בנייני האומה בירושלים מזמן הפך ל"קיסריה" של המוזיקה החסידית. כל אמן שמכבד את עצמו ושואף להגיע לרמות הגבוהות מנסה להופיע באולם על 2800 מושביו. סמל סטטוס שמלמד על הפופולריות של האמן. לפעמים זה נכון יותר לאמן ומשרת את מטרותיו, לפעמים פחות כשהבמה הגדולה רק מדגישה את חוסר ההתאמה של האמן למעמד וגם כמובן גומרת להוצאה כספית ענקית שלא מכסה את עצמה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
במקרה של הזמר משה קליין, שערך השבוע את מופע הבכורה שלו בבנייני האומה, מדובר בהתאמה טובה מאד ובאמירה ברורה שקליין הוא מהחומרים מהם עשוי מופע ענק וטוב. קליין שעומד לפני צאת אלבומו השלישי ערך עד כה כמה מופעים קטנים עם מאות משתתפים וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא הלך בגדול והימר על מופע מלא על כל המשתמע מכך. במה גדולה, מסכי ענק, להקה מלאה והאתגר הגדול ביותר - למלא את האולם. אין לי מושג כמה כרטיסים נמכרו בדיוק, אבל האולם היה מפוצץ לחלוטין בבחורי ישיבה שגדשו את כל המקומות וגם את המעברים.
אם כבר התייחסתי לבחורי הישיבה, אתעכב מעט על סוג הקהל. באופן גורף ניתן לומר שמדובר היה בבחורי ישיבה ספרדים, כאלה שאוהבים את משה קליין ואוהבים אותו עוד יותר כשהוא משה חדד... קליין שהתחיל את דרכו הרשמית בכלל כזמר חסידי ששר בהברה אשכנזית שירים רבים, ומאז הוציא אלבום מוזיקה ישראלי וכעת עובד על אלבום בכלל בניחוח מזרחי עמוק, לא ביצע במופע אפילו שיר חסידי אחד.
המופע כולו כלל שירים בעברית, מקוריים (מלבד קאבר "אדון עולם" שביצע יחד עם אביו). המופע גם כלל שירים מזרחיים לא מעטים, חלקם של קליין עצמו וחלקם של האורחים הרבים שהתארחו לצדו של קליין במהלך הערב המושקע. הקהל ששר בעוצמה אדירה את השירים המזרחיים, הוא ככל הנראה הקהל החזק של קליין. כשאני מאזין לחומרים שהוציא בשנה האחרונה, אני מניח שהוא כבר יודע את זה טוב מאד ואין ספק שההבשלה שלו כקליין/חדד היא מעניינת ומייצרת לנו מוזיקה משובחת.
משה קליין הוא קודם כל זמר. כשאני אומר את המילה זמר אני מתכוון לווקאליסט. בעל יכולות קוליות מרשימות, כזה שיכול לסלסל, לעלות לטונים גבוהים בצורה מדויקת ולהחזיק את המופע כולו על הגרון שלו. כל זאת בשילוב כריזמה וחיבור עם הקהל יצרו מופע אנרגטי מאד שבהחלט מציב את קליין כאחד הווקאליסטים הטובים במוזיקה היהודית.
במופע אירח קליין חברים מכל הקריירה שלו, ובהתחשב שלא מדובר בעשרות שנים, זו הייתה גלריית אורחים מכובדת. גד אלבז, יניב בן משיח, עדי רן, סגיב כהן ואיתי דוד. את חלק מהאירוחים הבנתי יותר, לגד אלבז יש דואט עם קליין כמו גם יניב בן משיח שעומד להוציא יחד עם קליין דואט משותף - "אשא עיניי". לעומת זאת סגיב כהן, זמר ענק בעל קול משובח במיוחד, לא היה קשור לאירוע והשניים ביצעו יחד את "לך אלי" הידוע שהיה קשור למופע בערך כמו זאנוויל ויינברגר ו"מן השמים".
באותה מידה הייתי מוותר בשמחה רבה על שני קאברים נוספים שקליין ביצע במופע - "עד אחרי הנצח" ו"לאבא שלי יש סולם". יש לך כמעט שלושה אלבומים ביד, למה אתה צריך לשיר קאבר - טוב ככל שיהיה? חלק מההבנה שאתה ניצב על הבמה של בנייני האומה, היא שיש לך מספיק חומר טוב כדי לעשות ממנו מופע שלם, בלי אורחים מיותרים ובלי קאברים שנשמעים נהדר באולם החתונות, אבל מיותרים להפליא במופע ענק משלך.
באופן כללי, לקליין יש עוד דרך ללמוד ולהבשיל כדי להשיל מעליו את שאריות "כתר הרימון", לפני שהוא עולה על הבמה באושיסקין. פחות שכונה, יותר הידוק של החומרים וגם הבנה מה לא יכול לקרות לעולם כשיש לך בקהל אלפי בני נוער משולהבים... אין שום סיכוי בעולם שתצליח להסתובב באולם עם מיקרופון ולשיר בלי שהמאבטחים יצטרכו לחלץ אותך. כל מפיק שעשה כמה מופעים בבנייני האומה היה אומר את זה בפגישת ההכנה הראשונה, והפארסה הזו הייתה מיותרת ומביכה.
צריך לומר מילה טובה גם למנהל המוזיקלי של האירוע, אהרל'ה נחשוני, שעשה עבודה נהדרת עם הלהקה. העיבודים שהגיעו בחלקם מהמחשב, נתנו את העוצמה הנדרשת כפי שמתאים לאירוע מהסוג הזה וגם נתנו את תחושת החידוש כשלא נשמעו לחלוטין כמו האלבום.
מי שהיה חסר לי במופע היה המלחין והיוצר אלחנן אלחדד, שלא יכל להגיע למופע. אלחדד שעומד מאחורי רבים מהלהיטים של קליין (שבעה מהם בוצעו במופע), היה רווה נחת לשמוע את הקהל כולו צורח את שיריו בהתלהבות אדירה.
לסיכום, קליין הוכיח במופע הבכורה שלו על הבמה המכובדת, שהוא בהחלט בליגה של מופעים מהסוג הזה. זה לא דבר מובן מאליו, לא כל זמר חתונות, מוצלח ככל שיהיה, יודע כיצד להופיע על במת ענק ואלפי אנשים. קליין הוכיח עם אומץ רב, שיש לו קהל מכובד וגדול להביא ואני מניח שזה לא המופע האחרון שלו על הבמה הזו. מהיכרותי עם קליין הפרפקציוניסט, אני יודע גם שהפעם הבאה תהיה משויפת יותר, מקצועית יותר ומדויקת יותר.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- להערות, הארות והסברים מלומדים במיוחד על גזענות ומוזיקה: nl@kikar.co.il
0 תגובות