תשפ"א הייתה שנה רוויה בתהפוכות וטלטלות. מן הקורונה שנסקה בישראל, מוגרה לקראת פורים בצל מבצע החיסונים המהדהד ושוב נסקה בשלהי השנה, ועד התהפוכות הפוליטיות וחילופי הממשל בארצות הברית ובארץ הקודש. בתווך: אסונות במירון, קרלין ומיאמי, בהם מצאו יהודים את מותם באופן טרגי.
זו הייתה שנה שלוותה ברעשי רקע צורמניים בדמות קונספירציות, חששות מהשתלת שבבים, וסיפורי בדים ברשתות החברתיות. זו הייתה שנה שנמסך בה אי שקט טורדני בדמות טילים על גוש דן ופרעות בערים המעורבות.
והיו בה גם רגעים של שמחה בין לבין, מסתבר. כמו חזרתו ארצה של פולארד אחרי 35 שנה והסכם השלום והנורמליזציה שנחתם עם מרוקו (כן כן, אנחנו מודים, לא היו הרבה אירועים טובים השנה).
כמיטב כמסורת ב'כיכר השבת', רגע לפני ראש השנה אנו כאן כדי לסכם את תשפ"א שהייתה, תוך תקווה ואיחול כי "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה". האירועים הובאו להלן בחלוקה כללית לפי סדר התרחשותם.
• החגים, לבד
שנת תשפ"א התחילה עם מאורע חריג.
בשעה 14:00 בצהרים של יום שישי, ערב ראש השנה, הוטל סגר כללי על אזרחי המדינה - הסגר השני מאז פרוץ נגיף הקורונה. יממה קודם לכן אומתו בישראל 5,238 חולי קורונה (חצי ממספר המאומתים היומי בשבועות האחרונים, אגב) ומספר המונשמים (153) שבר אז שיא חדש.
הסגר התארך מכפי שתוכנן ונמשך כחודש. שבוע לאחר שהחל הודיעה הממשלה על הידוקו. מוקד שהיווה כר לוויכוחים בלתי נגמרים באותה תקופה היה אזור ההפגנות נגד ראש הממשלה (דאז, נתניהו. ע"ע) ברחוב בלפור בירושלים, שהממשלה ביקשה לאסור גם אותן.
בסיום בחודש הסגר תם, והמגבלות המשמעותיות הותרו. אולם לא לזמן רב. מקדם ההדבקה הוסיף להיות גבוה (במושגים של טרום חיסון). לקראת חנוכה עמדה על הפרק אפשרות סגר נוספת. משרד הבריאות לא תמך במהלך, לאחר שיעילותו הדרמטית של הסגר השני לא הוכחה. בפועל הוטלו בימי חנוכה הגבלות שוליות תחת הכותרת "ריסון מהודק". אבל אז הגיע החיסון.
• מושיטים כתף
במוצאי שבת, ד' בטבת, הגיע ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו למרכז הרפואי שיבא בתל השומר וקיבל בשידור חי את החיסון לנגיף הקורונה. גם שר הבריאות באותם ימים, יולי אדלשטיין, קיבל באותו ערב את החיסון. "זריקה קטנה לאדם צעד ענק לכולנו", אמר נתניהו לאחר קבלת הזריקה, כפרפרזה לאמרתו המיתולוגית של האסטרונאוט ניל ארמסטרונג בצעידתו על הירח בשנת 1969.
בישראל נפתח מאז מבצע חיסונים מסיבי, שהפך אותה למובילה בעולם בשיעור המתחסנים לנפש. בתחילה התאפשר רק לבעלי קבוצות הסיכון ולאנשי הצוות הרפואי לקבל את החיסון. ככל שנקף הזמן הלך גיל מקבלי החיסון וירד עד שנפתח לכלל האוכלוסייה מגיל 12 ומעלה.
נכון לחודש אלול, בישראל חוסנו למעלה מחמישה מיליון בני אדם במנת החיסון הראשונה. ארבעה וחצי מיליון חוסנו במנה השנייה. בשלהי חודש אב, בעקבות העלייה בתחלואה, החלו לחסן בישראל גם במנה שלישית, מנת "בוסטר". ראשוני המתחסנים במנה זו היו הנשיא יצחק בוז'י הרצוג ויו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו. נכון לשבוע האחרון, בישראל קיבלו למעלה משני מיליון בני אדם את מנת החיסון השלישי - צעד שלתקוות מערכת הבריאות יבלום את התחלואה.
תקופת מבצע החיסונים הובילה לגל קונספירציות ברשתות החברתיות ולמומחים מטעם עצמם שניהלו קמפיינים נגד החיסונים תוך ניסיון להפחיד את הקהל. רוב הציבור, השפוי, ידע להתעלם מרעשי הרקע ולהפשיל את שרווליו, כהוראת הרוב המוחץ של הרבנים, גדולי התורה והרופאים.
• הקורונה, ההנחיות והציבור החרדי
סאגת הקורונה ליוותה את השנה הזו על כל חודשיה. מחזות בלתי נעימים של חרדים הנאבקים בשוטרים המנסים להשית עליהם דו"ח בגין אי ציות להנחיות או סירוב להזדהות חרכו את הרשתות החברתיות.
במיוחד זכור לשמצה אותו לילה בעיצומו של חודש שבט, בו במשך שעות ארוכות התפרעו מאות נערים ברחבי העיר והציתו אוטובוס בסמוך לבתי מגורים. הנערים תקפו את נהג אוטובוס 'אפיקים' בפראות, יידו לעברו אבנים והתיזו גז פלפל. נהג, בן ה-41, נפצע באורח קל ופונה לקבלת טיפול בבית החולים 'שיבא' בתל השומר, כשהוא עם חבלות.
לאחר מכן, הוצת האוטובוס והחל לבעור תוך שהוא מסכן בבירור את תושבי הרחוב, שהחום הרב מלהבות האש, החל להמיס את חלונות ביתם, עד שהם נאלצו לפנות את בתיהם, באמצע הלילה, מחשש לשלומם ולשלום ילדיהם הקטנים.
המקרה המזעזע הוביל לפשיטה חסרת רסן של שוטרים על תושבי העיר והשתת דו"חות בכמויות גדולות. בד בבד עוררה סאגת שריפת האוטובוס את מצב הנוער שבשולים המשוועים לעזרה. ב'כיכר השבת' פורסמו סדרת פרקים "הנערים שלנו" העוסקים במצבם של אותם בני נוער.
• חילופי שלטון בארה"ב
בחירות נובמבר 2020 בארצות הברית היו סוערות במיוחד. המעצמה הגדולה בעולם נחצתה לשניים. מצד אחד: מיליוני תומכי טראמפ, הנשיא הג'ינג'י חם המזג והפופולארי, שהיו מוכנים לעשות הכל למענו. מנגד, שונאיו המובהקים. קווי דמיון לא מעטים נמתחו בין הבחירות האמריקניות לאלו הישראליות. בשניהן אדם אחד ניצב במרכזן, בשניהן הלה הפסיד.
בסופה של מערכת הבחירות זכה ג'ו ביידן מהמפלגה הדמוקרטית, סנטור ותיק וסגנו של הנשיא ברק אובמה, לנשיא ארצות הברית ה-59. בהשבעתו, שהתקיימה ב-20 בינואר כמיטב המסורת האמריקנית, היה ביידן לנשיא האמריקני המבוגר ביותר אי פעם שנכנס לתפקידו.
טראמפ, כפי שרימז כבר במערכת הבחירות, סרב לקבל את ההכרעה וטען לזיופים. במיוחד תקף את ההצבעה בדואר וטען שהיא עמוסת תרמיות. לאחר הבחירות הגישו טראמפ ואנשיו למעלה מ-30 תביעות משפטיות בטענה על אי סדרים במהלך הבחירות ובספירת הקולות.
התקופה שקדמה להשבעתו של ביידן לוותה באירוע חריג בגבעת הקפיטול בוושינגטון, הסמוך לבית הלבן. אלפים מתומכיו של טראמפ עלו עליו בהמוניהם תוך שנאבקים עם השוטרים וביצעו ביזה ופרעות במקום. עשרות שוטרים ממשטרת הקפיטול נפצעו, אחד מהם מת כעבור שעות. גם ארבעה מפגינים נהרגו.
המראות, חסרות התקדים, בהן נראים המוני אזרחים שועטים אל המעוז הטקסי והממלכתי של אמריקה, ייצרבו ללא ספק לדורות, והינן מהתמונות הזכורות ביותר של תשפ"א. לטענת פרשנים שונים, אקורד הסיום הצורם הזה הפחית באופן משמעותי את האהדה בציבור לטראמפ ועליו יהיה להסביר זאת אם יבקש להתמודד בבחירות לנשיאות ב-2024.
• פולארד, בארץ
לפנות בוקר יום רביעי, ט"ו בטבת, נחת בישראל, יחד עם רעייתו אסתר, המרגל הישראלי המפורסם יונתן פולארד, 35 שנה אחרי שנלכד. למרגלות המטוס שהביא אותו ארצה המתין לו ראש הממשלה דאז נתניהו. אלא שיונתן, בן ה-66, בחר לפני שלוחץ את ידו למנהיג המדינה לעשות משהו יותר חשוב - לנשק את עפר הארץ. עם ירידתו מכבש המדריגות, הוא כרע על ברכיו ונשק לקרקע. רק אז התרומם והתקבל - בלי לחיצות ידיים - בידי בנימין נתניהו.
בשל היותו מגיע מחו"ל, נכנס פולארד לבידוד ביתי של שבועיים בירושלים, בדירה שהוקצתה בעבורו. עם הגיעו ארצה קיבל פולארד תעודת זהות ישראלית, והתבטא: "אני נרגש להיות בבית". בחודשים האחרונים מתגורר בשכונת רחביה בבירה ונוהג להגיע לאירועים ציבוריים.
בשלהי חודש אייר השתתף פולארד בחגיגת יום ירושלים במרכז הרב ודיבר בגנות הנשיא ביידן. לטענתו, לא כל "שונאי ישראל חובשים כאפייה ונושאים רובה קלצ'ניקוב; חלקם עוטים חליפות יפות מאוד, ועדיין שונאים אותנו עם רגש שאתה אפילו לא יכול לדמיין".
• ביקור בקלפיות
בתשפ"א צעדו כלל אזרחי ישראל לקלפיות פעם אחת בלבד. העובדה הזו כנראה פשוטה וחסרת חידוש לתושבי רוב מדינות העולם, אולם בישראל - בערבות הטלטלות הפוליטיות שחוותה - היא בשנתיים האחרונות, למרבה האבסורד, לא ברורה כל כך מאליה.
ארבעה ימים לפני חג הפסח התקיימו בישראל הבחירות לכנסת ה-24. מעט יותר משישה וחצי מיליון מאזרחי המדינה נטלו בה חלק (כ-67%). לרגע אחד בסיומן נדמה היה שנתניהו מצליח להשיג 61 חברי כנסת תומכים. בשעת פרסום המדגמים היה לגוש נתניהו את הרוב הדרוש. אולם ככל שהלילה התארך, המדגמים עודכנו ועמם גם תוצאות האמת.
הבחירות הללו הובילו למהפך שלטוני בישראל ולתום עידנו של בנימין נתניהו בתפקיד (יהיו רבים שיתעקשו, "בינתיים") אחרי חמש קדנציות. 'הליכוד' ושותפיה לא הצליחו להגיע לשישים ואחת מנדטים. מי שקיבל את המנדט לבסוף, וגם הצליח להרכיב ממשלה, היה יו"ר יש עתיד.
• מהפך שלטוני
בשעת ערב מאוחרת של כ"ב בסיון, 35 דקות לפני שפקע ממנו המנדט, חייג יאיר לפיד לנשיא המדינה (דאז) ראובן ריבלין, והודיע כי "עלה בידי" להקים ממשלה חדשה בישראל.
תשעה ימים מאוחר יותר, בג' בתמוז, הושבע נפתלי בנט, יו"ר מפלגת 'ימינה' כשמאחוריו שישה מנדטים בלבד במפלגתו - לאחר שח"כ עמיחי שיקלי הודיע כי לא יתמוך בצעד השנוי במחלוקת, לראשות הממשלה. מיד לאחריו הושבע יאיר לפיד כראש הממשלה החלופי.
מחוגי השעון הצביעו על השעה דקה לתשע בערב, בעת שבנימין נתניהו, אחרי כ-12 שנים רצופות בתפקיד הכי בכיר במדינה, התרומם מכיסאו בשולחן הממשלה בכנסת ופינה אותו בעבור ראש הממשלה החדש בנט. נתניהו התיישב בספסלי האופוזיציה. תם עידן בישראל.
ממשלתו של בנט, שקיבלה את אמון הכנסת ברוב דחוק של 60 בלבד מול 59, מורכבת מ-28 שרים ואינה כוללת את המפלגות החרדיות. מפלגת רע"מ הערבית נכנסה לקואליציה.
• אסון מירון
ל"ג בעומר. סמוך לשעה אחת בלילה, המוזיקה במתחם "רחבת תולדות אהרן" כבתה. חגיגות הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון הפכו מרגעי שמחה והתעלות רוחנית לרגעי אבל ודמעות.
ארבעים וחמישה מתפללים, שזמן קצר קודם לכן עוד ניגנו "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח", מצאו את מותם ברמפת מוות, סמוך למדרגות היציאה מ"שביל רב דוב" - שהפך מאז שם נרדף לאסון האזרחי הגדול ביתר שידעה מדינת ישראל על שבעים ושלוש שנותיה.
זו הייתה טרגדיה שאיחדה לכמה יממות את עם ישראל בעולם כולו. מופעי זמר ותרבות חילוניים בוטלו. מסיבות נדחו. בתל אביב השתרכו תורים ארוכים של ישראלים, שבכלי תקשורת שונים אוהבים לצייר אותם כשונאי חרדים וכבזים לכל דבר קדוש, שהמתינו לתרום דם בעבור הפצועים. בישראל הוכרז על יום אבל לאומי, ובכנסת ובבית הנשיא הודלקו נרות זיכרון לעילוי נשמתם של ארבעים וחמישה היהודים שנהרגו באסון סמוך לקבר הרשב"י.
שבועות אחדים לאחר האסון הכריזה ממשלת ישראל, בראשותו של בנט, בעקבות הלחץ הציבורי, על הקמת וועדת חקירה ממלכתית לאסון. העדויות הראשונות החלו להינתן רק לאחרונה, בחודש אלול. בשבוע שעבר, יותר מארבעה חודשים אחרי האסון, פורקו הטריבונות סמוך לציון, זאת לאחר שמבנים ארעים שונים פורקו בחודשים האחרונים.
פחות מחודש לאחר מכן, בערב גל השבועות זמן קצר לפני כניסת החג, קרסה טריבונה בבית הכנסת של חסידות קרלין בפסגת זאב - קריסה שהובילה לשלושה הרוגים וללמעלה מ-200 פצועים. סקירה נרחבת על שני האירועים הללו - בכתבת סיכום השנה בעולם החסידי.
• שומר החומות
שבע רקטות נורו לעבר ירושלים בשעת אחר צהרים מאוחרת של כ"ח באייר. בבירה נשמעו צפירות עולות ויורדות ורבבות נכנסו למרחבים המוגנים. שעות קודם לכן הציב ארגון הטרור חמאס אולטימטום לישראל, לפיו עליו להסיג את כוחות הביטחון מהר הבית ומשכונת שייח ג'ראח בירושלים. הדרישה לא נענתה ומרצועת עזה החלו לשגר טילים לעבר ישראל.
כבר באותו לילה תקף צה"ל ברצועה 130 מטרות של חמאס והג'יהאד האסלאמי. המהלומות הובילו למטר רקטות חסר תקדים בהיקפו לעבר יישובי העוטף ומרכז הארץ. אזעקות נשמעו במהלך 12 ימי המבצע אף בתל אביב ובנתניה והערים הסמוכות.
במהלך המבצע נהרגו 12 אזרחים ישראלים. לפי מד"א 357 איש נפצעו. זאת מלבד נזק רב לרכוש ולמבנים. ארגוני הטרור ברצועה הוכו מכה קשה במהלך ימי המבצע. ביום שישי ה-21 במאי, נכנסה הפסקת האש לתוקף. בשונה מפעמים עברו, הפעם ארגוני הטרור לא שיגרו טילים סמוך לשעת ההפסקה - אולי סימן למכה הקשה שספגו בימי הלחימה.
• הפרעות בערים המעורבות
ימי המלחמה, ואולי אפילו הטריגר אליהם, האפיינו במהומות בערים המעורבות בישראל. אלפי פורעים ערביים ביצעו לינצ'ים ביהודים, בעיקר בלוד רמלה ובעכו. לינצ'ים ופעולות טרור ואלימות בוצעו אף בכפרים ערביים ובאזורים רבים בישראל.
למשך לילות אחדים אף הוטל עוצר על העיר לוד, בשל הפרעות האלימות שהתרחשו בה. בתי כנסת הובערו. בקבוקי תבערה הושלכו לעבר יהודים. מכוניות רבות ופחי אשפה נשרפו.
במהלך המהומות נהרג צעיר ערבי בידי יהודי, שירה - לדבריו בטעות - לאחר שחש מאוים. המעשה הוביל להחרפת גל המהומות בעיר. אחד האירועים הקשים ביותר מהפרעות אירע בליל ה-11 במאי, בו נפצע קשה מפגיעת לבנה בראשו יגאל יהושע, יהודי בגיל 56, תושב שכונת גני אביב. שבוע לאחר מכן נקבע מותו. ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ביקר בעיר במהלך הפרעות, ותיאר אותן כ"אנרכיה של פורעים שאנחנו לא מסוגלים לקבל".
בשולי האירועים האלימים התרחשו פעולות טרור אף בידי יהודים בשוליים, שלא תרמו להרגעת הרוחות. בבת ים, ב-12 במאי, הותקף נהג ערבי, סעיד מוסא, בידי עשרות יהודים. האירוע אף תועד בשידור חי והוביל לקשת של מחאות בידי נבחרי ציבור.
היו מי שניסו להשתמש באירוע כדי ליצר סימטריה בין האירועים ולהטיל את האשמה על הפרעות על "שני הצדדים", בהם אף גורמים בכירים במשטרה. הדברים הובילו לתגובות סוערות בקרב חלקים גדולים בעם, שטענו כי דווקא אמירות אלו מחזקות את הפורעים.
• הנשיא ה-11
ברוב מוחץ של 87 תומכים מול 26 שהביעו תמיכה במועמדת המתחרה, נבחר בכ"ב בסיון יצחק בוז'י הרצוג, לשעבר חבר כנסת ויו"ר מפלגת 'העבודה' לנשיא ה-11 של מדינת ישראל.
"אל המסע הזה אני מביא עמי את כל מרצי, ניסיוני ויכולותיי. את המחויבות ההיסטורית של שרשרת הדורות המשפחתית שלי לנצח ישראל", אמר בנאומו בכנסת עם היבחרו.
בשונה מקודמו בתפקיד, ראובן ריבלין, שבעיני רבים בחש חרף תפקידו הממלכתי בסוגיות ציבוריות שנויות במחלוקת, והתבטא בלא מעט משפטים שעוררו סערות, כהונתו של הרצוג, לפחות בתחילתה, מסתמנת כחפה מנקודות מריבה וכקונצנזוסזית. צעד שבא לידי ביטוי כבר עם היבחרו לתפקיד, כשמינה את דובר הליכוד לשעבר לדוברו.
• אסון מיאמי
סמוך לשעה 1:25 בלילה של י"ד בתמוז, קרס חלק גדול מבניין מגורים ענק בן 12 קומות בשכונת סרפסייד במיאמי שבקליפורניה. עשרות יהודים מצאו את מותם בין הריסות הבניין, בהם חרדים וחברי קהילת חב"ד המקומית.
במשך למעלה משבוע ימים פעלו כוחות החילוץ האמריקנים לאיתור גופות ההרוגים. ברוב הזמן הצטרפה אליהם משלחת פיקוד העורף מישראל. הסיבה לקריסה התבהרה בתוך זמן קצר: ליקויים בבנייה והתעלמות מדו"חות מבקרים במרוצת השנים.
בסיומה של הסאגה הוחלט למכור את השטח העצום שעליו עמדו המגדלים, לרוכשים פוטנציאליים המתעניינים בנדל"ן.