אאא

פרק א': בשנת תק"ט (1749), בתאריך לא ידוע, ירדה לעולם במדינת גליציה נשמתו של החכם היהודי מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב. על דמותו ישנו ויכוח בין גדולי ישראל זצוק"ל ושיבלחט"א, האם היה גאון קדוש זכר צדיק לברכה, או "משכיל", ידידם של ראשוני תנועת הרפורמים לדיראון עולם.

החכם מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב התפרסם בעיקר בשל ספרו "חשבון הנפש", שקיבל הסכמה של י"ב רבנים בני דורו. לאחר פטירתו הודפס הספר בעידודו של גאון תנועת המוסר רבי ישראל סלאנטר זי"ע (ולימים קיבל את הסכמתם של גאונים רבים כדוגמת הגה"צ רבי איזיק שר והגה"צ רבי יצחק מֶלצַן). 

מהדורה ראשונה של ספר 'חשבון הנפש' שכתב החכם מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב. תקס''ח (1808) (אוצר החכמה)
מהדורה ראשונה של ספר 'חשבון הנפש' שכתב החכם מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב. תקס"ח (1808) (אוצר החכמה)
ספר 'חשבון הנפש' שכתב החכם מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב בהוצאת תלמידי ישיבת סלבודקא בליטא תרצ''ז (1937) (אוצר החכמה)
ספר 'חשבון הנפש' שכתב החכם מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב בהוצאת תלמידי ישיבת סלבודקא בליטא תרצ"ז (1937) (אוצר החכמה)
הגדלה

מחלוקת נורא וחריפה ישנה בין גדולי ישראל זצוק"ל ושיבלחט"א על היחס לספרו "חשבון הנפש" שנפוץ בחלק מהישיבות ובתי המדרשות.

ישנם שסבורים שספר מוסר זה קדוש ברמה של "אורחות צדיקים" ו"מסילת ישרים". לעומתם, ישנם הסבורים ש"חשבון הנפש" כמוהו כספרי עכו"ם שהוקדשו ליהדות, כגון "המידות" של הפילוסוף הנוכרי אריסטו, שאומנם מצוטט אצל רבים מרבותינו ראשונים ואחרונים, אבל אינו מוגדר כספר קודש[1].

• • •

בפרקים הבאים נעסוק בפולמוס שעסקו בו בין היתר, כותבי 'מוסף שבת קודש' של עיתון 'יתד נאמן', וכן (להבדיל) חוקרים מפורסמים מהפקולטות למדעי היהדות באוניברסיטאות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"החוקרים" ובראשם פרופ' עמנואל אֶטְקֶס, מהאוניברסיטה העברית, סבורים שהחכם מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב היה "משכיל". לאחר ש"חשבון הנפש" נדפס בשנים האחרונות בברכת חלק מגדולי ישראל, כתב אטקס מאמר אקדמאי בשם "שובו של ה"משכיל" מנחם מנדל לפין אל חיק שלומי אמוני ישראל", במטרה להוכיח שהחכם לפין היה "משכיל". כאמור, לא רק אטקס אלא גם חלק מגדולי ישראל סבורים כך.

בסדרה מיוחדת נביא בפני גולשי כיכר השבת את הפולמוס בעניין החכם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב, האם היה יהודי חרדי שומר תורה ומצוות, קלה כחמורה, או שמא משכיל גליציאני, ידידם של ראשוני הרפורמים רח"ל.

נשמח לקבל מכם, גולשים יקרים, מידע על הפצת הספר "חשבון הנפש" בהיכלי התורה ובבתי הכנסיות והמדרשיות. אם מצאתם את הספר בארון ספרי המוסר בישיבה או בכולל שלכם - נשמח שתצלמו זאת ותשלחו למייל [email protected] כדי שנפרסם את התמונה בכתבות הבאות (אם תרצו קרדיט נעשה זאת כמובן, ואם לא - נכבד את בקשתכם).

[1]  יצוין שבפרקים א-ה שמונה פרקים לרמב"ם, יש שטוענים שהם פרפרזה של חיבור של אל פאראבי, המבוסס בעצמו על אריסטו, בספרים אתיקה ועל הנפש. עוד חזון למועד לעסוק בהתייחסות של גדולי ישראל ובראשם הגר"ח קנייבסקי לחיבור זה

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]