בקואליציית 61 נופלים חוקים רבים, גם כאלו הנחשבים חשובים עבור הממשלה, אבל נפילת חוק הגיוס הערב (שני) במליאה, בשיתוף הסדר הטיעון המתקרב של בנימין נתניהו, יכולים להראות את הדלת לסיום ימי ממשלת בנט-לפיד. נסתכל על זה מצד שלושה אנשים, או שני אנשים וקבוצה נוספת:
1. מגיש החוק, הלא הוא שר הביטחון בני גנץ, לא מרוצה מדברים הנעשים בממשלה כבר מספר חודשים, אבל בולם למען מטרה נעלה יותר. נפילת חוק הגיוס, עליו נלחם חודשים ולמענו קידם דברים אחרים בקואליציה גם אם אינם לרוחו, הרגיזה אותו מאוד. ברגעי הספירה במליאה, לפני שהתברר התיקו שנפיל את החוק, נראה גנץ במבט זועף. העובדה שחברת כנסת זוטרה הורסת לו עבודה של חודשים, שמגיעה לאחר שיחות גם עם המפלגות החרדיות, מראה לו את הדרך החוצה, לממשלה חלופית.
2. מנסור עבאס, שסומן כאחד האנשים החזקים בממשלה, חטף מהלומה: הוכח, שלא בפעם הראשונה, שכוחו בתוך רע"מ מוגבל מאוד, כאשר מאזן גנאים שוב נהג כרצונו - ונעדר מהמליאה. יתר על כן, ח"כ רינוואי זועבי ממרצ כאילו אותתה לבני החברה הערבית: אני דואגת לכם יותר ממנו. הנקודה השלישית ממנה נפגע עבאס היא הקשר למפלגות החרדיות, ובפרט ש"ס: אריה דרעי, שניהל שיחות רבות עם מנסור עבאס, זעם על הצבעתו - וייתכן שגם קשר זה נפגע.
3. חברי ימינה ותקווה חדשה, כגון ניר אורבך או שרן השכל, סובלים לא מעט פעמים מהצורך להצביע בעד חוקים שמאליים, נגד אמונתם. אם עד עכשיו היו אלה פעולות הכרחיות כדי לבלום את חזרת בנימין נתניהו לכסא ראש הממשלה - הרי שעסקת טיעון שתרחיק את יו"ר הליכוד מהכנסת תגרום להם לחתור לממשלה אחרת.
יכול להיות שהערב הייתה ההצבעה שתסמן את חילופי השלטון.