"באנו חושך לגרש"

האלבום המרגש של מתווך היוקרה מטורונטו

לכבוד חנוכה, מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', חוקר המוזיקה היהודית נתנאל לייפר בסדרת כתבות על האלבומים הטובים במוזיקה היהודית שלא זכו לאור שמגיע להם (מגזין מוזיקה)

נתנאל לייפר | כיכר השבת |
(צילום: באדיבות אלעזר מרקס)

את הסדרה יפתח אלבומו הראשון והאחרון של הזמר ניסן מייקל מקנדה. הייתה זו שנת תשנ"ח (1998) תקופת השיא של המוזיקה החסידית, אלבומים חסידיים יצאו בקצב מסחרר עם להיטי ענק שסחפו את הרדיו ועולם החתונות. ניסן בחור ישיבה צעיר מטורונטו שבקנדה, שגם למד תקופה בישיבת קול תורה הירושלמית, החליט לנסות את כוחו גם כזמר.

העטיפה הקנדית (באדיבות אלעזר מרקס)

למלאכת ההפקה הוא חבר לזמר החסידי שלמה שמחה סאפרין, אף הוא התגורר אז בקנדה, שהיה באותם ימים פעיל מאד עם סדרת אש המצוינת עם אייבי רוטנברג ובאלבומיו האישיים כשאלבומו "ענני" היה להצלחה גדולה וגם ייזכר בזכות הגימיק של חיתוך הדיסק עצמו בצורה של ידיים מתפללות. שלמה שמחה גייס עבור ניסן לא פחות משישה שירים מגדול המלחינים החסידיים, יוסי גרין, שנתן לו כמה פנינים יפיפיים כמו "נכון ליבי" הנפלא בו תוכלו גם לשמוע את קולות הרקע של יוסי גרין או "עיני כל" שחותם את האלבום (השיר זכה כמה שנים לאחר מכן גם לביצוע של שרולי ויליגר), כמו גם שיר הפתיחה הרוקי והסוער פחות מהסוג שאנו שומעים בדרך כלל מיוסי גרין - "מודה אני".

"נכון ליבי"

לאלבום לוהקו כל השמות הגדולים של אותם ימים, המלחין הדגול אייבי רוטנברג, קנדי נוסף, תרם לאלבום שיר יפיפיה - "רחם". ישי לפידות תרם את הלהיט הכמעט יחיד שהושמע מהאלבום "השם אלוקי", להיט רוק סוחף. באלבום גם נחשף אחד המלחינים המצליחים במוזיקה החסידית שאחד משיריו הראשונים יצאו באלבום זה - פינקי וובר שהלחין את "מי כהשם" היפיפה שקיבל עיבוד נפלא בסגנון הבוסה נובה. שיר נוסף שעובד בסגנון ייחודי ואמנותי מאד היה "הללויה" בלחנו של משה מורגנשטרן.

"מי כהשם"

לעיבוד האלבום נבחר המעבד המשובח, הפסנתרן לייב יעקב ריגלר, אחד המעבדים הטובים במוזיקה החסידית. ריגלר מוזיקאי מקצועי, איש שקט ונחבא אל הכלים הוא אחד המעבדים האנדרייטד במוזיקה החסידית והאלבום הזה הוא דוגמה טובה ליכולותיו המוזיקליות המצוינות כשהוא רותם לעיבודים את התזמורת הפילהרמונית הישראלית ומיטב הנגנים של אותה תקופה.

"השם אלוקי"

ניסן, בעל הקול העדין, אולי עדין מידי, לא הצליח לפרוץ, האלבום כמעט ולא נמכר בישראל למרות עטיפת הזיקוקים (הלא קשורה בעליל) שיצרו עבורו בגלפז (עם אותו גופן ששימש לעוד כמה עטיפות באותה תקופה כמו עטיפת האלבום של דב הנדלר "ישועת השם כהרף עין" ובלי שמו של שלמה שמחה על העטיפה החיצונית).

העטיפה ה"ישראלית" (באדיבות אלעזר מרקס)

ניסן לא הוציא אלבום נוסף עזב את התחום והפך למתווך נדל"ן של דירות יוקרה וכחזן בימים הנוראים בטורנטו. בתקופת הקורונה הקליט ניסן כמה קטעי חזנות אחרי שנים ארוכות בהן לא הקליט מאומה ובאופן מעניין דווקא הסגנון החזני בו הוא שר מתאים הרבה יותר לקולו מאשר הפופ החסידי שנשמע דרכו מעט מאונפף וייתכן גם היה זה שחסם את הצלחתו בתחום.

ניסן בקטע חזנות של לבנדובסקי שהקליט לאחרונה

דווקא היום כשלמדנו לשמוע שירים טובים ולא רק אם הזמר ניחון בקול חלק כבדולח ובמניירות של פריד ובן דוד, האלבום של ניסן שעלה לאחרונה כולו ליוטיוב על ידו, הוא בהחלט מכיל חומרים שחובבי המוזיקה החסידית יהנו מהם עד מאד ואני ממליץ לכם בחום להאיר אותו וליהנות מהאור המוזיקלי שלו.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר