אני לא מבין גדול בספורט, בטח שלא בהתעמלות. את שמו של ארטיום דולגופיאט שמעתי לראשונה במבזקי החדשות לאחר זכייתו במדליית זהב. צפיתי בהתרגשות הישראלית, לא הבנתי כל כך על מה, אבל יש הישג ישראלי גדול, אז למה להרוס את החגיגה.
לרגע לא חשבתי שאצטרך להתייחס לאירוע הספורט בטוקיו. אבל ביממה האחרונה צצות טענות נגד הממסד הרבני. איך זה שכעת כולם מחבקים את ארטיום אך בכל השנים האחרונות מקשים עליו להינשא בארץ ישראל.
בילאן, אימו של זוכה המדליה, התלוננה כי בנה צריך להינשא נישואים אזרחיים בחו"ל מכיוון שאינו מוכר בישראל כיהודי. והנה יריית הפתיחה לקמפיין נוסף נגד הממסד הרבני: מדוע לא מכירים בספורטאי המצטיין, זה שהביא כבוד למדינת ישראל, כיהודי.
ח"כ ולדמיר בילאק הגדיל ותקף: "אני מקווה כי כל מי שרץ לברך את ארטיום דולגופיאט האלוף, לא ישתוק מחר כאשר פוליטיקאים גזענים בכנסת ישובו להכפיש את העלייה מחבר העמים".
אך משפט אחד של האם הנרגשת הסביר מדוע בנה אינו מוכר כיהודי. היא עצמה אינה יהודייה, אביו כן. וזו בדיוק הסיבה שזוכה המדליה אינו יהודי. מה לעשות שכדי להיות יהודי - על פי התורה היהודית - צריך שהאם תהיה יהודייה, לא האב.
אינני רוצה לחיות במדינה בה בירור היהדות ייעשה במגרשי ואולמות הספורט. אינני רוצה לחיות במדינה בה במקום קבלת עול תורה ומצוות נסתפק בקבלת מדליות.
ולכם הפוליטיקאים: לא, לומר את דבר היהדות כי כדי להיות יהודי צריך להיוולד לאם יהודייה זו לא גזענות. אם זו גזענות לשיטתכם, אז מה לכם ולדת הגזענית שהיא עצמה קבעה את הכללים הללו.
ובכלל, כשעוסקים בנושא נישואין ויהדות, מבחינים בהבדל הגדול בין היהדות האורתודוקסית לזו הרפורמית. מספיק להסתכל על המתרחש בארצות הברית. התבוללות נוראה. יהודים ויהודיות מתחתנים - באמצעות רב רפורמי וכומר - לגויים/גויות, עוד ועוד יהודים שילדיהם לא יהיו יהודים וחלקם כבר לא יכירו ביהדות.
ובכלל, על מערך הגיור בישראל. התחושה בישראל כי הממסד החרדי שולט על מערך הגיור. אך מדובר בתחושה שאינה נכונה. רוב דייני הגיור בישראל אינם חרדים אלא חובשי כיפות סרוגות. ומה לעשות, גם רבנים ליברליים יותר אינם יכולים לשנות את הכללים שקבעה התורה. כדי להיות יהודי צריך להיוולד לאם יהודייה. אם זה לא מתאים לכם, יש את דת הרפורמים.