לחרדי העובד • מיוחד

אתה, דתי אתה?! // הרב זאבי קצנלבוגן

במקרים רבים, לחרדי העמל לפרנסתו, יש תחושת חוסר חיבור ושייכות. כמדי שבוע, מפורסם ב'כיכר השבת', חוברת מיוחדת עם טור נבחר מביהמ"ד 'חלקי בעמלי', והשבוע; ניצול הפיגוע בירושלים הרב זאבי קצנלבוגן, מסביר על 'לייצג בכבוד' (טור)

הרב זאבי קצנלבוגן | כיכר השבת |
הרב זאבי קצנלבוגן (צילום: הקרן למורשת הכותל המערבי)

זה לא במקרה שכאשר דתי גונב כל התקשורת חוגגת על זה. יש כאן אמירה, אם בעשרת הדברות כתוב לא תגנוב, ואתה גונב, אז אתה דתי אתה?

לא חשוב מה כתוב באמת בעשרת הדברות ומה אנשים חושבים שכתוב שם, העובדה היא שאני כאדם תורני נתפס כמייצג של הערכים הללו. אנו מייצגים יושר בנושאי ממונות, אנו מייצגים מערכת יחסים מתוקנת בין גברים ונשים, אנו מייצגים נהנתנות מאופקת יותר, אנו מייצגים יחס רציני לבורא עולם ועוד כמה וכמה דברים מ'עשרת הדברות'.

היכולת הראשונה שלנו להשפיע בנויה מייצוג מכובד של נושאים כגון אלו. השבוע נבחר כדוגמא את מערכת היחסים המתוקנת בין גברים ונשים.

איך מסבירים לילד קטן הלומד פעם ראשונה ספר בראשית את מעשה יהודה ותמר עם הביטויים המופיעים בתורה? כשעשיתי זאת עם בני אמרתי לו כך: נכון שלאבא ואמא יש קשר מיוחד? נכון שלא מתאים שאת היחס המיוחד שאבא נותן לאמא הוא יעניק לאשה סתם מן הרחוב? אז מי שעושה זאת עושה משהו לא צנוע ולא מכובד, דבר שהתורה מחנכת אותנו שלא נעשה. הבן שלי בכתה א' הבין את זה לחלוטין. כל ילד מבין צניעות מהי.

כל אדם שרואה כיצד מתנהלים יחסים נכונים בין בני זוג, אינטואיטיבית מבין מהו קשר לא נכון ולא בריא. גם אנשים שלצערנו הגדול הרגו לעצמם בכח את הרגישות העדינה הזו יודעים לזהות זאת היטב אצל הזולת, והזולת זה אנחנו. מאתנו מצפים לראות שאת הדברים העדינים והיפים שלנו אנו שומרים לנשותינו או לבעלנו.

צחוק משוחרר, התעניינות וחשיפה רגשית, עזרה בדברים אישיים, ואפילו כעס לא מבוקר הם מן הדברים הבאים לידי ביטוי בקשר רגשי בריא ועמוק ומן הדברים שבונים אותו. לא מכובד שנחלוק אותו באופן ספונטני עם בני/בנות המין השני. נכון שיש מגזרים שזה לא מבטא אצלם שום אינטימיות, אבל כבר אמרנו, אפילו הם יודעים לזהות את הצד החיובי.

מטבע הדברים, מקום העבודה הוא אחד מנקודות התורפה בנושא זה. ישיבה באזורים משותפים שעות ארוכות, אתגרים משותפים, שיתופי פעולה חיוניים וזמנים רופפים רגשית, מהווים פלטפורמה נהדרת לשחיקת הרגישות הבריאה שלנו. האם אנו מודעים לכך? האם אנו מתוכננים מראש כיצד להגיב במקרים כאלה - מצד אחד בטקט ומצד שני באחריות מספקת?

בסיום אחד הסמינרים שערכתי, קם אחד המשתתפים לסכם את השבת ואמר: אשתי שאלה אותי האם אתה נהנה בשבת? אמרתי לה לא. אני לא נהנה, אני פשוט מקנא. אני מקנא בשלמות המשפחתית אותה הם מצליחים ליצור.

מה שאולי הוא לא יודע, זה ששלמות זו מורכבת ממאמץ, היא לא באה בחינם, אבל המאמץ הזה פשוט משתלם.

גיליון חלקי בעמלי המלא

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר