27 בדצמבר, תשעים וארבע שנים לאחור, הקומוניסט היהודי הבכיר, לאון טרוצקי, ארז את מטלטליו וגלה סופית מברית המועצות. בכך, סתם הרודן יוסף סטלין את הגולל על כל סממן של התנגדות פנימית לשלטונו. חזרנו לאחור אל הימים ההם, ולמה בעצם סטלין לא הסתפק בגירושו, אלא בחיסול ממוקד באמצעות גרזן לניתוץ קרח?
לאון טרוצקי, כלל לא נולד בשם זה, אלא בשם לייב ברונשטיין. עוד נגיע גם לסיבה ששינה את שמו. אבל קודם אולי כדאי שנפתח בכך שטרוצקי נולד למשפחה יהודית אמידה מאוד שהחזיקה בבעלותה חנויות שונות. עד שמלאו ללאון, סליחה - ללייב תשע שנים להולדתו, גדל לייב בעיירה באוקראינה - עד שהוריו שלחו אותו לבית ספר נוצרי, ומשם לתיכון שם התוודע לראשונה למרקסיזם (התשתית האידיאולוגית של ברית המועצות).
אבל טרוצקי לא היה סתם ילד עשיר ומפונק. לייב טרוצקי בצעירותו קבר ארבעה מאחיו אחרי שנפטרו כשהיו צעירים.
הגלות לסיביר בידי הצאר
כאמור, כשלייב טרוצקי למד בתיכון, נחשף לאידיאולוגיה המרקסיסטית שהייתה מעין יסוד אידיאולוגי למעצמה הסובייטית-קומוניסטית שעשויה לקום.
טרוצקי לא היה טיפש, ולמרות זאת, נשר מלימודי המתמטיקה באוניברסיטת אודסה אבל הייתה לנשירה הזו סיבה מוצדקת. לפחות מבחינתו.
לאחר פרישתו החל לקחת חלק בבניית ארגון העובדים בדרום רוסיה, ארגון שהיה מחתרתי ולא חוקי.
עוד לפני שמלאו לו 20, הספיק להינשא, ואף הוגלה בידי שלטון הצאר לסיביר, זאת בשל דעותיו המרקסיסטיות. אמנם טרוצקי לא סיים את לימודי התואר במתמטיקה, אבל השכל לא נשר.
שנתיים של סיביר הספיקו לו בכדי להימלט תחת שם הכיסוי 'ליאון טרוצקי', ובכך הפך רשמית מלייב בורנשטיין לליאון טרוצקי.
אגב, אחרי ניסיון הפיכה כושל חזר טרוצקי לרוסיה, נתפס שוב ביד הצאר שהצליח לדכא את ההפיכה. אלא שגם טרוצקי הצליח לברוח שוב.
התקרבות ללנין
גלות, ברוב המקרים לא נשמעת כדבר חיובי, ודאי לנו כיהודים שידעו גלות מהי. אלא שבראי ההיסטוריה, ייתכן שאחרי הבריחה השנייה של טרוצקי, בה נאלץ להסתתר במדינות שונות באירופה במשך כעשור - רק קירבו אותו עוד יותר לצמרת המפלגה הקומוניסטית.
במהלך שהותו בלונדון בשנת 1902, פגש לראשונה את ולדימיר לנין, לימים מי שישמש כמנהיג הראשון של ברית המועצות.
למרות שהיה קרוב מאוד ללנין, תמיכה זמנית של טרוצקי במחתרת מתחרה גרמה ללנין להרחיק אותו מעט משולחן ההנהגה.
טרוצקי המשיך לגלות ולהסתובב במדינות שונות בעולם, תוך כדי שהוא לוקח חלק בניסיונות להביא להפלת הצאר והקמת שלטון קומוניסטי ברוסיה. טוב.. זה לא באמת היה כטיול או סיור ברחבי העולם, פשוט כמעט בכל מדינה בה ביקר הראתה לו המדינה את הדלת בשל דעותיו הקיצוניות.
שבע השנים הטובות
בשנת 1917 נפל סופית הצאר וולדימיר לנין נכנס לתפקיד מנהיגה הבלתי מעורער של ברית המועצות עד למותו בתום שבע שנים.
נפילת הצאר הייתה מקפצה נהדרת עבור טרוצקי, שמונה לתפקיד שר החוץ החשוב והבכיר, בימים טרופים של מלחמת העולם הראשונה.
טרוצקי ניהל בשם ברית המועצות מגעים עם גרמניה לסיום המעורבות הרוסית במלחמה, אלא שהדבר עלה בתוהו, וגרמניה פלשה לרוסיה.
בתגובה, טרוצקי הזועם הניח את המפתחות והתפטר. אבל נראה לכם שהוא הלך הביתה? תחשבו שוב. לנין הכריז כי יש לו שר הגנה חדש. מי? ניחשתם נכון. טרוצקי.
והאמת, טרוצקי היה שר הגנה מעולה עבור לנין. הוא למעשה הקים את הצבא האדום, דיכא מרדים שונים ופעל במישורים רבים שהקנו לו אהדה ציבורית כה רבה עד שסומן בתור היורש של לנין, שחלה בראשית שנות העשרים.
מה קרה שטרוצקי לא מונה למנהיג ברית המועצות?
סטלין יוצא לעקיפה קטלנית
כמו שוודאי ניחשתם בכותרת, ואולי גם קודם - בניגוד להערכות הפרשנים, יוסף סטלין הצליח לעקוף את טרוצקי, והפך למנהיג המוכר ביותר בתולדות ברית המועצות.
אמנם ההיסטוריה קצת שכחה מהנושא הזה, אבל חשוב לציין כי מי שסומן כאבי המעצמה הקומוניסטית - לנין - שנא את סטלין בכל נימי נפשו. וטרוצקי יכל לפעול נגד סטלין - גם לאחר פטירתו של לנין. לטרוצקי היה נשק חזק מאוד ביד, שהחליט באופן מפתיע שלא להשתמש בו, וזאת לא תהיה הפעם היחידה.
טרוצקי ידע שישנה צוואה מלנין שלא פורסמה לציבור בה קרא למפלגה להדיח משורותיה את סטלין. אלא שהוא לא עשה זאת, ואפילו לא דיבר נגד המנהיג החדש, אלא נשא נאום שמוגדר כ"פייסני".
בכך סטלין הצליח לכבוש את כס השלטון אל מול עיניו הפעורות של טרוצקי, ושותפו שהיה גם גיסו של טרוצקי.
הקמת ה'אופוזיציה השמאלית'
בטח אתם שואלים את עצמכם, רגע, מה אופוזיציה? ברית המועצות היא לא דמוקרטיה. אז נכון, היא אכן לא דמוקרטיה, אבל כמו כל רודן שרק עלה לשלטון, ישנם עשבים שוטים. וטרוצקי היווה מכשול גדול עבור מנהיגותו של סטלין.
טרוצקי שזעם על דרכו של סטלין הקים מעין אופוזיציה שמאלית בה התנגד יחד עם חברים נוספים למנהיגותו של סטלין וקראו להדחתו. בנוסף, טרוצקי ביקר את דיכוי מעט הדמוקרטיה שהייתה בברית המועצות.
אנשיו של סטלין לא נותרו אדישים והחלו בקמפיין דה-לגיטימציה לטרוצקי, והגו את המושג 'טרוצקיזם', שמגדיר את טרוצקי ואנשיו כבוגדים.
סטאלין חסר הסבלנות הגלה למשך שנה את טרוצקי בתוך שטחי ברית המועצות - עד שלבסוף החליט להרחיק אותו בכלל מאזור המדינות הקומוניסטיות.
היציאה לגלות
מיד אחרי גירושו מברית המועצות התקבל טרוצקי בטורקיה שם שהה ארבע שנים וכתב ספר אוטוביוגרפיה אודות חייו וסיפורו המלא.
כעבור כארבע שנים עבר לצרפת, שם הרגיש מיצוי ועבר לנורבגיה. בזמן שהותו בנורבגיה, בלחץ מסטלין, הכניסו הנורבגים את טרוצקי למעצר בית. אחרי דיונים ולחצים מצדם של מקורבים לטרוצקי ומצדם של תומכי טרוצקי בתוך נורבגיה, הוחלט לגרשו מהמדינה באוניית מסע למקסיקו.
מקלט מדיני במקסיקו
אחרי תלאות רבות סוף-סוף היה נראה כי טרוצקי מגיע אל המנוחה, גם אם לא אל הנחלה. בשנת 1936 נידון למוות שלא בפניו בגין בגידה. עם זאת, היה נראה כי לפסק זה אין כל משמעות - שכן הוא במקלט מדיני במקסיקו. אז זהו שלא.
שלוש שנים אחרי גזר הדין והיה נראה כי דבר לא קרה. אלא שלפתע הופיעו סוכנים של סטלין שירו לכל עבר - וטרוצקי ניצל בנס.
למרות שהוצמדו לטרוצקי שומרי ראש מחשש לחייו, המשיך טרוצקי לארח מעריצים ותלמידים בביתו. ההתנהלות הלא זהירה הזו עלתה לו בחייו.
התנקשות ממוקדת
אל דלת ביתו של טרוצקי דפק אדם שהציג את עצמו כרמון מרקאדר, וכמעריץ של טרוצקי. שומרי הראש הכניסו את מרקאדר, שטען בפני טרוצקי שיש לו מאמר שכתב להציג לו.
כשנסגרה הדלת, ורק שניהם היו בחדר, לקח מרקאדר גרזן לניתוץ קרח, ונעץ בראשו של טרוצקי. לאחר התקיפה התברר כי מרקאדר היה סוכן חשאי של סטלין - ושומרי הראש רצו להרוג אותו.
טרוצקי הגוסס התחנן שלא יהרגו אותו ואמר: "אל תהרגו אותו. לאיש הזה יש סיפור לספר". ואכן, שומרי הראש החליטו שלא לירות בו, ועצרו אותו במקום.
טרוצקי גסס במשך יממה ומת בגיל 60.
אולי אם היה פועל קצת אחרת - הייתם מכירים אותו ולא את סטלין.