אאא

המושב השני של וועידת 'אחת ועד אחת' מבית כיכר השבת ובחסות עיריית ירושלים בנושא 'המדינה כגורם מוביל', נפתח בהנחייתה של ד"ר נחומי יפה, ובהשתתפותן של יעל מבורך - מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי, יוליה איתן - ראש מנהל תעסוקת אוכלוסיות - זרוע עבודה במשרד החינוך, ונתנאל איזק - מנכ"ל ירושלים ומורשת. 

ד"ר יפה אמרה בפתיחת המושב שכמות רבה מהנשים החרדיות עובדות בעבודות בשכר נמוך, והמדינה כבעלת הכח אמורה לשנות את הנורמות של המגזר הפרטי והעסקי, ושינויים גדולים יכולים להגיע דווקא מהמדינה כגורם שרואה את התמונה כולה.

יעל מבורך: "אני שמחה מאד להיות פה. התחלתי את הקריירה במשרד האוצר באגף התקציבים, ובשנה וחצי האחרונות הייתי מנכ"לית במשרד לשוויון חברתי בכדי לסייע לאוכלוסייה המבוגרת והערבית, ובשנה האחרונה גם של החברה החרדית".

יוליה איתן : "כפי שהשם שלי יוליה מסגיר אני מגיעה ממשפחה שלא הגיעה מההייטק הישראלי, וככזאת אני מאמינה בכח של כל אחד מאתנו להגיע למקומות גבוהים גם כשהוא הגיע מלמטה".

נתנאל איזק, לחשו לי מאחורי האוזן שאתה שולח את הילדים שלך לחינוך מוכר שאינו רשמי, וחלק מהקהל ירצה להבין עליך ועל הבחירה הזאת...

"לפני שאני מספר על עצמי, יש לי בת וחמשה בנים. והבנים אכן לומדים בת"ת של המוכש"ר. אני בכלל התחתנתי עם אישה מבית לא דתי וכשהתחתנתי הורמו הרבה גבות. הקמנו ארגון שמסביר על הזהות היהודית לסטודנטים, עברו מאז 18 שנה, אשתי שומרת שבת ומאד התקרבנו להשקפה של העולם החרדי. אם בזכות נשים צדקניות נגאלו ממצרים, הדור הזה עומד על הנשים החרדיות".

יוליה, את מנהלת משרד שהתפקיד שלו לשלב אוכלוסיות. מה האני מאמין שלכם?

"אני מנהלת מנהל בתוך משרד, והתפקיד שלנו הוא לנסות וליצור מערך תומך עבור השתלבות בתעסוקה. המטרה שלנו היא לשאוף ליעד כמותי שאליו שואפת הממשלה להגיע. יותר ויותר חברות מזהות היום את הפוטנציאל שיש במגזר החרדי". 

יעל: "אני רוצה קודם לומר במקום של הממשלה, שהממשלה רואה חשיבות גדולה בתעסוקת חרדים, וגם בתעסוקתן של נשים חרדיות כי הדמוגרפיה של מדינת ישראל מראה שמדובר בלהיות או לחדול. זה חשוב גם ברמה העסקית וגם ברמת הפרט, בכדי שתהיה למשפחה יכולת כלכלית שמאפשרת. העבודה בשכר גבוה מהותית לכל הצדדית וכולם רוצים בהצלחתם. זאת התמונה הגדולה.

אני רוצה להגיד שחוץ מההכשרה שהיא חשובה וקריטית וודאי כשמגיעים מהחברה החרדית, הכשרות לא תמיד מספקת. לדוגמה - נגישות לאזורי תעשייה, ולערים חרדיות אחרות. אנחנו לא רואים מספיק אזורי תעשייה ומסחר קרובים, וחלק מהעניין זה להגיע. אם אנחנו רוצים שהעובדים יהיו מסוגלים להגיע לעבודה אנחנו רוצים לראות מלא אוטובוסים שיובילו למקומות התעסוקה". 

אני מאד אוהבת את הדוגמה שהבאת, כי הדוגמה באמת ממחישה את התפקיד של המדינה כגורם מתכלל שרואה את התמונה הכללית. זה התפקיד של המדינה, ואני שמחה מאד לשמוע שיש תכנית ארוכה.

נתנאל איזק: "כאחד שעבר גם את משרד החינוך, הפנים, הנגב והגליל הכלכלה, ומשרד ירושלים והמורשת - אנחנו כמשרד שפועל מטעם הממשלה בשותפות לשר זאב אלקין וגופים נוספים פועלים בצורה ממוקדת לטובת העיר שהיא אולי 14 אחוז ממדינת ישראל.

בעבר המחשבה הייתה שאני בא "לתקן את הציבור החרדי" היום המטרה היא "לשפר ולייעל", ולכן אנחנו פועלים על השמה מעולם האקדמיה, ומאד קל לעבוד מול העמותות החרדיות היום. 

בעולם התעסוקה - אנחנו מדברים עם החברות שהם מתאימות את התנאים שלהם ואנחנו עוסקים בהשמה ורואים את הצמיחה של חרדים בעולם ההייטק. אנחנו רואים את הצמצום לא רק בתעסוקה אלא גם בפערי השכר. למרות שיש כמובן חריגות, עדיין לא שמענו על אישה חרדית שחברה קלטה והתחרטה".

יש דברים שהייתם רוצים לעשות אחרת, או איזשהו חלום עבור החרדית?

יעל: "אני חושבת שאחד הדברים שבהם יש פער גדול, זה בשילוב חרדים וחרדיות במגזר החרדי. היום שיעור המועסקים החרדים במשרדי הממשלה נמוך מאד. יש לנו יעד של שיעור הגיוס במהלך שנה וגם בו אנחנו לא עומדים. יש לנו חוסר בייצוג הולך של חרדים במשרדי הממשלה.

הייתי רוצה לומר שהדלת פתוחה, אבל זה לא כל כך פשוט. זה גם ברמת הפתיחות של המראיינים, גם ברצון של החברה להתייחס לקורות חיים של צעיר חרדי. יש תכניות ממשלתיות להגביר את הדבר הזה, וחשוב שיהיה לנו את הקול הזה שבו אנחנו רוצים להכניס את החברה החרדית".

נתנאל איזק: "אני חושב שדווקא בתחום ההכוונה לתעסוקה ולעולם האקדמיה, מגזר שיודע לפצח את מסכת זבחים בקלות, יכול יכול לפצח כל דבר... 

אנחנו מובילים פרויקטים כאלו בירושלים של לתת כלים שלא נרכשים במערכת הלימוד החרדית. בירושלים יש קצב גידול של עשרה אחוז, ו60 אחוז מהציבור החרדי הוא פחות מגיל 20...

יש מחסום מסוים שמתקבע מחשש ללכת לתעסוקה איכותית, ולכן המחסום הראשון הוא בהשלמת לימודים ובשבילם יש מכינות, אבל המחסום השני של אישה חרדית בגילאי ה-35 הוא מללכת לתעסוקה איכותית כשהיא מרגישה שבגיל שלה היא איחרה את הרכבת".

אתה חושב שהמדינה תשקיע בפרוייקט מיוחד לגילאים האלו?

"אני חושב שהמדינה יכולה להשקיע, אבל גם היזמים בתוך החברה החרדית - אם הם יפנו למדינה עם תכניות זה יכול להתקבל בברכה".

מה החלום שלכם?

נתנאל איזק: "אני חוזר למה שדיברתי מקודם, מי שמדבר על היהדות החרדית בעולם הוא רואה שכמעט בכל מדינה איפה שיש קהילה יהודית רובם יהיו חרדים והם יהיו בטופ של עולם העשייה, ואותו דבר זה גם פה. כמי שמכיר את המגזר החרדי מהחינוך של הישיבות והסמינרים, וגם במשרד הפנים והכלכלה והרווחה - הציבור באמת ציבור איכותי שלאט לאט לומד בעצמו איך לצאת מחסמים ואיך לתת מעצמו.

אני חושב שאם נראה עוד ועוד נשים חרדיות שלא מפחדות מיוזמה  ויצירתיות, העולם החרדי ירוויח וגם מדינת ישראל תרוויח. אנחנו לומדים את הציבור לעומק, ואתה שם לב שזה ציבור מאד פיקח ומאד יציב בהשקפתו וקל לעבוד אתו.

יוליה: כשאני מסתכלת היום, הרבה מאד מהדברים כבר נמצאים במרחב ורק צריך ליישם אותם. למדינת ישראל יש היום אפשרויות בלתי מוגבלות, ודווקא הפיזור הגיאוגרפי של החרדים במדינה, הוא במקומות שקרובים למרכזי התעסוקה". 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

יעל: "את הדגש הכי חשוב שמתם בפרונט של הכנס הזה, והוא עבודות בשכר גבוה. הנשים החרדיות עובדות בשיעור גבוה מהממוצע בOCD, ובזה אנחנו יכולים להיות גאים, אבל הפער של 30% בשכר שלהם זה משהו שהייתי רוצה לראות מצטמצם.

זה קשור גם ללימודים ולמלגות, אבל אני רוצה לומר משהו נוסף. יש כלי שמאד משמעותי לנושא הזה - וזה ראשי הערים. ראינו בקורונה עד כמה גדולה השפעתם של ראשי הערים, והמערכת האופרטיבית של ראשי הערים קריטית לנושא הזה.

ראינו במשרד לשוויון חברתי ששיתוף הפעולה עם ראשי הערים אפקטיבי מאד, ויש אצלנו שיח רחב גם עם ראשי ערים חרדיות. שם נמצאת העבודה. השילוב של ראשי הערים הוא קריטי, וצריך לעלות שם מדרגה".

תודה רבה לכולכן. אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא שלכל אחד יהיה חלום, ואני רוצה לסכם בשיר שכתב הרב נריה: "גדולים החולמים חלומות והופכים חלומות למציאות. גדולים העוסקים במעשים קטנים והופכים את המעשים לגדולים. אבל הקטנים החולמים על גדולות, ואינם עוסקים אפילו בקטנות, אין להם עולם. שכן החלומות נשארים בחלומם, הקטנים בקטנותם והעולם תהו ובהו..."