היסטוריה ואקטואליה

הרבנים שמתירים שימוש בחד-פעמי בשבת

הגר"י זילברשטיין ציטט את גיסו מרן הגר"ח קנייבסקי שאמר שאם האישה מתקשה לשטוף כלים יש בזה חסרון בכבוד השבת; ומה פסק מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בעניין? (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

פרק ב': בימינו התפשט הנוהג לענג את השבת עם כלים חד פעמיים, והיו שהקפידו לרכוש דווקא את הכלים היוקרתיים בשל דברי הפוסקים שאסרו להשתמש עם חד פעמי פשוט עקב אי כבוד שבת.

בעניין זה ציטט הגר"י זילברשטיין את גיסו מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שאמר שאם משתמשים בכלים רגילים, זה קשה לאשה שעומדת על רגליה ושוטפת כלים וגם פעמים באים לידי כעס וכו', ובפרט שהיא עייפה, יש בזה חסרון בכבוד השבת.

חמיו של שר התורה, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל[1] פסק שאין פגם בכלים חד פעמיים, ואין בזה שום זלזול בכבוד השבת.

וכך פסק הלכה למעשה בקו ההלכה הספרדי הרב אושרי אזולאי רב קהילה וראש כולל בגבעת זאב, וציטט את הגר"י פישר[2] זצ"ל.

מעשה בזוג צעיר שביקר בביתו של הגרי"ד סולובייצ'יק מבוסטון בשבת קודש. הזוג הבחין שמשפחת סולובייצ'יק משתמשת בשבת קודש בכלים חד-פעמיים, דבר שהיה חדש להם. הגרי"ד נימק זאת שלרבנית יש שיעור קבוע במוצאי שבת, ואם היא תאלץ לשטוף כלים, היא תפסיד את השיעור תורה.

שמעה את המעשה הזה הרבנית מבוסטון, וסיפרה לבעלה האדמו"ר שהיא נאלצת לשטוף את הכלי שבת היוקרתיים מחרסינה עד יום שלישי(!). מאז האדמו"ר פסק לאשתו שהיא יכולה להשתמש בשבת קודש בכלים חד פעמיים[3].

פתרון הלכתי ישנו לעניין, והוא: שהבעל יעזור לאשתו לשטוף כלים במוצאי השבת, וכך היא לא תאלץ לעמוד על רגליה שעות ארוכות בשטיפת כלי החרסינה, וכך כבוד השבת לא ייפגם בכלים חד פעמיים חלילה.

התייחס לנושא זה של עזרה לאשה הרב שלמה אבינר[4] מהציונות הדתית וציטט את כ"ק אדמו"ר מסטמאר זי"ע שראה חסיד שלאחר יציאת שבת בזמן של רבנו תם, נשאר בביהמ"ד וקיבל את טליתו בדייקנות עצומה. שאלו האדמו"ר על מעשהו? וענה החסיד איתא בספרים הקדושים "שזהירות בקיפול טלית היא סגולה לשלום בית". השיב האדמו"ר מסאטמר: "סגולה יותר טובה היא לחזור הביתה ולעזור לאשתך בשטיפת כלים[5]".

[1] וישמע משה ח"א עמ' קו.

[2] שו"ת אבן ישראל ח"ט סי' ז.

[3] הבוסטונער רעבעצין זוכרת [באנגלית] עמ' 166-165

[4] אתר כיפה א בתמוז תשע"ה.

[5] וכך גם סופר על מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ. ופריו מתוק - בראשית 140.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר