אאא

המטרה: לשוב להיות באמצע

בארבעת החודשים האחרונים עבודת הכנסת נפגעה אנושות. זה לא שבשנתיים שקדמו להם הייתה עבודה, כי הפוליטיקאים רצו ממערכת בחירות אחת, לשנייה, לשלישית ולרביעית - אבל ביחס לכנסות פעילות, ארבעת החודשים האחרונים היו מפגן לא דמוקרטי, שבו רצון הציבור לא הובא לידי ביטוי.

די לראות את השינויים שהוכנסו בסעיפים ברפורמות שונות בחוק ההסדרים, או את העיכוב בהצבעות בוועדות, כדי להבין שהחלטת האופוזיציה, שלא להשתבץ כחברים מן המניין בוועדות הכנסת השונות, שתוכננה על ידי בנימין נתניהו ויריב לוין וזכתה לחיבוק חם גם מאריה דרעי משום מה, הייתה שגויה, והשלכותיה עתידות לפגוע ישירות בחברה החרדית.

רק באיחור ניכר, ורק בעקבות לחץ מקרב חברי המפלגות החרדיות, בעיקר מצד נציגי יהדות התורה כפי שהבאנו בפינה זו בשבוע שעבר, החליטו באופוזיציה לאייש את הוועדות. הליכוד וש"ס עדיין פועלות על אש נמוכה, כשנכנסו לשלוש ועדות בלבד, אבל ביהדות התורה החליטו לשבץ בכולן.

זעם פנימי, שמקונן בלב כמה מחברי הכנסת החרדיים ונאמר לבני שיחם יותר מפעם אחת בשבועות האחרונים, התפרץ אצלנו ב'אולפן כיכר', על ידי ישראל אייכלר, שאמר: "הייתי הראשון, ולא היחיד, שהייתי נגד החרמת הוועדות ונגד ההליכה לבג"ץ לבקש סעד. החברים שלי ביהדות התורה הסכימו איתי שזה לא טוב, אבל חייבים, שוב השעבוד הזה לליכוד, ללוין ולנתניהו. אני אמרתי: אנחנו מייצגים ציבור שאין לו משהו אחר, אם אנחנו לא בוועדות אנחנו פוגעים בו. ידעתי שיש 67 לממשלת בנט, אז מה הטעם לשבת חודש אחר חודש?".  

ישראל אייכלר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ישראל אייכלר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הגדלה

דברי נציג בעלזא בכנסת יכולים להיות יריית הפתיחה של המפלגות החרדיות אל האופק, בו שיתוף הפעולה הפוליטי לא יהיה כרוך בקשרי עבותות לנתניהו. בש"ס וביהדות התורה רואים את אביגדור ליברמן, שאמר שישים אותם על מריצה למזבלה, נכנס למשרד האוצר, ואת נפתלי בנט, שעם שבעה מנדטים הושבע לראשות הממשלה, ומסרבים לעכל את המצב בו הם איבדו במו ידיהם את לשון המאזניים בפוליטיקה הישראלית, מכיוון שהלכו אחרי אדם אחד, מוכשר ואהוב ככל שיהיה.

לממשלה הזו החרדים לא יכנסו כי העמדה הנוכחית, של עמידה בהבטחות לבוחר, נוחה להם, כפי שפרסמנו בשבועות עברו, אבל כבר מתחילים לחשוב שם על מה יעשו אחרת בהרכבת הממשלה הבאה. התקרבות לבני גנץ, שממצב את עצמו כמכבד החרדים בממשלה הנוכחית, היא אפשרות לא מבוטלת שתניב רווח פוליטי נאה לשני הצדדים, שייהפכו למחוזרים ומשמעותיים יותר במשחקי המשא ומתן.

המלחמה שיכולה לצאת משליטה

תנו לי לעשות לכם ספוילר: הכנסת תאשר את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים, וממשלת בנט-לפיד תצלח את שני החוקים היחידים שבלעדיהם יוצאים לבחירות. למרות זאת, המצב שם לא הולך להיות רגוע יותר אחר כך, אלא להיפך.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

נפתלי בנט מנסה להרגיע את שריו ומבקש מהם לגלות איפוק, אבל כל מאבק אידאולוגי בין חברי הקואליציה שלו מגיע ישירות לרשתות החברתיות ולכותרות בתקשורת. ניצן הורוביץ לא מרוצה מהבנייה בהתנחלויות, זאב אלקין מתפיח שרירים, איילת שקד לא מתחייבת שתישאר חלק גם בימי יאיר לפיד בראשות הממשלה ובני גנץ ומרב מיכאלי מתקוטטים בנושא ביטחוני.

ביום שלאחר התקציב, כשהישגי כל מפלגה כבר יכנסו לפעולה והבטחות תתחלנה להתממש, שבריריות הקואליציה תוציא גם בקיעים. רצון כל אחד מהצדדים שלא לשבור את הכלים יקטן משמעותית, וזהו המתכון למאבק מתמשך, שיכול בסופו להוביל לפיצוץ. או כמו שאמר וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה ברוב ימי מלחמת העולם השנייה: "מרגע שניתן האות למלחמה, אין המתחיל אותה אדון למדיניות שקבע, אלא עבד לרצף אירועים בלתי צפויים ובלתי נשלטים".  

ראש הממשלה נפתלי בנט. המאבקים הקטנים עלולים לגדול (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
ראש הממשלה נפתלי בנט. המאבקים הקטנים עלולים לגדול (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
הגדלה

לוחם סיירת מטכ"ל, רב סרן במילואים נפתלי בנט, ודאי מכיר את המשפט הזה.

"משחקי כסאות", סיכום השבוע הפוליטי בכיכר השבת, בהגשת כתבנו רפאל כהן.