בית משפט השלום בירושלים החליט הבוקר (רביעי) לזכות את מפקד תחנת לב הבירה בירושלים, נצ"מ שימי מרציאנו, מכל האישומים נגדו - למרות שקבע כי "אין חולק שמרציאנו סטר לקטין".
- מפקד המשטרה הבכיר 'מטיס' ילד חרדי. צפו
- יוסף בן ה-12 משחזר: 'הוא דחף אותי, ודפק לי משהו בפנים'
- מפקד המשטרה שהעיף ילד חרדי על קיר אבנים - מואשם
- גרסת הקצין: 'לא סטרתי, הסטתי פנים במהירות על הלחיים'
- מרציאנו: "במגזר אין הפגנות; יש הפרות סדר והתפרעויות"
כזכור, נגד מרציאנו הוגש כתב אישום בגין "תקיפה סתם" של שני קטינים חרדים, במהלך הפגנה בירושלים, בחול המועד סוכות - לפני כשנה וארבעה חודשים.
בהחלטתה, קבעה השופטת ג'ויה סקפה-שפירא על הסטירה שנתן דחיפת הקטיןמרציאנו לקטין החרדי כי "אין חולק שמרציאנו סטר לקטין, אין חולק עוד כי סטירה זו היא הפעלת כוח שלא כדין", היא הדגישה כי "מדובר בשימוש בכוח שלא כדין המבססת עבירת תקיפה", ובכל-זאת החליטה לזכות את מרציאנו.
היא קבועת כי הפלתו ודחיפתו של הקטין בן ה-12 היו "תוך שימוש בכוח סביר" אך הסטירה לאחר שהיה על הארץ מעלה עבירת תקיפה. עם זאת נקבע כי "מדובר היה באירוע של שניות בודדות שנעשה במהלך של אירוע רב משתתפים כאשר עם מעצרו של א' קמה צעקה וקריאות מתלהמות של ההמון.
"בנסיבות העניין השימוש בכוח לא היה חמור אלא מעשה רגעי חד פעמי שלא גרם לחבלה, כפי שניתן לראות בסרטון אפילו לא גרם לא לאחוז בלחיו בכאב. לפיכך המסקנה היא כי הטיפול הראוי בעניינו של הנאשם היה צריך להיעשות במסגרת הדין המשמעתי".
בנוגע לאישום על האירוע השני קבעה השופטת כי "הנאשם עשה שימוש בכוח סביר. לא מצאתי כי השימוש בכוח במקרה זה חרג מן הסביר ועל כן לא ניתן לקבוע כי מעשיו של הנאשם ביחס לב' מהווים עבירה פלילית".
השופטת בהחלטת הזיכוי מסבירה כי "שוטרים שהיו תחת פיקודו סירבו לחתור למגע עם המתפרעים והוא נאלץ לעשות זאת בעצמו. מעשה האלימות שהפנה אסור ומיותר, ואולם מכלל הנסיבות במקרה דנן חייבו את מיצוי הדין עם הנאשם במישור המשמעתי".
ממח"ש נמסר: "בית המשפט קבע כי מעשה האלימות - סטירה בלחי - שהפנה הנאשם כלפי הקטין בן 12 לאחר מעצרו, היה אסור ומיותר. יחד עם זאת, בית המשפט סבר שהיה מקום למצות עמו את הדין במישור המשמעתי ולא הפלילי ולכן ביטל את האישום נגדו. מח"ש תלמד את הכרעת הדין ותבחן את צעדיה".
כזכור, בכתב האישום שהגישה המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה נגד מפקד תחנת "לב הבירה", נצ"מ שמעון מרציאנו, יוחסו לו שתי עבירות של תקיפה סתם.
על פי עובדות כתב האישום, ביום 04.10.20, בעיצומו של חג הסוכות, בשעות הערב, פיקד הנאשם, נצ"ב שימי מרציאנו, על כוח משטרתי, אשר אבטח הפגנה רבת משתתפים של מפגינים מהמגזר החרדי שנערכה בשכונות חרדיות בירושלים, וכן פעל למניעת הפרות סדר. בשלב מסוים, כך לפי כתב האישום, ההפגנה הפכה אלימה וכללה הפרות סדר, לרבות הבערת פחי אשפה, יידוי אבנים לעבר השוטרים והשמעת קריאות גנאי וגידופים כלפיהם.
במהלך ההפגנה, סמוך לחצות, החל הנאשם לרוץ לעבר קבוצת מפגינים, אשר עמדה סמוך אליו, ברחוב שבטי ישראל, ואשר על פי החשד השליכו אבנים לעבר הכוח המשטרתי. קטין בן 12, אשר עמד יחד עם יתר המפגינים במקום, החל לברוח מהנאשם, כמו רוב יתר המפגינים.
מכתב האישום עולה, כי הנאשם, נצ"מ שימי מרציאנו, תפס את הקטין, דחף אותו בחוזקה לעבר קיר אבן שמצוי במקום וכתוצאה מכך נפל הקטין ארצה. בעוד הקטין ישוב על הקרקע ושב וצועק "לא עשיתי כלום", מבלי להתנגד או לעשות כל פעולה אחרת, סטר לו הנאשם בפניו, ללא כל סיבה או הצדק.
סמוך לאחר מכן, הבחין הנאשם במפגין אשר אחז בידו טלפון נייד ותיעד בצילום את הובלתו של הקטין על ידי שוטר אחר. הנאשם אחז בעורפו של המפגין, הדף אותו בחוזקה והפילו ארצה, לעבר שיחים המצויים במקום. "במעשיו המתוארים לעיל תקף הנאשם שלא כדין את א' ואת המפגין", נכתב בכתב האישום, המפנה להוראת החיקוק של שתי עבירות של "תקיפה סתם".
במהלך אחד הדיונים בעניינו, שטח מרציאנו את גרסתומ לאירועים וכתב כי "לא היה מדובר בהפגנה, אלא בהתקהלות אסורה, שגלשה תוך זמן קצר להפרות סדר קשות ואלימות". מרציאנו הוסיף, כי יום העבודה שקדם לאירוע נאלץ להתמודד עם הפרות סדר קשות, שנמשכו שמונה שעות, ואחרי זה שוב התייצב לעבודה.
"לא ידעתי שהמתלונן קטין", כתב מרתיאנו על הילד המוכה, יוסף שמחי בן ה-12, "ופעלתי על פי הסמכות המוקנית לי בדין, לעיכוב חשוד וביצוע מעצר". מרציאנו אף כפר בטענה כי סטר על פניו של הילד, כפי שעולה לכאורה מהתיעוד שפורסם ב'כיכר השבת', ומסביר: "הסטתי את פניו בתנועה מהירה על לחייו, ללא תנופה או הפעלת כוח חריג, זאת משום שהוא היה אחוז אמוק ועורר בהלה בקרב הסובבים. כמו כן, המתלונן עצמו הודה, במהלך הובלתו למעצר, כי זרק אבנים על שוטרים".
"אני גם כופר בטענה שנגרמו למתלונן השני שפשופים או חבלות", חתם נצ"מ שימי מרציאנו, באשר למתלונן השני נגדו.