הכלים הדיגיטליים שיש רק למגזר החרדי • צפו

שלומי כהן, האיש והמצלמה, חושף בשיחה מרתקת, כיצד נכנס לתחום הדיגיטל, כמה שעות ביום הוא מבלה בסמארטפון, כמה צפיות הוא גורף בסטטוסים, מה הוא מחליט לפרסם ומה לא, וכיצד לדעתו מארק צוקרברג יכול להגדיל את הכנסותיו מפייסבוק.

למה אתה אוהב לפרסם?

שלומי כהן: "כי זה סוג של לייף סטיל, אווירה טובה. יש רע בעולם, אבל אצלי אני מראה רק מה שטוב. גם ברגע שאתה משדר טוב, זה נדבק אליך. אתן לך דוגמה, אם נתקעתי בשדה תעופה, אני יכול להתבאס, אבל אני יכול לצלם משהו חביב לעשות אווירה ואנשים אוהבים לראות את זה".

שמחה מרגליות מסביר את התהליכים במגזר מהשלב בו אנשים לא העזו לספר שהם גולשים עד למציאות בה אנחנו נמצאים כיום. "אפשר לומר שאנחנו נמצאים בשלב האל-חזור, המיינסטרים שם, הקופות והמפלגות. זה לא הולך להשתנות. כל מפרסם מתאים לדיגיטל מלבד אולי מודעות אבל ומאורסים".

"בנוסף", אומר מרגליות, "דיגיטל זה לא רק סמארטפון. יש כאלו שיש להם מחשב, בבית או במשרד, אבל יש גם פעילויות בנדרים פלוס. דבר שלא קיים במגזר הכללי. עיריית ירושלים למשל, מאפשרת רישום לגני ילדים רק דרך האינטרנט. ומה עושים אלו שאין להם בבית? הולכים לנדרים פלוס, וכך החרדי הממוצע נחשף ומשתמש. אלו דברים שרק המומחים מבינים. אנחנו ב'גיל דיגיטל' פיתחנו מיומנות מיוחדת להגיע לכל סוגי האוכלוסייה החרדית, כל מגזר באופן המיוחד שהוא צורך את התוכן שלו".

למה דווקא דיגיטל? שאלתי את מייקל טפלינסקי.

"ראשית, מבחינת שליטה על הוצאות ותוצאות זה מדהים. אם אתה משקיע עשרים אלף שקל בפרסום בעיתונות ולא רואה תוצאות - אין דרך לתקן. בדיגיטל אתה יכול לשנות, לשפר ולתקן תוך כדי תנועה. ב'גיל דיגיטל' פיתחנו כלים מיוחדים המודדים אפקטיביות בזמן אמת כדי להגיב. שנית, אתה יכול לחמם את הקהל, להביא להם תוכן מעניין, דברים אינטראקטיביים, משחקים פעילויות. כאשר ההמרה היא פשוטה וקלה בלחיצת כפתור".

במסגרת התוכנית, אף יצאנו למשאל רחוב ובדיקת עומק של הנתונים והדעות ברחוב החרדי, כאשר הדעות היו חלוקות לכאן ולכאן על השינויים והסכנות. צפו: