עולמם של שידוכים

"חוויה; שינה אותי לגמרי"; הכירו את הרווקים שטוב להם

כאבם של הרווקים המבוגרים, נגע ברבים. אך התגובות הרבות הוכיחו כי ישנם רווקים שהתרעמו על אלה שמציגים את עולם הרווקות באור קודר, בשעה שמבחינתם - הכל טוב, ואפילו מאוד (חרדים)

ישראל גינצבורג | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בשבועות האחרונים הבאנו את כאבם של הרווקים המבוגרים. התגובות שהגיעו היו נלהבות, אך כמות לא מעטה של רווקים התרעמו על הכתבות המציגות את עולם הרווקות באור קודר, בשעה שהחוויה שלהם הייתה חיובית.

מכיוון שאני לא נוהג להתווכח עם רגשות של אנשים, החלטתי לתת להם לבטא את שמחתם הגלויה ולשתף אותנו בתהליכים המדהימים שהם עברו בעקבות רווקותם. מובן שאנחנו ואפילו הם לא מעודדים אנשים להישאר רווקים, אך אם כבר נקלעתם לסיטואציה הזאת - אתם מוזמנים להתחבר לחוויה שלהם. ניתן להם את רשות הדיבור.

אני שמחה שאני לא גרושה

"אני שמחה שאני רווקה ולא גרושה", מפתיעה אותי דסי (27) מרמת בית שמש. "אני חושבת שאם הייתי מתחתנת בגיל שרוב חברותיי נישאו, הייתי היום בסטטוס של גרושה.

"מדהים אותי עד כמה הייתי להוטה למצוא כבר את השידוך מצד אחד - ומצד שני ממש לא בשלה. חייתי בסערת רגשות תמידית ואפילו לא האמנתי שאצליח ביום מן הימים למצוא מנוחה ושלוות נפש. נכנסתי לעולם השידוכים עם איזושהי ציפור קטנה שלחשה לי שכדאי לי לפתור את המורכבות הפנימית שלי לפני שאני מתחתנת, אך תמיד נפנפתי את הציפור ואמרתי לה שאם כולם מתחתנים כחלק מהתהליך, כנראה שגם אני יכולה.

"כשהגעתי ליום ההולדת של גיל 25 הייתי ממש שבורה. כולם ניסו לעודד אותי אך אני טענתי שכנראה שמשהו דפוק בי ואם זה לא עבד עד עכשיו זה יכול להמשיך לא לעבוד לנצח.

"חברה טובה הציעה לי ללכת לטיפול פסיכולוגי כדי להתמודד עם מצב הרוח הקשה, כשבפועל הטיפול גרם לי להבין שהייתי עמוסה ברגשות שליליים בעקבות חוויות קשות שעברתי, ושכנראה שאם הייתי מתחתנת הנישואין לא היו מחזיקים מעמד.

"היום, שנתיים אחרי - החיים שלי יציבים יותר. אני יודעת מה מניע אותי, אני מבינה את הסיבות שגורמות לי לא להתחבר לאנשים הנכונים והיום אני מכוונת מטרה. אני לא יודעת מתי אמצא את השידוך אבל אני מאד בטוחה בבחירות שלי. אני מבינה מהי המשמעות של בחירה, אני מבינה את הכוחות והחולשות שלי ואני בטוחה שאמצא את הזיווג הנכון לי בצורה טובה ובריאה".

לא תמיד כדאי להתחתן עם הראשונה

גם קובי (25) מאחת הישיבות הנחשבות טוען ששידוך של בחורים מתבגרים הוא שידוך הרבה יותר בשל. "שידוך של בחור בן 21 שונה לחלוטין משידוך של בחור בן 25. אתה הרבה יותר מיושב, הרבה יותר בשל ואחרי שהיית באינספור פגישות אתה הרבה יותר מכוון והרבה יותר יודע מה אתה רוצה".

אני רואה לפעמים בחורים שמתחתנים עם הבחורה הראשונה שהם פגשו, והלב שלי נחמץ. אני חושב שבחלק גדול מהמקרים הם פשוט לא הבינו את המורכבות שבין בני זוג, והם קופצים על העגלה מבלי להבין לאן היא נוסעת או לאן הם רוצים להגיע", הוא נחרץ.

"שמעתי פעם וועד מאחד המשגיחים שמאחל לכולם להתחתן עם הבחורה הראשונה", הוא אומר במבט ביקורתי, "ואני לגמרי חושב אחרת. אני לא מאחל לאף אחד להתחתן עם הבחורה הראשונה. אתה רוצה להרגיש שבחרת, שהבנת את משמעות הבחירה שלך ושאתה לא מתחתן עם מישהי רק כי היא למדה ב'בית יעקב' ויש לה מידות טובות - אלא כי הבנת את האישיות של אותה בחורה ורצית להתחתן אתה".

תרשה לי לנחש שלא פעם אמרו לך ש"אתה לא מתחתן בגלל שאתה מדי חכם"... לא שאני מסכים עם האמירה הזאת, אבל מעניין אותי איפה אתה עומד ביחס אליה...

"קשה לשלול את האמירה הזאת. ברור שאם הייתי פחות מעמיק היה לי כביכול יותר קל כי הייתי מתחתן מהר, אבל הקב"ה עשה אותי מתוחכם, ואני לא יכול לקחת צעד אחורה ולהיות תמים - אין לי את הפונקציה הזאת.

"אבל בלי קשר, בכל פעם ששואלים אותי אני מחזיר שאלה לאותם אנשים: 'האם אתם חושבים שאותם בחורים ממשיכים עם התמימות הזאת לכל החיים או שמתישהו הם מטילים ספק בבחירה שלהם וקצת אוכלים את עצמם על כך שהם נחפזו להתחתן?', אני שומע על לא מעט מקרים של אנשים שלא מרוצים מהבחירה שלהם, ואני מעדיף לחיות עם עודף מחשבות לפני החתונה, מאשר לחיות עם עודף מחשבות אחרי החתונה כשכבר מאוחר מדיי מכדי לשנות את הבחירה".

העדפתי למצוא את עצמי לפני החתונה

הטענות של יעקב (27) מבני ברק שונות בהרבה: "אני לא מבין את המציאות שבה אנשים מחפשים את עצמם אחרי החתונה. כשהייתי בישיבה ורציתי ללמוד את תורת הנפש במקום שאינו סותר את מהותו של 'בן תורה' - הציעו לי להמתין לאחרי החתונה.

"מדוע שרק אחרי החתונה אחפש את המקום שלי בעולם כשאני כבר כבול לאשה שלא יודעת עלי מעבר לעובדה שאני לומד מאד טוב בישיבה ויש לי מידות טובות? האם לא עדיף שקודם אגיע לבירור מול עצמי לגבי הזהות שלי ורק לאחר מכן אתחתן עם בחורה שמודעת לזהות הזו והחיים שלה מתממשקים אתה? בעצת אדם חכם, התחלתי ללמוד את התחום הזה במקביל ללימודים בישיבה ואני מרגיש שזה רק עושה לי טוב".

ומה הבעיה להתחתן עם בחורה שיודעת שאתה רוצה לעסוק בתחומי הנפש? אני מאמין שיש לא מעט בנות שישמחו לשמוע שאתה מתעניין בתחום הזה?

"אני לא יכול לשבת בחדר המתנה ולעצור את החיים שלי רק כי אני מחפש שידוך. העדפתי קודם כל להיות במקום שבו אני מרגיש מחובר ושייך, ורק לאחר מכן לצאת לשידוכים מתוך מקום בטוח וזהות ברורה".

אני לא חולק עליך ויכול להיות שבשבילך או בשביל אנשים נוספים זה אולי טוב, אבל תרשה לי להציע לך לנסות להבין גם את ההיגיון של המשגיח שלך: כשהבעל אברך בשנים הראשונות, יתכן שניתן יהיה לראות את ההשפעה של התקופה הזאת גם כשהוא יצא לעבוד.

אני בעד לחטוף כמה 'כאפות' בחיים

"יכול להיות שאני סתם מנסה לצבוע את הקושי בורוד", אומר צבי (26) מקרית ספר, "אבל התקופה שבה חברי התחתנו ואני נשארתי רווק השפיעה עלי מאד ואף שינתה את חיי. הייתי בחור מאד סתמי, מעולם לא הפעלתי את הראש מעבר לנצרך וחשבתי בצורה תבניתית וצפויה מראש.

"כשנשארתי לבד, שאלתי את עצמי שוב ושוב מה לא טוב בי, כשבהמשך העדפתי לתת לעצמי הסברים חיוביים ולראות את השוני שביני לבין חברי בצורה חיובית.

"החוויה הזאת שינתה אותי לגמרי. אני מתקשה קצת להגדיר את זה, אך במקום לראות את עצמי חלק מהחברה נהייתי יותר עצמאי ופחות היה אכפת לי ממה שאנשים אומרים, כשבכל מקרה הרגשתי שרואים אותי כחריג בשל רווקתי".

ה'זהות החברתית' שלך נסדקה, והעדפת להתמקד ב'זהות האישית' שלך...

"אפשר לקרוא לזה ככה. פעם הייתי משייך את עצמי מאד לקהילה שאליה אנחנו שייכים, והיום אני מאד רואה את עצמי כאדם עצמאי ואינדיבידואלי. בעבר כשחיפשתי שידוך הרגשתי שאני חושב המון פעמים מה ההורים שלי יחשבו על זה, ואיך הקהילה שלי תקבל את המשפחה שאליה אני נכנס.

"היום אני חושב על ההתאמה האישית שלי, ואני מחפש את השידוך בצורה שתתאים לי הרבה יותר, ופחות אכפת לי ממה שאנשים ידברו עלי".

אפשר לומר שעברת את גיל ההתגברות בגיל מבוגר מעט?

"אולי, אבל לפחות עשיתי את זה. אם הייתי מתחתן בגיל 20 אני לא חושב שהייתי עובר את המשבר הזה, ויכול להיות שלא הייתי חווה את החוויה המטלטלת הזאת שכל כך הצמיחה אותי, גם בגיל 80. אני חושב שאנשים לפעמים צריכים לחטוף כמה כאפות כדי להתעורר על החיים שלהם"...

מעולם לא היה לי סיכוי למצוא שידוך באמת

אם את הסיפורים ששמענו עד עכשיו אפשר לבטל ולטעון שמדובר באנשים שמנסים לא להרגיש מסכנים, הסיפור של בנצי (28) מעורר מחשבות רבות.

"רק בגיל 26 התחלתי באמת לחפש שידוך", אומר בנצי. "ההורים שלי לא באמת מכירים אותי, והרגשתי שהם מחפשים שידוך שמתאים להם ולא שידוך שמתאים לי. נפגשתי עם המון בנות ותמיד היה לי איזשהו קול בראש שאמר לי 'חבל שאבא לא יושב פה במקומי, הוא היה מתלהב מהשידוך הזה שעונה על כל ציפיותיו'.

"ניסיתי לא מעט לדבר עם ההורים על כך, אך הם תמיד טענו שאני טועה ושרק טובתי האישית עומדת בראש מעניינם, והם מחפשים לי את השידוך בדיוק על פי הקריטריונים שאותם הצגתי.

"כשהגעתי לגיל 26, אמרתי להורים שלי שאני רואה עד כמה המשימה קשה עבורם, ובגיל שלי כבר נהוג לתת לבחור לטפל בעסקי השידוכים בעצמו. התקשרתי לשדכניות שהופתעו לגלות ש'הדרישות של הלקוח השתנו', כשהן מודות לי בפה מלא ש'אנחנו תמיד אמרנו להורים שלך שאתה צריך משהו אחר ממה שהם חיפשו לך'".

"אני עדיין לא מאורס, כך שאני לא יכול לטעון בוודאות שכאן עמד מוקד הבעיה, אך אני יכול לומר בוודאות שסגנון הבחורות עמן אני נפגש מתאים בהרבה מהסגנון שאתו נפגשתי בעבר. מאמין שזה עניין של זמן עד שאמצא את השידוך המתאים", הוא מסיים בשלוות נפש מעוררת השתאות.

• • •

האם כדאי להיות רווק מאוחר? בדרך כלל לא מדובר בהתמודדות שמישהו בחר בה מרצונו, אך אם אתם כבר שם - עשו הכל בכדי להפיק מהתקופה הזאת את המירב שאתם יכולים!

(לפניות לכותב: israel@kikar.co.il)

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר