סיפור למוצ"ש: כשהפריץ סיפר: "ראיתי את האלוקים שלכם"

גם אני ראיתי את האלוקים שלנו.

בכבודו ובעצמו ראיתי אותו. לא בעיני בשר חלילה, אלא ראיה רוחנית שבתוך הנשמה.

ראיתי איך הוא מנהיג את העולם כולו, והבנתי עד מה הוא אוהב אותנו, את בנו בכורו ישראל.

והיכן ראיתי אותו? ראיתי אותו במיידנק ובאושוויץ. ראיתי אותו בפוגרומים בת"ח ות"ט. שמעתי אותו בחרחורי אבותיי הנהרגים ובנותיהם הנאנסות. הרגשתי אותו בירושלים העתיקה, היכן שמרדו אבות אבותי באימפריה הרומאית, והפכו את מולדתם למדבר שממה. שמעתי אותו ב"יחידות" שעשה סבא של סבא שלי עם האדמו"ר מבאבוב, שבו הכריע האדמו"ר לסבא הנ"ל להישאר בפולין, והנאצים גמלו לו על כך בקליע במצח. אמנם האדמו"ר הנוכחי מבאבוב לא התנצל בפניי על חטאי אבותיו, אבל אינני כועס עליו. סלחתי לו.

כאשר אני רוצה לראות את האלוקים שלנו, אני קורא את השיר "אתה בחרתנו מכל העמים" של אברהם שטרן (שכונה "יאיר"). כל מי שרוצה לראות אל אלוקים, הנה נתתי לו כאן את המפתח.