אאא

המשבר הקואליציוני סביב חוק הפנסיות, עליו הכריז שר הביטחון בני גנץ, תם זמנית כשהכנסת אישרה את החוק בקריאה ראשונה, לפני תיקונים צפויים בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, אבל כדי ללמוד יותר על מה הסערה הגיע לתוכנית 'הכלכלית' ב'כיכר השבת' תת אלוף במילואים מהרן פרוזנפר, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, שהסביר מה החוק אומר, בשיחה מלאת מחלוקת עם הכתב שלנו, המגיש רפאל כהן.

"מודל 'שירות הקבע' אומר שמתוך כל חיילי הסדיר, רק חלק קטן מתגייס לשירות הקבע, ומהם מיעוטם מגיעים לגיל פרישה, והחוק מסדיר את אופן התשלום עבורם. הוא נועד להסדיר את המצב הקיים מכוחו פועלים עשרות שנים ואושר תמיד ע"י ממשלות ישראל, אבל עכשיו יש שם 'לקונה משפטית' ולזה יעשו כעת הסדרה".

כשרפאל כהן טען כי מדובר על חוק שיעלה למדינה כמיליארד וחצי שקלים כל שנה, חמישה עשר מיליארד בעשור, פרוזנפר תקף: "הסכום הזה הוא שקר גדול. אתה טועה וגם מטעה. לא מעלים לאף אחד שום דבר ולא את הפנסיה. פשוט מחוקקים את המצב הנוכחי. יש לרמטכ"ל סמכות - ועכשיו רוצים להסדיר את זה בחוק. זה לא שאנשי הקבע יוצאים לפנסיה בגיל 42, אלא המדינה מפטרת אותם בגיל 42, נגד רצונם. כשזה קורה - המדינה חייבת לתת לפורש אמצעים לקיום. התגמול שמשולם לפורשים בשירות הציבורי דומה מאוד לתגמול שמשולם לפורש מצה"ל. לכן האמירה הזו היא שקר".     

היועץ הכספי לרמטכ"ל אמר בתוכנית 'הכלכלית' כי בעבר עלתה האפשרות להעלות את גיל הפרישה בצה"ל ולהעלות את שכר החיילים, אבל המודל הנוכחי, עם הפרישה המוקדמת, עדיף מבחינה תקציבית: "עשיתי הרבה עבודות בנושא בשירותי - וכולן אמרו באופן חד משמעי שהעלויות למדינה תהיינה גבוהות עשרות מונים מהמודל הנוכחי, המפריש בגיל מוקדם יותר. בשנת 2009 משרד האוצר ביקש להעלות את גיל הפרישה, אבל אני אמרתי שזה יעלה למדינה יותר כסף. דעתי לא התקבלה והממשלה החליטה להעלות את גיל הפרישה - אבל כמה שנים אח"כ המדינה מעצמה הורידה את הגיל. הדיון הציבורי לא מבוסס על מספרים. כשמסתכלים על המספרים - המודל הנוכחי הוא הכי טוב למדינת ישראל".                      

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

 (צילום: אברומי לינשה, כיכר השבת)
(צילום: אברומי לינשה, כיכר השבת)
הגדלה

באשר לחוק הפנסיות, טען פרוזנפר כי אין כל עלייה בתשלום שהמדינה עתידה לתת ליוצאי צה"ל, ואמר כי בכל מקרה, זו על אוכלוסייה שתיכף לא תהיה עוד בצבא: "הגדלות הרמטכ"ל חלות רק על מי שבמודל הפנסיה התקציבית, שמשולמת לא כאחוז משכר משרת הקבע אלא ע"י המדינה בלבד כקצבה, אבל הן לא חלות על כל מי שנכנס לשירות קבע מ-2004, לפני 18 שנה, כי כבר עברו לפנסיה צוברת. האוכלוסייה הזו תוך חמש שנים כבר לא תהיה קיימת".

כאשר עלה לדיון הדו"ח שפרסם לפני מספר חודשים החשב הכללי באוצר, שמדבר על כך שתנאי העובדים והפנסיונרים במערכת הביטחון גבוה פי חמישה וחצי (!) מעובדי מדינה אחרים, פרוזנפר שוב תקף: "הנתון הזה הוא שקר. כשאתה לוקח קצבה ממוצעת, ומכפיל אותה בכל שנות חיי האדם שנותרו, אז זה מגיע לסכום גבוה. אבל מאז המעבר לפנסיה צוברת, אדם שפורש בגיל מוקדם מקבל מהמדינה רק 'קצבת גישור' ולא תשלום מלא. ההבדל בתשלום בינו לבין עובד מדינה לא קיים. אם רוצים להשוות תפוחים לתפוחים - אז צריך להסתכל על שכר מול שכר באותה השנה".

"אבל בזמן שהפורש מצה"ל ישב בבית וקיבל את הכסף, עובד מדינה אחר ישב ועבד למען המדינה", התעקש מגיש 'הכלכלית' כהן, ופרוזנפר הסביר: "הוא לא ישב בבית, אלא עשה דברים אחרים. ישראל צריכה להסתכל על עצמה ככלכלה לאומית: פורש בגיל 45 יכול לתרום לתוצר הלאומי של ישראל, אבל אם זה בגיל 55 הסיכוי שהוא ישוב לעבוד נמוך מאוד. התרומה של צה"ל לכלכלה הלאומית היא עצומה, עם כוח האדם המצוין שמחזיק את ההייטק, והעובדה ש-15% מהייצוא הישראלי הוא ייצוא ביטחוני. התשלום שצה"ל צריך לשלם על המערכות הללו נמוך מאוד לעומת אם היה צריך לרכוש אותן בעולם, והוא קונה רק 10% מתוצרי התעשייה. זאת אומרת ש-90% נמכרים לחו"ל. מזה שצה"ל חזק - יש רווח עצום למשק הישראלי", סיים.