אאא

בסדרת מאמרים מצולמת ומעמיקה, סקרנו בימים האחרונים שלל אופציות של זיהוי 'קברות החשמונאים', וביקרנו, במספר אתרים במרחב העיר מודיעין של ימינו.

אחת האופציות שלצערנו יד ישראל אינה תקיפה דיה כדי שנוכל לבקר בה תדיר, היא 'תל א-ראס' הצמוד לכפר הפלסטיני 'אל-מידיה' מעבר לחומת ההפרדה ביער בן שמן.

ישראלי שירצה לצפות בתל העתיק, יוכל לעשות בצמוד ל'מצוק שילת' ליד יער אגד. אולם אנו עז רצוננו לבקר ברגלנו על אדמת הקודש של הכפר, שם ישנם קברים עתיקים, שיתכן ששם נקברו דודינו החשמונאים שגברו על מלכות יון וטיהרו את בית המקדש.

ימים מספר לפני חג החנוכה, פורסם על סיור נדיר אל הכפר הפלסטיני בליווי חוקר ארץ ישראל האגדי ז'אבו ארליך, ובליווי צה"לי של יחידת 'מכבים' על ידי קבוצת 'מדרשת בשבילוד' בשיתוף 'עמיתים לטיולים', אליו נרשמו והגיעו 80 איש.

חוקר ארץ ישראל ז'אבו ארליך (צילום: ישראל שפירא)
חוקר ארץ ישראל ז'אבו ארליך (צילום: ישראל שפירא)

את הסיור פותח ז'אבו האגדי עטור שפם נצחי, עם סיפור על אשה מבוגרת שהגיעה לסיור קודם, והתקשרה לאחר מכן עם טענה לאכזבה קשה: "שילמתי כדי שתיקח אותי אל קברות החשמונאים, ולא הגעתי אליהם". לז'אבו החוקר עם עיניים ביקורתיות אין מה להגיב. לטענתו מי שמעוניין להישאר עם אגדות-הגננת, מוטב שיישאר בביתו. מי שמסוגל עדיין לשמוח בשמחת החנוכה, ללא ידע 'הלכה למעשה' היכן נקברו מתתיהו ובניו, מוזמן להמשיך את הסיור.

ז'אבו סבור שלמקורות הנוצריים יש, אמנם, משקל, אבל לעניין זיהוי מקומה של מודיעין, הוא מעדיף את מסורות-חז"ל המזכירות את מודיעין כ"משיח לפי תומו", ולכן הן אמינות יותר, וכך דבריו: "אני מחפש מקורות שלנו, שזה אומר חז"ל בלבד, ולא יוסף בן מתתיהו, וספר מכבים, וקל וחומר לא נוצרים שחיו פה בזמן חז"ל".

עוד פרט חשוב מספר ז'אבו: "בעבר הגישה של החוקרים הייתה לזהות מקומות קדומים, על פי השם המוסלמי. לכן לחוקרים במאה ה-19 היה ברור שהכפר 'אל – מידיה', הוא שיבוש של השם 'מודיעים'. היום אנחנו עובדים אחרת".

(כתוספת לדברי ז'אבו, יש לציין שמרנא החזון איש חלק על הראשונים, הרמב"ן והכפתור ופרח, שעל סמך זיהוי שמות מוסלמים פסקו הלכה למעשה בהלכות מצות התלויות בארץ [כפתור ופרח], וביארו פירוש מחודש בפסוקי התורה [רמב"ן על הפסוק  'כִּבְרַת־הָאָ֖רֶץ' בראשית לה טז עי"ש]).

מנקודת המפגש אנו יורדים בכביש כורכר אל גדר ההפרדה, שם צמוד לנחל מודיעין ממתינה לנו יחידת 'מכבים' הצה"לית שתלווה אותנו בהעפלה את 'תל א-ראס' שהוא ככה"נ כפר 'אל -מדיה' הקדום.

ממתינים לאישור יחידת 'מכבים' הצה''לים, להיכנס לכפר 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
ממתינים לאישור יחידת 'מכבים' הצה"לים, להיכנס לכפר 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)

צמוד למעבר, ישנו 'מעבר שב"חים' שוהים בלתי חוקיים וז'אבו כבר מאיים בבדיחותא, שאם המפקד לא ימצא את המפתח לשער, יש לנו היאך להיכנס...

פרצת שב''חים בגדר ההפרדה (צילום: ישראל שפירא)
פרצת שב"חים בגדר ההפרדה (צילום: ישראל שפירא)

חצינו את הגדר, והתחלנו את העפלה אל התל, ותך כדי אנו מבחינים בערבי עומד בראש התל, וזועק אל קבוצת המטיילים לעשות אחורה פנה: "זה אדמה שלנו! מה יש ליהודים לעשות פה?! יש לכם יער בן שמן! אנחנו עובדים פה! למה אתם מפריעים פה! למה אתם מגיעים כמו גנבים! אנחנו לא מגיעים אליכם!".

 זעקות הערבי מ'תל - אל מידיה' לקבוצת המטיילים לבל יעלו, אלא יחזרו בעקבותיהם (צילום: ישראל שפירא)

היה שם אפילו איום כגון "אנחנו נביא את כל הכפר לפה", אולם החיילים לא מתרגשים, ועולים אל הערבי, ובמשך רבע שעה הסיור נעצר, ונראה שהם אינם מצליחים לשכנעו שיניח לקבוצת היהודים לבקר בתל הקדום.

 החיילים חברי גדוד 'מכבים' בשיחה עם ערביי 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
הכפר הפלסטיני 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
הכפר הפלסטיני 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
ז'אבו עולה לתל 'א-ראס' לשוחח עם נכבדי הכפר 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
ז'אבו עולה לתל 'א-ראס' לשוחח עם נכבדי הכפר 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)

לאחר רבע שעה, המפקד קורה לז'אבו שיעלה למעלה, וכאילו קסם בפיו של ז'אבו. שיחה בערבית של 3 דקות עם נכבדי הכפר, והאישור ניתן, ואנחנו עולים אל התל הקדום, בציפייה וכמיהה למצוא בו שרידים של קברות החשמונאים.

 ערביי 'אל - מידיה' בשיחה עם המטיילים לאחר שניתן האישור מצידם לבקר ב'תל אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
ז'אבו בשיחה עם תושבי 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
ז'אבו בשיחה עם תושבי 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)

ז'אבו, במענה לסקרנות משתתפי הסיור, היאך שכנע את נכבדי הכפר לתת לנו את האישור המיוחל לעלות אל התל, הוא נענה ומסביר שיש לדבר עם הערבי בשפה שלו, וחשוב לא פחות – לדבר במנגינה המיוחדת של השפה שלו. "הערבי שאל אותי", אומר ז'אבו "מה יש לכם לחפש פה? תסתכל על הכפר בלי לחצות את גדר ההפרדה?".

"עניתי לו", מספר ז'אבו, "שרצינו לראות את הבתים הישנים, מהתל הקדום, שממנו התחיל הכפר 'אל – מידיה' הנוכחי שבו אתם מתגוררים. לאחמ"כ הרמתי חרסים עתיקים מרגלי הפלסטינים והוכחתי להם שאלו חרסים עתיקים, שאת מידע היסטורי זה, הנכבדים לא ידעו...".

"תרשו לי", מוסיף ז'אבו ואומר, "עם כל הצניעות, אני חושב שראינו כאן את יישומו של מאמר חז"ל באבות דרבי נתן: " איזהו גיבור ? – ההופך שונאו – אוהבו"...

 זאבו מסביר את ה"מופת" שעשה בכך ששיכנע את ערביי 'אל – מידיה' שקבוצת הישראלים תבקר בתל העתיק 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
תל 'א-ראס' – צמוד לכפר 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
תל 'א-ראס' – צמוד לכפר 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
תל 'א-ראס' – צמוד לכפר 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
תל 'א-ראס' – צמוד לכפר 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)

נכבד הכפר נכנס לשיחה עם המטיילים, ותמה באוזניהם: "אני עבדתי שנים רבות באור יהודה, ותמיד קיבלתי אישור ממדינת ישראל להיכנס אליה. מדוע אתם נכנסתם ללא אישור, מדובר בשדה שאני ואבות אבותיי עובדים פה!".

בראש התל, ההדרכה על מודיעים הקדומה נעצרת, ז'אבו נעשה לידידם הטוב של נכבדי הכפר, והוא משוחח עמהם בערבית, כמובן, על אופן מסיק זיתים במסורת המוסלמית.

 ז'אבו בהסבר על מסיק, גדיד, בציר וכו' בערבית ובעברית (צילום: ישראל שפירא)
ז'אבו ארליך חוקר ארץ ישראל על רקע כפר 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
ז'אבו ארליך חוקר ארץ ישראל על רקע כפר 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)

בתל עצמו ז'אבו תוקף את טענתו של אֵוסֵביוס מקיסריה  שחי בזמנו של האמורא רבי אבהו בקסריה. "אוסבסיוס" מטעים זאבו, "הוא הראשון והיחיד, אם כי היירונימוס מצטט אותו, אבל זה אותו המקור, שטען שלוד היא בסמיכות לכפר מודיעים, ולכן רוב החוקרים סבורים שבאזור זה מודיעים של החשמונאים.  במקורות חז"ל לא נאמר פרט זה, ומשכך" סבור ז'אבו "אין למקום קשר לכפר מודיעים הקדום".

ז'אבו מצטט אף חוקרים שסבורים שתאורו של יוסף בן מתתיהו על הפירמידות של קברות החשמונאים שאותם רואים מהים, יתכן שלא מדובר על ים התיכון אלא על ים המלח...

 ז'אבו בהסבר על ההיסטוריה של הכפר 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
ישראלים עולים לתל 'א-ראס' – כפר 'אל-מידיה' הקדום, בלויו יחידת 'מכבים' הצה''לית (צילום: ישראל שפירא)
ישראלים עולים לתל 'א-ראס' – כפר 'אל-מידיה' הקדום, בלויו יחידת 'מכבים' הצה"לית (צילום: ישראל שפירא)

טרם הירידה מהתל, ז'אבו נפרד בלבביות מנכבדי הכפר שהתלוו אלינו לתצפית, ואף הוסיפו סיפורים על החמולות ששולטות בכפר. הצעקן שבהם אף הציע להביא חמור לביקור הבא, על מנת לסייע למבוגרים בעליה אל התל...

 ז'אבו נפרד בלבביות מנכבדי הכפר (צילום: ישראל שפירא)
נכבדי כפר 'אל מידיה', עם מפקד יחידת 'מכבים' הצה''לית (צילום: ישראל שפירא)
נכבדי כפר 'אל מידיה', עם מפקד יחידת 'מכבים' הצה"לית (צילום: ישראל שפירא)

בימים אלו שוקד ז'אבו על מאמר מחקרי מקיף, בו יוכח לטענתו סוף סוף היכן מודיעים הקדומה וקברות החשמונאים.

נסיים עם פלפול תורני: לאחר שעלינו לראש התל ושוחחנו עם נכבדי הכפר הערבי, כותב השורות טען שכדאי להם מאוד לשמוע שישראלים מגיעים לבקר במקום. שכן בסיור הבא הם יוכלו לדאוג לחמורים עמהם יעלו המטיילים לראש התל בתשלום, וכמובן ידאגו לפתוח קיוסק מאולתר עם פחיות קולה, שמן זית וכו'.

אחד המטיילים ששמע אותי, זעם קשות וגער בי: "לא תְּחָנֵּם!". כתגובה שאלתי אותו האם הוא אוכל 'היתר מכירה', שבמסגרתו נמכרים שדות שלמים מאדמת ארץ הקודש לנכרים, ולא ענה לי.

העיר מודיעין. מבט מתל 'א-ראס' – הכפר 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
העיר מודיעין. מבט מתל 'א-ראס' – הכפר 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
ז'אבו ארליך חוקר ארץ ישראל ''טועם'' חרס עתיק מתל 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
ז'אבו ארליך חוקר ארץ ישראל "טועם" חרס עתיק מתל 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
ממתינים לאישור לעלייה לתל 'א-ראס' בסמיכות לכפר 'אל- מידיה'  (צילום: ישראל שפירא)
ממתינים לאישור לעלייה לתל 'א-ראס' בסמיכות לכפר 'אל- מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
ממתינים לאישור לעלייה לתל 'א-ראס' בסמיכות לכפר 'אל- מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
העלייה לתל 'א-ראס' בסמיכות לכפר 'אל- מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
הגדלה
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
 (צילום: ישראל שפירא)
(צילום: ישראל שפירא)
יחידת 'מכבים' הצה''לית בכפר הקדום 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
יחידת 'מכבים' הצה"לית בכפר הקדום 'אל – מידיה' (צילום: ישראל שפירא)
  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]