אלחנן אלחדד, שם שמוכר היטב בעולם המוזיקה היהודית והחסידית כמלחין ויוצר פורה, חתום על עשרות להיטים שכבשו את תחנות הרדיו ורחבות הריקודים. כעת, כשנה לאחר הופעתו הראשונה באולפן 'כיכר השבת', אלחדד חוזר לראיון מרתק, הפעם כזמר סולו המשיק את סינגל הבכורה שלו, "לצאת אל האור". הראיון מספק הצצה נדירה למסעו האישי והמקצועי, מהיותו יוצר צללים שמעניק מלחניו לזמרים אחרים, ועד להחלטה האמיצה לצאת אל האור ולבצע את יצירותיו בעצמו.
מיוצר צללים לזמר סולו: המסע אל האור
הראיון נפתח בהתייחסות לשנה שחלפה מאז הראיון הקודם של אלחנן אלחדד באולפן כיכר השבת. שנה זו, כפי שמתאר אלחדד, הייתה "מאתגרת ועמוסה, עם החלטות די גורליות". ההחלטה המרכזית והמשמעותית ביותר היא המעבר מתפקיד המלחין והיוצר שמאחורי הקלעים, לתפקיד הזמר הסולו. אלחדד מתאר את התהליך ככניסה הדרגתית למים, בניגוד לאמנים אחרים שקופצים ישר לבריכה: "אני בן אדם של שלבים... אני מתחיל ברדודים, כמו ילדים... מתחיל לאט לאט, ואז בסוף אני מגיע בפנים, מגיע הפנימה, אבל זה לוקח לי זמן להתרגל."
המעבר הזה מעלה שאלה טבעית: האם אלחנן אלחדד, שעד היום הלחין שירים לזמרים אחרים, הופך כעת למתחרה שלהם? אלחדד מבהיר נחרצות: "תחרות אין, אף פעם ולא הייתה... במוזיקה זה לא מקום לתחרות." הוא מדגיש את חשיבות הפרגון ההדדי בעולם המוזיקה, במיוחד במגזר החרדי, ומציין כי הוא אינו בא להביא "פס ווקלי נדיר", אלא "להביא בסך הכול את עצמי, זה בעצם הצורך, לשם כך פרצתי, בא להביא את עצמי ואת היצירות שלי בצורה פרונטלית, שאני מבצע אותם, מה שבער בי שנים." הצורך הזה לבטא את יצירותיו בקולו שלו, לדבר את ה"דיבור" שלו בעצמו ולא דרך מתווכים, הוא הכוח המניע מאחורי הצעד הזה. הוא מתאר זאת כ"טלפון שבור" כאשר מישהו אחר מבצע את שיריו, וכעת הוא רוצה להגיש את הדברים "יותר בטוח בעצם".
המעבר הזה אינו אומר שאחדד יפסיק להלחין עבור אמנים אחרים. הוא מציין כי ישנם שירים שאינם מתאימים לאופיו או למנעד הקולי שלו, ואותם הוא ממשיך להעביר לזמרים אחרים. עם זאת, שירים שהוא מרגיש שמתאימים לו, הוא ישמור לעצמו: "אם יפה לי שיר טוב עכשיו, שאני חושב שהוא מתאים לי, כן, דבר ראשון, אני חושב שאני אקח תולעצמי, אבל יהיה מספיק שירים גם לאחרים."
מאחורי הקלעים: תהליך היצירה של אלחנן אלחדד
אלחנן אלחדד משתף בראיון בתהליך היצירה הייחודי שלו. הוא מגלה כי השעות הפוריות ביותר עבורו להלחנה ויצירה הן שעות הבוקר: "אני בדרך כלל, השעה הפוריה שלי בהלחנה ויצירה, זה הבוקר... בבוקר זה המוח שלך עדיין טרי ככה מהשנה, אתה עדיין ככה חוזר מהתפילה, שותה משהו ושם אני יושב." הוא מתאר את תהליך ההלחנה כהדרגתי: "פשוט מתחיל תהליך מסוים של הרצת אקורדים, נגינה כזאת, אתה יודע, איזה אילטור כזה, ואז נתפס לך כזה איזה משהו, אתה נתפס על איזה שהוא נתיב מסוים, נפלת, ואז אתה מתחיל לנסוע."
אחד ההיבטים המעניינים בתהליך היצירה של אלחדד הוא ההקלטה המתמדת. הוא מקליט כל שלב בתהליך, ומסביר מדוע: "אני אומר את זה הרבה פעמים שבכל שיר, כמעט 90 אחוז מהשיר, זה לא השיר. זאת אומרת, זה לא מה שתפס אותך בשיר... העשר אחוז בתוך השיר העלייה, הירידה, הקורד, החיבור ביניהם, אלף ואחד דברים האלה, אלה שתופסים אותך, וזה יכול להיות השנייה הזאת שאותה תפסת." [1] הוא מדגיש את חשיבות ה"הוק" – אותה נקודה קריטית בשיר שתופסת את המאזין, וכי אם לא יקליט אותה מיד, היא עלולה ללכת לאיבוד. "וההוק הזה שאתה אומר, ויכול להיות שזה השנייה הזאת שעכשיו אם אני לא יקליט אותה, אז אותה אני מפספס, ואז זה גם יהיה לי בית בזמון, זה לא יהיה השיר שעליו ידעבו ברדיו, מבין?" [1]
אלחדד מתייחס גם לתקופות פחות פוריות, כמו תקופת מעבר דירה, בהן המוח עמוס וקשה ליצור. הוא מפריך את התפיסה ש"ההשראה הכי גדולה זה דדליין" ואומר שלעתים יש לו תקופות יבשות לגמרי. כשנשאל האם הוא מלחין שירים ספציפית עבור זמרים מסוימים, הוא משיב כי אם זמר פונה אליו, הוא ינסה להתאים את הלחן לסגנונו. אך אם לא פנו אליו, הוא מלחין "חופשי", מתוך אמונה ש"מישהו ירצה את זה בסוף."
הוא חושף[ כי במגירותיו יש קרוב ל-90 שירים, חלקם נזנחו או לא נלקחו על ידי זמרים. הוא מודה ש"שיר שלא הלך, הוא לא ילך", ומסביר ש"השיר מוכרח את עצמו, זה לא אתה."כלומר, שיר טוב מדבר בעד עצמו, בתנאי שיש לו את המעטפת הנכונה (סקיצה טובה, שירה טובה). הוא גם מציין שקיימת מחשבה לפתח מאגר שירים לזמרים, דבר שלדעתו אמור להיות קיים בעידן ה-AI של היום.
מבט לעתיד: אלבום, הופעות
כשנשאל אלחנן אלחדד היכן הוא רואה את עצמו בעוד שנה, הוא משיב כי שנה זהו פרק זמן קצר מדי, אך הוא בהחלט שואף לאלבום והופעות. הוא מציין כי ייתכן שהאלבום יצא במכה אחת, או כסינגלים בודדים, כפי שמקובל כיום. המטרה העיקרית היא "להביא את עצמי", כלומר להמשיך לבטא את יצירותיו בקולו שלו. הוא מדגיש כי הסינגל האחרון שלו, "לצאת אל האור", אינו מייצג בהכרח את כל הסגנונות שיציג בעתיד. הוא בחר להתחיל עם משהו "יותר קליט, יותר פשוט", כחלק מתהליך ה"רדודים" שלו, כדי לא להפציץ מיד עם דברים מסובכים. הוא מבטיח כי בעתיד המאזינים ישמעו ממנו מגוון רחב של סגנונות, כפי שבא לידי ביטוי בלחניו עבור אמנים אחרים.
אלחדד חושף כי ישנם שירים שהוא מלחין שהם "מסובכים ברמה שכאילו אמנים אחרים מפחדים לקחת אותם", אך הוא עצמו "יעיז" לבצע אותם, מכיוון שהם יצאו ממנו והם מתאימים יותר לאמירה האישית שלו. הוא מציין כי אמנים במגזר החרדי נוטים להעדיף את ה"קו הפשוט יותר ישר", את ה"מוכר והאהוב", ואילו הוא מוכן לצאת מאזור הנוחות הזה.
פינה חדשה בתכנית 'המבקר': "קנאת סופרים"
בסיום הראיון, נחנכת פינה חדשה בשם "קנאת סופרים", בה מתבקש אלחנן אלחדד לנקוב בשיר ששמע ואמר לעצמו: "למה לא אני יצרתי אותו?". לאחר התלבטות קצרה, הוא מציין את השיר "עברתי בחושך" של שמוליק סוכות, שהולחן על ידי אלי קליין ובנצי שטיין. הוא מפרגן בחום לשניהם, ומציין כי אלי קליין הוא "אדם מקצוען, מלא כנראה בהשראה, יוצא לו כאלה דברים." אלחדד מציין, כי הוא שואף ליצירה פשוטה אך עוצמתית, ואת השאיפה שלו להגיע לפשטות הזו גם ביצירותיו שלו.
צפו בראיון המלא ובביצוע הלייב באולפן:
0 תגובות