אאא

שנת תשפ"א תיזכר יותר מכל בעיקר כשנה מלאת טרגדיות ואסונות קשים, אסונות בעלי השלכות שגרמו לזעזוע של ממש בכל בית יהודי בישראל ובעולם כולו.

יחד עם זאת, התרחשו בה לא מעט אירועים נוספים ומשמעותיים שהעסיקו רבות את המגזר החסידי.

'כיכר השבת' מסכם את שנת תשפ"א החסידית.

אסון מירון

האסון הכבד והבלתי נשכח בליל ל"ג בעומר במירון אמנם אינו אסון שקשור בהכרח רק למגזר החסידי, אך הבחירה באסון כאירוע המשמעותי של השנה היא כתוצאה מהעובדה שהאירוע התרחש בזמן מעמד ההדלקה של חסידות תולדות אהרן, הקהילה שראשיה הבינו כמו כולנו רק לאחר דקות ארוכות את אשר מתרחש בצידה הימנית של בימת התזמורת - בירידה לשביל המוות.

באסון הנורא נהרגו 45 בני אדם, מתוכם 20 שהשתייכו למגזר החסידי, ונפצעו עוד כ-150 חוגגים שבסך הכול עלו לציונו של רשב"י כדי להתפלל ולשמוח, לאחר שבשנה הקודמת נבצר מהם לעשות זאת בשל נגיף הקורונה.

 (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

האסון הכבד שהכה גלים בכל העולם היהודי גרם להרס חייהם של עשרות משפחות, שנאלצים מאז להתמודד עם האובדן הנורא, כמעט ללא כל עזרה מהמדינה, כאשר במגביל ננקטו שורת צעדים בקהילות שונות כדי למנוע צפיפות ודוחק, כולל ביציאות ובכניסות של בית חב"ד 770 בניו יורק, שם הורו הגבאים לפנות את כל החפצים מהמעברים כדי לשמור על דרך פתוחה לשעת חרום.

לעומת זאת, במתחם קבר הרשב"י עדיין לא נעשו שינויים משמעותיים לטובת שלומם של מאות אלפי המתפללים, כאשר מלבד הקמת ועדת חקירה ממלכתית, בראשות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור, והריסת מספר מבנים ארעיים, לא נעשה עדיין שום שינוי משמעותי ולא נרשמה כל היערכות לקראת ל"ג בעומר תשפ"ב.

הביקור וההתנצלות: הגר"ש אלתר בבעלזא

גם בשנה שחלפה, בדיוק כמו השנה הקודמת, התרחשו התפתחויות שונות בנושא הפילוג בחסידות גור. במהלך חול המועד פסח נדהמו בעולם החסידות למשמע ביקור רשמי שערך הגר"ש אלתר, יחד עם אחיו הגר"ד אלתר במעונו של האדמו"ר מבעלזא.

כזכור, הרבי מבעלזא שהורה לגבאים לצאת מהחדר, ישב עם הגר"ש במשך 10 דקות, תוך שהוא מושיבו בראש השולחן בסמיכות אליו, צעד של חיבה יתרה ששידר התערבות של קהילת חסידי בעלזא בסכסוך הגוראי הפנימי, מה שגרם לזעם בקרב חסידי גור.

  (צילום: דבר אמת)

חודשיים לאחר האירוח של הגר"ש אלתר בבעלזא, ולאחר ניסיונות לגישור בין החסידויות, נערכה פגישה רשמית שבה השתתפו הגבאי ושליחו של האדמו"ר מבעלזא, הרה"ח ר' שמעון וולף קליין, עם שני בניו של האדמו"ר מגור, הרה"צ רבי נחמיה והרה"צ רבי שלמה צבי.

הפגישה שנערכה ברוח טובה הביאה שעות ספורות לאחר מכן את חסידות בעלזא לפרסם הודעת התנצלות רשמית בקו הטלפוני הפנימי, הודעה שבה נאמר כי "לחסידות בעלזא מאוד חשובה הידידות וכבוד חסידות גור, ומה שקרה לאחרונה לא יקרה יותר", ושח"ו לא יפגעו יותר בחסידות גור".

בהמשך אותו ערב הגיע הרבי מבעלזא להיכל בית המדרש המרכזי של חסידות גור, שם שוחחו האדמו"רים בידידות במהלך שמחת השבע ברכות שהתקיימה בחצר גור.

ימים ספורים לפני אותה פגישה, הוזמן הגר"ש אלתר והשתתף בחתונת נכדו השביעי של הרבי מבעלזא שנערכה לראשונה בהיכל 'ארנה'. הגר"ש הושב בבימת הכבוד - בהוראת האדמו"ר, ואשר הרה"צ רבי אהרן מרדכי, טרח לקום ממקומו כשהוא מוליך עמו את האורח למרכז בימת הכבוד ומושיבו ליד דוד החתן, כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ.

אך אחד מרגעי הדרמה היו דווקא כאשר האדמו"ר מויז'ניץ יצא מגדרו ושוחח עם הגר"ש בחמימות במשך 20 דקות - לעיני האלפים.

גלי הקורונה והלינץ' החסידי בשוטרים

בתחילת חודש שבט, בעיצומה של תקופת הקורונה ופשיטות של השוטרים על תלמודי תורה ובתי כנסת, אירע ניסיון לינץ' בעיר בני ברק, במעורבות קבוצת בחורים חסידים אשר היכו צוות בלשים בלבוש אזרחי, גרמו לנזקים כבדים לרכב בו נסעו, ואף ניסו להוציאם בכוח מהרכב.

נציגי החסידות טענו כי מדובר היה בתגובה לכניסתם של צוות הבילוש לבניין הישיבה ללא זיהוי משטרתי, מה שהביא לכך שהבחורים היו בטוחים שמדובר בתוקפים, ועל כן הם הגיבו באלימות.

 הלינץ' בבני ברק

כפי שפורסם אז, מדובר היה בבחורים מישיבות ויז'ניץ (מרכז) ובאבוב שהיו מעורבים במעשה שגרר אחריו ליל פרעות ומהומות של שוטרים שהשתמשו במאות רימוני הלם, תוך הכאת אזרחים והפיכתה של העיר בני ברק לזירת קרב והתגוששות משטרתית.

בימים שלאחר מכן, לאחר תיאום שקט בין הצדדים, הוסגרו למשטרה מספר בחורים שנחקרו אודות המעשים שבוצעו, כאשר חלקם אף נשארו במעצר למשך מספר ימים.

השוטרים ברחובות בני ברק (כיכר השבת)
השוטרים ברחובות בני ברק (כיכר השבת)
הגדלה

אסון הפארענצ'עס בחסידות קרלין

אסון נוסף ובולט במיוחד התרחש במהלך השנה שחלפה. מדובר כמובן באסון הפארענצ'עס בחסידות קרלין שאירע דקות ספורות לפני כניסתו של חג השבועות.

האסון אירע בבניין החדש של החסידות בגבעת זאב, במסגרת מעמד חנוכת הבית וקביעת מזוזה שנערך במקום, כאשר לפתע קרסו הקומות העליונות של הטריבונות, וגרמו לנפילתם של מאות בחורים מגובה רב שנמחצו יחד עם מוטות הברזל.

זירת האסון בקרלין (כבאות והצלה)
זירת האסון בקרלין (כבאות והצלה)

באירוע שגרם לזעזוע של ממש ולחרושת שמועות במהלך כל החג, נהרגו הבחור מאיר יחיאל מיכל גלויברמן ז"ל, והאברך ר' מרדכי בנימין רובינשטיין ז"ל שעמדו בזמן הקריסה מתחת לפארענצ'עס, ונפצעו עוד למעלה מ-200 חסידים, חלקם התמודדו ומתמודדים עם הפציעה הקשה לאורך חודשים רבים.

מיד עם היוודע האסון הכבד גויסו סכומי כסף גדולים לטובת הפצועים והאנשים שנזקקו לטיפולים שונים, תוך שהחסידים התגייסו לסייע אחד לשני כמיטב יכולתם.

בהמשך התקופה, נפטר מפצעיו אברך נוסף ר' אליהו קרעפל ז"ל מחסידי קרלין בביתר עילית שמצבו הוטב מאד, ואז התדרדר לפתע פתאום, ובכך עלה מספר ההרוגים באסון לשלשה.

יצוין כי בשל האסון נאלצו בקהילות רבות לבצע שינויים בארועים השונים, כך למשל בחסידות גור הודיעו כי בשל האסון לא ייעשה יותר שימוש בפארענצ'עס. בחסידויות נוספות הוחלט לערוך תיקונים שונים בטריבונות הקיימות, ובנוסף, נתקלו בחסידויות הגדולות בקושי רב לעריכת אירועים המוניים.

כזכור בחסידות בעלזא שהיו אמורים לערוך את שמחת החתונה לנכד האדמו"ר באוהל ענק בירושלים, נתקלו בסירוב מצד המשטרה ועיריית ירושלים, ועל כן הם נאלצו לערוך את השמחה הגדולה בהיכל ה'ארנה' בירושלים, ללא טריבונות ובחלוקה מסודרת של החוגגים.

גם בחסידות גור נתקלו בקשיים רבים בעריכת החתונה הגדולה, בשל העובדה כי חלקו החדש של בית המדרש עדיין לא קיבל את כל האישורים הנדרשים, כאשר בסופו של דבר נעשתה חלוקה של החוגגים לבניינים סמוכים, בהם הבניין של חסידות באיאן.

החתן שנהרג כשבוע לפני חתונתו

בתחילת חודש תמוז אירעה תאונה קשה בכביש 90 סמוך לעוג'ה, תאונה שבה נהרג הבחור החשוב שלמה רוטנברג ז"ל, כבן 22 בלבד, מחשובי הבחורים בחסידות ביאלה, ומהבחורים המצויינים בישיבת 'שערי תורה' הכלל חסידית, בנו של המחנך המפורסם הרב מרדכי רוטנברג, מחשובי חסידי ביאלה.

גולת הכותרת של האסון הנורא היתה העובדה שהבחור היה בדרכו לתפילה במקומות הקדושים בצפון, לרגל שבת העלייה לתורה ולרגל נישואיו המתוכננים, ימים ספורים לאחר מכן.

זירת התאונה הקשה (כבאות והצלה)
זירת התאונה הקשה (כבאות והצלה)

דבר הפטירה היכה בהלם רב את קהילת חסידי ביאלה, וכמובן את משפחות המחותנים שנאלצו לשבת שבעה במקום לשמוח בשמחת החתונה.

יצויין כי תקופה קצרה לאחר האסון התארסה הכלה המדוברת בפעם השניה, לקראת שמחת החתונה שאמורה להתקיים בחודשים הקרובים.

הטרגדיה במשפחת משי זהב

כמו בכל שנה ובוודאי בתקופת הקורונה, הלכו לעולמם אנשים רבים, אך מה שקרה במשפחת משי זהב - המשפחה החסידית ירושלמית, הוא יוצא דופן.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בחודש טבת נפטר בן המשפחה ר' משה משי זהב, ושלושה שבועות לאחר מכן נפטרה אמו מרת שרה זיסל משי זהב ע"ה לאחר שנדבקה בנגיף הקורונה, ואושפזה בבית החולים.

הגאון רבי מנחם מנדל משי זהב ז''ל ורעייתו ע''ה (באדיבות המשפחה)
הגאון רבי מנחם מנדל משי זהב ז"ל ורעייתו ע"ה (באדיבות המשפחה)
הגדלה

שבוע לאחר פטירתה, ובתוך ימי השבעה, נפטר בפתאומיות גם בעלה ואבי משפחת משי זהב, הגאון רבי מנחם מנדל משי זהב ז"ל, לאחר שנמצא שרוע בביתו, מה שגרם לבני המשפחה לשבת שבעה שלוש פעמים בחודש.

יצויין כי שלשה חודשים לאחר מכן, פונה בן המשפחה, יו"ר זק"א דאז, יהודה משי זהב, במצב קשה מאד לבית החולים לאחר שנמצא בביתו במצב לא טוב, ומאז הוא שוהה תחת השגחה רפואית.

הכתבות הנצפות בשנת תשפ"א במדור 'חסידים ואנ"ש':