אאא

פרק א': גאון קדוש היה האדמו"ר הרה"ק רבי אליעזר הורוביץ זי"ע מדז'יקוב (חי ופעל בין השנים תק"ן 1790 - תרכ"א 1861). מעיון בספר קהילת טרנובז'ג – דז'יקוב[1], אנו למדים על הערצה העצומה לה זכה מבני העיר.

אחד מבני העיר כתב בזיכרונותיו[2]:

"אני עוד זוכר את זקני עירינו, מלפני ארבעים שנה ויותר, כשהייתי נער לומד בחדר. כשהזדמנו יחד בלילות חורף קרים וארוכים בבית המדרש, ספרו סיפורים רבים על ר' אליעזר'ל, ר' מאיר'ל ור' יהודע'לה ועל אחיהם.

"הסיפורים קלחו מפיהם כנופת צוף, סיפור אחד הוליד מיד את השני, וכך הלאה. אנחנו הנערים, אהבנו מאוד לשמוע את הסיפורים האלה. היינו עומדים נשענים על השולחן כמו צמודים ובולעים כל סיפור. שכחנו מהמשחקים נטשנו את השובבות, והיינו דרוכים, נדמה היה לנו שאנחנו מרחפים יחד עם הצדיקים בעולמות העליונים, עולמות של מלאכים ושרפים, בעיקר אהבנו לשמוע את הסיפורים על המופתים, גירוש שדים ורוחות, פדיון שבוים וכו'".

האדמו''ר הגה''ק רבי יהושע מדז'יקוב זי''ע
האדמו"ר הגה"ק רבי יהושע מדז'יקוב זי"ע

כפי שיליד דז'יקוב הזכיר, גם אנחנו נהנים לרחף בעולמות עליונים, ואוהבים מאד את סיפורי הגירוש שדים, ובפרט בימים אלו כפי שהתפרסם טקס 'גירוש שדים' שהסתיים בטרגדיה (להבדיל אלף אלפי הבדלות), לכך נספר מעשה מבהיל על גאונותו של הגה"ק רבי אליעזר מדזיקוב עליו סופר ש"גירש שדים ולצים מהעיר".

מעשה שהיה שנפוצה השמועה בעיר דז'יקוב שישנם שדים ורוחות רח"ל, ואחרי חצות הם מהתלים ומתגרים בכל מי שעובר יחידי במקום מסוים, ולכך יהודי העיירה היו נמנעים מלעבור באותו מקום לבדם.

סנדלר עני שגר באחת הסמטאות הקטנות הקפיד לסגור את התריסים בלילה. פעם אחת באחת ממוצאי השבת של לילות החורף הארוכים שכח בעל הבית לסגור את התריסים כפי שהיה רגיל לעשות.

הסנדלר שהיה רגיל לעבוד עד שעות הלילה המאוחרות, היה תולה את ה"כאלעוויס" שלו על אדן החלון כדי שיתייבשו. "כאלעוויס" הם תוספת עור על המגפיים שבימים אלו נהגו לגלגל אותם מסביב המגפיים וכך להגן על הרגלים מפני הקור הגשם והשלג. ה"כאלעוויס" נראה כמין פיסת עור ארוכה וצרה.

האדמו''ר הגה''ק רבי אלטר מדזיקוב זי''ע האדמו''ר הרביעי בשושלת
האדמו"ר הגה"ק רבי אלטר מדזיקוב זי"ע האדמו"ר הרביעי בשושלת

נחזור לסנדלר מיודעינו שהיה סוגר את התריסים מידי לילה, ולפני כן היה מוריד את ה"כאלעוויס" לרצפה. לילה אחד שכח הסנדלר להוריד את התריסים, וממילה שכח להוריד את ה"כאלעוויס" לרצפה.

בשעת לילה אחרי חצות רואה הסנדלר לחרדתו מבעד החלון כמין לשון ארוכה מתנועעת, ולא היה לו צל של ספק, שהנה הגיע השד אליו הביתה!!

הסנדלר שלנו היה קרוץ מחומר טוב, והוא לא פחד וחשש, אלא לקח סכין חדה וחתך את קצה לשונו של השד... ומיד התיישב במקומו להמשך עבודה.

פתע פתאום השד המשיך לשלוח אליו אל לשונו הארוכה!! שוב ושוב הסנדלר חתך לו בגבורה את לשונו, והדבר חזר ונשנה כמה פעמים עד שמיודעינו הסנדלר התעייף והלך לישון ללא שסיים את מלאכתו, וכול כולו מלא פחדים וחרדות אודות השד האיום שהחדיר את לשונו הארוכה לביתו מבעד לחלון.

כשקם הסנדלר בבוקר הוא ראה לחרדתו את כל ה"כאלעוויס" שלו חתוכים לחתיכות והוא האמין שעשה זאת השד האיום מאתמול... במפח נפש ובחרדה גדולה הלך אל הרב וסיפר לו את המאורע.

האדמו''ר הגה''ק רבי אלטר'ל מדזיקוב (השני מימין). לידו בנו הרה''ק הצעיר מדזיקוב רבי חיים מנחם דוד. במרכז, חותנו הגה''ק אדמו''ר רבי ישראל הגר - האדמו''ר מוויז'ניץ
האדמו"ר הגה"ק רבי אלטר'ל מדזיקוב (השני מימין). לידו בנו הרה"ק הצעיר מדזיקוב רבי חיים מנחם דוד. במרכז, חותנו הגה"ק אדמו"ר רבי ישראל הגר - האדמו"ר מוויז'ניץ

בספר קהילת טרנובז'ג – דזיקוב[3]  הובא שהגה"ק רבי אליעזר מדז'יקוב שהיה פיקח גדול, ידע את הכלל שצריך ללחום באותו הנשק שלוחמים נגדך, והבין שחובה עליו לעשות איזה "מופת חותך" כדי לשכנע את בני העיירה שאכן הוא גירש את השדים לחלוטין ולא יחזרו עוד.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ההמשך הינו משעשע למדי ומלמד אותנו רבות. הגה"ק רבי אליעזר מדז'יקוב שכר כרכרה רתומה לארבעה סוסים לבנים, ולקח בידו שוט ארוך ונסע בכרכרה והקיף את 'בית המועצה' שבע פעמים תוך כדי שהוא מצליף בשוט על הסוסים, וצועק בקול גדול "שדים החוצה! החוצה!".

לאחר "גירוש" זה נטען בספר קהילת טרנובז'ג – דזיקוב, לא ראו יותר שדים בעירייה והרוחות נרגעו...

מאז הונהג מנהג חדש בעיירה. חתן ביום חופתו לפני טקס החופה לקחוהו השושבינים ל'בית המועצה' שם הקיפוהו שבע פעמים. המנהג בוטל רק כשבית המועצה נשרף במלחמת העולם הראשונה ומאז לא היה את מה להקיף...


[1] בספר קהילת טרנובז'ג – דזיקוב  (גליציה המערבית) ספר זיכרון ועדות מאת יעקב יהושע פליישר תל אביב תשל"ג

[2]  שהובאו בספר קהילת טרנובז'ג – דזיקוב. הובא פה בעיבוד לשון.

[3] השם המלא: ספר קהילת טרנובז'ג – דזיקוב  (גליציה המערבית) ספר זיכרון ועדות מאת יעקב יהושע פליישר תל אביב תשל"ג

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]