּלְחַדֵּשׁ כֹּחוֹ שָׁם, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה" (שם, טו').
התפילה מביאה לשמחה: "...ויִפְגַּע הַקּוֹל בְּמֹחוֹ וְאָז יוּכַל לְכַוֵּן, הַיְנוּ שֶׁהַלֵּב יִשְׁמַע מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ וְיָבוֹא לְשִׂמְחָה".
תפילה בשמחה מבטלת גזר דין: "עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְווֹת בְּעַצְמָן, וְיִזְכֶּה... וּלְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת אֲפִילּוּ לְאַחַר גְּזַר דִּין (שם, י')
השגת נסתרות ופנימיות התורה: "ע"י הַתְּפִלָּה בְּכַוָּונָה שֶׁמְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, ע"י זֶה זוֹכֶה, לְהַשִּׂיג נִסְתָּרוֹת וּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, וּמֵבִיא בִּתְפִלָּה זֹאת הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת לָעוֹלָם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתוֹ" (שם, סג').
תיכון תפילתי קטורת לפניך, אמן!