"אלטרואיזם אפקטיבי"

המיליארדר הצעיר שכלל לא רוצה את כספו

הוא המיליארדר הצעיר - השני בעולם, אך לא מאמין כלל במוצר בו השקיע • את כל הונו הוא עשה רק בשביל לתרום הכל לחברה • על ביטקוין, קריפטו ורשת הבלוקצ'יין • הכירו את האיש (מעניין)

מולי הרשקוביץ | כיכר השבת |
סם בנקמן-פריד (צילום: שאטרסטוק)

איך ומאיפה שלא תסתכלו על זה, אחד הנושאים החמים בשנים האחרונות הוא נושא המטבעות הדיגיטליים - קריפטוגרפיים בכלל והביטקוין בפרט.

כן, אותו מטבע או ה'לא מטבע' שרומם שפלים והעשיר עניים, ממשיך להיות אחד הנושאים המדוברים ביותר בעולם הפיננסי. כי מה עוד לא שמענו על הביטקוין ודומיו, מ"יום אחד נשתמש רק במטבע כזה" ועד ל"זו הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה".

מטבע הביטקוין (צילום: שאטרסטוק)

אך על דבר אחד אין חולק. מי שתפס את ההזדמנות הזאת מוקדם, נכון לעכשיו, עשה את עסקת חייו. אחד מאלו, הוא סם בנקמן-פריד - שעשה היסטוריה והפך למיליארדר הכי צעיר - השני בעולם (מיד אחרי מארק צוקרברג).

מי אתה סם בנקמן-פריד?

תמונת פרופיל:

• שם: סם בנקמן-פריד / Sam Bankman-Fried
• גיל: 29
• נולד ב: סטנפורד, קליפורניה
• עיסוק עיקרי: מייסד ומנכ"ל FTX
• הון עצמי: 22.5 מיליארד
• אנקדוטה מעניינת: אם תראו אותו ברחוב, הוא יראה לכם הומלס. הוא מסתובב בפשטות מוגזמת וזו עוד אחת מאידיאולוגיית חייו

(צילום: שאטרסטוק)

סם בנקמן-פריד, הוא אולי בין השרידים האחרונים לאמרה הידועה על ארה"ב - ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות (האם היום ההזדמנויות כן מוגבלות או שהן כמעט ולא קיימות לאזרח הפשוט? זה כבר נושא לשיחה על כוס קפה), ובכל זאת להיות אחד מעשירי ארה"ב (מקום 400) ואחד מהצעירים העשירים בעולם דורש יותר מסתם "הזדמנות טובה".

איך הכל התחיל?

עד לפני ארבע שנים, היה סם בנקמן-פריד עוד אזרח אמריקני מן השורה (או 'כאחד האדם' אם תרצו), אך תמיד בלט בכישוריו. את לימודיו העביר באוניברסיטה היוקרתית MIT וסיים עם תואר מכובד בפיזיקה. מיד לאחר מכן נחטף לעבודתו הראשונה בבית ההשקעות היוקרתי 'ג'יין סטריט קפיטל'.

למרות שעבד בבית השקעות ולמרות שהביטקוין כבר היה איתנו כמה שנים, בנקמן לא השתכנע במוצר ולא ראה צורך להשקיע בו.

מסחר במטבעות דיגיטליים (צילום: שאטרסטוק)

שנים לאחר מכן, גם בהיותו מיליארדר מביטקוין התבטא בנקמן-פריד כמה פעמים כי הוא "אינו מאמין במטבע".

אז איך קרה שאדם שאינו מאמין במוצר מסוים, נהיה מיליארדר בדיוק מאותו מוצר? התשובה אולי טמונה בעובדת ה"אלטרואיזם האפקטיבי" של בנקמן-פריד, שמשמעותה - לעשות טוב ככל האפשר למען האחר, וזו כנראה הסיבה היחידה בה ראה לנכון בנקמן-פריד להשקיע בביטקוין.

כי מאיפה אפשר להרוויח הרבה כסף - בזמן קצר, וממילא לתרום לחברה חזרה באותה מהירות, אם לא מביטקוין...

הכסף הגדול

כנראה ש"אלטרואיזם אפקטיבי" (בהנחה וזו אכן הסיבה) גורם לאנשים ללכת על הכי גדול שאפשר.

בשנת 2017 - שמונה שנים לאחר שיצא המטבע הראשון, התעוררו חושיו העסקיים של בנקמן-פריד, כשראה את התנודתיות הגבוהה של המטבע והשקיע בעצמו.

אך גם בכל מה שקשור לביטקוין, התגלה סם כיוצא דופן, ובמקום להשקיע כמו סוחר רגיל – לקנות ולמכור מטבעות, ביצע סם עסקאות ארביטראז'. הוא גילה שיש ביטקוין יפני שנסחר בארה"ב תמורת עשרת אלפים דולר, וביפן נסחר תמורת חמש עשרה אלף דולר. את מה שהוא עשה אתם כבר מבינים לבד...

מטבעות ה'ביטקויון' ו'איתריום' (צילום: שאטרסטוק)

לא הרבה זמן אחרי שהתחיל לסחור בעצמו במטבעות, בזירות מסחר שונות, ולראות רווחים, ראה בנקמן-פריד שפלטפורמות המסחר לוקות בחסר ולא נותנות למשתמש למקסם את הרווחים והקים את חברת FTX - זירת מסחר ציבורית לסחר עצמאי במטבעות דיגיטליים.

תוך זמן קצר הפכה FTX לאחת מחמשת זירות המסחר במטבעות הגדולות בעולם עם מחזור מסחר יומי של כ-20 מיליארד דולר (!) כשהרווח הנקי של החברה הוא 0.02% מכל עסקה, מה שהוביל תוך זמן קצר לרווח של 750 מיליון הכנסות מאחוזי העסקאות ו-350 מיליון מהעסקאות שהחברה עצמה עשתה במסחר עצמאי.

חברת FTX (צילום: שאטרסטוק)

בנוסף, פתח בנקמן חברה פרטית משלו למסחר במטבעות כשרק בשנה האחרונה הצהיר בנקמן-פריד על רווח נקי של מעל למיליארד דולר.

אז מה זה הביטקוין?

רבות דובר וידובר על הביטקוין. על איך שורת קוד מתמטית קטנה הפכה להיות הלהיט של המיליארדרים, הדבר שבגללו חברות קמות וצומחות במהירות שיא, ועל איך שבהרבה מדינות מבוססות כלכלה מודרנית בעולם המערבי, עדיין לא יודעים איך להתמודד משפטית וחוקתית עם הנושא. ובכל זאת, כמה מילים על הביטקוין...

מטבע הביטקוין הופיע לראשונה בחיינו בשנת 2009 ע"י קבוצת מתכנתים יפניים, בראשם אדם המסתתר תחת השם הבדוי סאטוֹשי נַקאמוֹטוֹ.

המטרה אליה כיוונו המתכנתים בחשיפת המטבע היתה תגמול על תחזוקת והפעלת רשת הבולקצ'יין (*למטיבי לכת מצורף הסבר בקצרה על רשת הבלוקצ'יין בתחתית הכתבה) וכך, כל מתכנת שיעזור בפתרון ופיתוח רשת הבלוקצ'יין יזכה במטבע ביטקוין או חלקו (כשלמעשה הוא יזכה בשורת קוד חדשה המייצגת מטבע שנוצר הרגע) כשהמטרה הייתה, שערך המטבע יקבע אך ורק לפי הביקוש ללא ערך פיזי, עם תקרת כריה של עד 21 מיליון מטבעות כשלאחר מכן לא יהיה ניתן לכרות עוד מטבעות מסוג ביטקוין.

איצטדיון בארה"ב הנושא את שמה של חברת FTX בעלות של 153 מיליון דולר (צילום: שאטרסטוק)

אך ממציא/י הביטקוין מעולם לא חשבו שהביקוש יהיה כל כך גדול ויגיע גם מחוץ לקהילת המתכנתים כשבשיאו הגיע המטבע לשווי של יותר מ-60 אלף דולר למטבע בודד, כאשר נכון לנובמבר האחרון, שווי כל מטבעות הביטקוין בעולם עמד על 1.106 טריליון דולר.

"אלטרואיזם אפקטיבי"?

למרות שעד היום תרם סם בנקמן-פריד 'רק' 25 מיליון דולר, כ-0.1% מהונו, הוא בכל זאת מצהיר כי זוהי מטרתו היחידה.

כשנשאל בריאיון אם ינטוש את הקריפטו במידה ויחשוב שיוכל להרוויח יותר כסף ממשהו אחר – נגיד, ממסחר בחוזים עתידיים על מיץ תפוזים, הוא אפילו לא עצר כדי לומר: "הייתי עושה את זה, כן".

מטבע שהוציאה חברת ההשקעות FTX (צילום: שאטרסטוק)

מה זה רשת הבלוקצ'יין?

על קצה המזלג: אם יש לכם ביטקוין בבעלותכם או שהחלטתם לפתוח ארנק דיגיטלי, יש לכם בעצם נכסים דיגיטליים שנרשמים אך ורק ברשת הבלוקצ'יין בדיוק מהסיבה שזו כנראה הרשת הדיגיטלית הכי מאובטחת בעולם וכמעט ללא כל אפשרות פריצה או גניבה.

למה? ננסה להסביר: רשת הבלוקצ'יין הינה שרשרת בלוקים המהווה רשת מבוזרת לחלוטין לבנקאות ואחסון מידע. בכל בלוק ניתן לאחסן קודים המייצגים בעלויות על חפצים, נכסים דיגיטליים, חוזים ועוד.

הרשת מתקיימת ע"י פתרונות מבוססות קוד לבעיות מתמטיות כך שכל פתרון נכון מוביל לפתיחת הבלוק הנוכחי ולחשיפת הבעיה המתמטית הבאה, שע"י פתרונה יהיה ניתן לפתוח את הבלוק הבא בשרשרת המאפשר לעוד אנשים לאחסן מידע.

תשלום בארנק דיגיטלי (צילום: שאטרסטוק)

כל פתרון חייב להיות המשך של הפתרון הקודם ולכן כל דרך לפרוץ או לשנות את הקוד על מנת לגנוב את הנכס, יגרום לבלוק הנוכחי ולכל הבלוקים הבאים אחריו להיחסם עקב פתרון קוד שגוי וממילא לאותו אדם להיחסם לצמיתות משימוש ברשת הבלוקצ'יין.

מסובך? בהחלט.

דמיינו עשר קוביות שעל כל אחת מהם מספר מאחד עד עשר. ניתן להשתמש בכל הקוביות רק ברצף הנוכחי של המספרים. ברגע שמישהו מנסה לשנות את הספרה בקוביה מספר שלוש, רצף הקוביות יפגע וכל הקוביות, מקוביה שלוש והלאה, יוצאות משימוש.

רשת הבלוקצ'יין היא אמנם רשת ללא כל פיקוח של גוף ממשלתי או פרטי, אך מסיבות אלו היא ככל הנראה הרשת לאחסון מידע הכי מאובטחת בעולם.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר