אז אחרי הצהרות חוזרות ונשנות, נראה כי שר המשפטים גדעון סער מ'תקווה חדשה' החליט לקדם בכל הכח את החוק להגבלת כהונת ראש ממשלה. עיקר המתנגדים לחוק הם אותם אלו שטוענים כי מדובר בחוק פרסונלי נגד נתניהו - בשל האיבה שיש לסער נגד נתניהו.
אני דווקא רוצה להתייחס לנזק הרחב שעושה השר סער - לשם ההוגנות, אדגיש, כי הוא לא הראשון שעושה זאת.
קודם כל נחזור קצת אחורה, לימים שלפני סוף ימי שנות התשעים. אז התחילו ימי תור הזהב בהתעללות בשיטת הממשל, כשהחליטו ללכת לשינוי השיטה - ולהפעיל בחירה ישירה לראשות הממשלה.
רוב חוקרי מדע המדינה טוענים כי מדינת ישראל עד היום מלקקים את פצעי החוק הזה - ומאז, שתי המפלגות הגדולות - כבר ממש לא גדולות, ומזמן לא ראינו מפלגה שעברה את רף ה-40 מנדטים.
מאז, היו מספר שינויים בשיטה, ביניהם העלאת אחוז החסימה וחקיקת חוק ממשלת חילופים - כל אלו תרמו ועזרו למדינת ישראל להיכנס לטלטלה ולחוסר יציבות פוליטית - שגם הביאה אותנו שוב ושוב אל הקלפיות.
אז נכון, החוק של שר המשפטים הוא לא טלטלה כל כך גדולה, אבל לא ייתכן שכל שנתיים נשנה משהו בחוקי המשחק - כי ככה לא משחקים.
בנוסף, צריכים לזכור שבדרך כלל הנהגת הגבלת כהונה מונהגת במדינות בהם קיימת שיטה נשיאותית כמו בארה"ב, ולא פרלמנטרית כמו פה בישראל.
כל שינוי צריך להיות מותאם אל שיטת הממשל המונהגת. בדיוק כמו שחוק הבחירה הישירה היה אולי אחד החוקים הכי גרועים ליציבות המדינה מאז הקמתה.
אז סער - רוצה לעשות הגבלת כהונה - תפדאל. נלך למשאל עם לשינוי השיטה לשיטה נשיאותית ונדבר.