אאא

מליאת הכנסת אישרה הערב (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הקורונה ברוב של 9 תומכים מול 3 מתנגדים.

החוק שייכנס לתוקפו ב-1.2.22, כולל חיזוק הפיקוח הפרלמנטרי, דרך הבחנה בין "מצב בריאותי מיוחד" שיחול בין גלי הקורונה לבין "מצב חירום בשל נגיף הקורונה", זאת במקום החוק הנוכחי בו יש רק מצב חירום אחד, שהכרזה עליו היא תנאי להטלת כלל ההגבלות המעוגנות בחוק – החל בהגבלות קלות יחסית כגון תו סגול וכלה בהגבלות חמורות, דוגמת סגר.

ב"מצב בריאותי מיוחד" - הפיקוח הפרלמנטרי יהיה דומה יותר למקובל בפיקוח על תקנות "רגילות" שמביאה הממשלה, כאשר התקנות יובאו לוועדה 5 ימים לפני מועד הכניסה לתוקף וייכנסו לתוקף רק אם יקבלו אישור פרלמנטרי מראש.

ב"מצב החירום" - הפיקוח הפרלמנטרי יהיה דומה לזה המקובל כיום כך שתקנות שתתקין הממשלה מכוח החוק יוכלו להיכנס לתוקף גם בלא אישור ועדה מראש, וניתן יהיה לאשרן בדיעבד בוועדה או במליאה, אך פרק הזמן שיהיה נתון לוועדה לדון בתקנות בטרם ייכנסו לתוקף יוארך מ-24 ל-48 שעות.

בהצעת החוק, מעוגנת לראשונה הסמכה מפורשת להתקנת תקנות לעניין חובת הצגה של "תו ירוק" בכניסה למקומות פתוחים לציבור, מקומות עבודה, אירועים פרטיים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה ועוד. הסמכה זו מסדירה את שיקול הדעת של הממשלה בקשר לתו הירוק ומגבילה את הממשלה בהחלת תו ירוק על מקומות המוכרים או מספקים שירותים או מוצרים חיוניים.

ועדת חוקה עמדה על כך כי לא תימנע האפשרות הקיימת היום, להצגת תוצאת בדיקה שלילית בכניסה למקומות אלו, לצד האפשרות להציג תעודת מתחסן או מחלים.

עוד לפי הצעת החוק: הרכב קבינט הקורונה ישונה לחמישה שרים לפחות ובהם ראש הממשלה ושר הבריאות. שר האוצר יהיה חבר קבוע בוועדת השרים המצומצמת שהממשלה רשאית להסמיך לדון בשינויים שיערכו ח"כים בתקנות בעת 'מצב בריאותי מיוחד'.

תבוטל סמכות הממשלה להכריז על "מצב חירום מיוחד" שמכוחו ניתן להגביל הפגנות וכן תבוטל חובת המדינה למימון ציבורי של שהות מבודדים או חולים במלונית למעט חריגים.

עוד מוצע לעגן בחוק סמכות לסגור מוסד חינוך אם שהה בו מאומת או לצורך חקירה אפידמיולוגית ונוספו סייגים והגבלות על סמכות זו, זאת במקום הסמכות שמסורה היום לממשלה לקבוע כך בתקנות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

בנוסף, מוצע להרחיב את הסמכות הקיימת לסגירת המוסד החינוכי גם במקרה ששהה בו אדם הנושא זן מסוכן של נגיף הקורונה. כן מוצע להוסיף בחוק הוראות לעניין הגשת השגה על החלטת סגירה מסוג זה, ועתירה מינהלית על ההחלטה בהשגה.

נושא מרכזי נוסף בהצעת החוק הוא הגבלות על כניסת זרים לישראל שנקבעות בשל התפשטות נגיף הקורונה: כיום הגבלות על כניסת זרים נעשות בהנחיות של רשות האוכלוסין וההגירה שנקבעות מכוח חוק הכניסה לישראל, וזאת למרות קיומה של סמכות מקבילה לקביעתן בחוק הקורונה. בעקבות כך, ההגבלות אינן נקבעות בהתאם למנגנון האישור של התקנות, אינן מובאות לוועדות הכנסת ולא כפופות למנגנוני האיזון שבחוק הקורונה כגון: ועדת חריגים מובנית, חובת מתן תשובה תוך זמן קצר של 24 שעות, אפשרות השגה על ההחלטה ועוד. הוועדה קבעה כי ההגבלה על כניסה ויציאה של בני זוג וילדים קטינים של אזרחים ישראלים, תושבי קבע וכן בעלי אשרת תושב ארעי, תוסדר בתקנות באישור הוועדה ולא בהנחיות של רשות האוכלוסין.

עוד נקבע כי כל תיקון העוסק בצו בידוד בית לעניין בידוד או עטית מסכה, יובא לאישור ועדת הבריאות במלואו, ולא רק החמרות.

בהתאם להסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה תוקן נוסח הצעת החוק כך שהוכנסו לתוכו שתי הסתייגויותיו של ח"כ רוטמן ולפיהן: בתקופת תוקפה של הכרזה על "מצב חירום בשל נגיף הקורונה" – יהיו חברים שבעה שרים לפחות ובהם ראש הממשלה, שר הבריאות ושר האוצר. זאת במקום חמישה חברים שאישרה הוועדה בנוסח הקודם. כמו כן, השתתפות בתפילה נוספה לסעיף החריגים לסגר, לפיו גם במצב בו יש הגבלה על יציאה ממקום המגורים, יש שורה של חריגים שההגבלה לא יכולה למנוע יציאה עבורם.