אאא

כמעט שבוע חלף מאז שהגישה הפרקליטות כתב אישום בן 53 עמודים נגד צמח צרפתי ״מפקח חנויות סלולר״. צרפתי מואשם שסחט באיומים 15 חנויות סלולר שפעלו ללא כשרות של וועדת הרבנים. כעת 'כיכר השבת' מפרסם את העדויות ממעשיו שהובילו לכתב האישום ומציג את דפוס הפעולה שבו נהג לנקוט.

כזכור וכפי שנחשף לראשונה ב'כיכר השבת', לאחרונה נפתחה חקירה ביחידה ללחימה בפשיעה ציון במחוז ירושלים נגד צרפתי (28), תושב ירושלים, בחשד לעבירות סחיטה באיומים ודרישת נכס באיומים במהלך החודשים האחרונים כלפי בעלי חנויות סלולר.

ברקע נרשמו בתקופה זו מחאות רבות, אירועי ונדליזם והפרות סדר אלימות בקרבתן של חנויות אלו בעיקר בירושלים. הפרות סדר אלו בוצעו תוך מסכת איומים כלפי בעלי אותן חנויות והובילו גם לפגיעה במרקם החיים התקין של תושבי האזור.

בתום חקירה סמויה, המשטרה עצרה את צרפתי לפני יותר מחודש והוא הועבר לחקירה ביל"פ ציון. מהחקירה עלה כי הלה שימש כ"משגיח כשרות" מטעם וועדת הרבנים לענייני תקשורת, שמטעמה ניתנים הכשרי כשרות למכשירים המוחזקים ונמכרים בחנויות הסלולר במגזר החרדי. על פי החשד אותו "משגיח" או "מפקח" היה אמון על בחינת עמידה בתנאי הוועדה מצד אותן חנויות.

מכתב האישום עולה כי אם בתחילת הדרך התעסקו בוועדה בתיאום מול היצרנים והיבואנים של הסלולר, הרי שבשנתיים האחרונות החלו בוועדת הרבנים למנות מפקחים שתפקידם לוודא שהמכשירים המשווקים הם אכן כשרים ולא מכשירים 'טרפים' שהודבקה עליהם מדבקת הכשר מזויפת.

בשלב זה החליט צרפתי להוסיף צעד נוסף בהשגחה, ולוודא שלא נמכרים מכשירים כשרים באותן חנויות בהם נמכרים מכשירים שאינם מפוקחים. הוא החל לגייס משגיחי כשרות מכל הארץ שיעבדו תחתיו בריכוזי הערים החרדיות, כמו ירושלים, בני ברק, בית שמש, קריית ספר, עמנואל, אלעד, חיפה, אשדוד נתיבות ועוד. הם פנו לחנויות הסלולר ודרשו מהם שלא לפעול ללא תעודה.  על פי כתב האישום, הרוויח הנאשם מתפקידו כ-200,000 שקלים, כשהוא מרוויח כ-5-10 שקלים מכל מכשיר שנמכר.

כך הגיעו שליחיו של הנאשם לחנות "דידי פון" והזהירו אותו: "אני השטן ואני אראה לך למה אני מסוגל... אם אתם לא תיישרו קו או שתעברו לתל אביב אז יהיו הפרעות והפגנות ויכולים לשרוף לכם את החנות... יבואו אליכם 150 – 200 איש... אני אביא רבנים שיעשו הפגנות מול החנות"...  

הוא הוסיף ואמר שיש לו חגורה שחורה בקרטה, והוא קשור לעבריין מולנר. הם אף אמרו לו שהם בדיוק סיימו לטפל ביהודה קליין מחנות "היימיש", והבא בתור יהיה "אוריאל מובייל"...

במהלך סדרת הפגנות נוספת שנערכה, תפס אחד המפגינים את דוד, ניענע אותו בכח, הכה אותו ואמר לו "אני ארצח אותך". כמו כן, השליכו המפגינים ביצים לעבר החנות ולעבר לקוחות שניסו להיכנס לחנות. בהפגנה נוספת היכו מפגינים את בעל החנות באגרוף בביטנו, בעטו בו, ואף קראו "הבא להרגך השכם להרגו! הוא ובני משפחתו בני מוות!"

 גם בעל החנות "חנן סלולר" הירושלמית, נדרש לשלם (10,000) ש"ח ולעמוד בהגבלות של הוועדה. משסירב החלו להיערך הפגנות מחוץ לחנותו, ובאחת הפעמים הגיעו מבוגרים עם ילדים שתלשו את השלטים בתוך חנותו, ושפכו נוזל דמוי דם על הרצפה. במקרה אחר שפכו המפגינים בואש בתוך חנותו.  כשגם זה לא עזר ובעל החנות סירב להיכנע הם הזריקו דבק חם לצילינדר של המנעול כשבעל החנות נאלץ להזמין פורץ שיפתח את החנות, והפסיד כמה שעות של עבודה.

גם הבעלים של "סלפון" בבני ברק זכו להצקות בלתי פוסקות: בתחילה הסכימו בחנות סלפון לקבל את תקנות וועדת הרבנים בשל כך שהחנות הייתה במיקום מרכזי בבני ברק, אולם לאחר שהם עברו לקצה השכונה הם החליטו שלא לקבל את תקנות הוועדה. בעל החנות עקב אחרי ההודעות של המפגינים וסגר את חנותו בכל פעם שתוכננה הפגנה מחוץ לחנותו, אולם באחת הפעם הוא לא עקב אחר ההודעות.

כ-150 איש עמדו מחוץ לחנותו וצעקו לעברו "נאצי, פושע ישראל, מחטיא הרבים". לקוחה שנכחה בחנות חולצה על ידי כוחות משטרה שהגיעו למקום. לבסוף נכנע בעל החנות והעביר 10,000 ש"ח לידי משגיח הכשרות שהעניק לו את התעודה.

גם אוריאל מובייל" מבני ברק זכו להפגנות סוערות. בעל החנות הוזהר שאם לא יקבל על עצמו את רשימת ההגבלות, יתקיימו הפגנות גדולות "כמו שלא ראית בחיים שלך" מול החנות שלו ויהיה "מלא בלגן" וכי שמו יוכפש, אך הוא סירב.

המפגינים חסמו את הכניסה לחנותו כשבעל החנות נאלץ להזמין את המשטרה בכדי שתחלץ אותו. במקרה נוסף הציתו המפגינים קרטונים מול פתח חנותו. בהמשך דפקו המפגינים על חלונות החנות וניסו להפיל אותן, והשליכו קרטונים בוערים אל תוך החנות. בהפגנה נוספת הן זרקו עליו עפר, אבנים, מים, בקבוקים, וכמובן טיטולים...

בעל החנות המבועת התקשר למשטרה, אולם המוקדנית לא הצליחה לשמוע אותו בשל הרעש. רכב 'הצלה' ניסע לסייע לו, אולם המפגינים ניסו להפוך את הרכב ומנעו ממנו את הגישה לחנות. הוא ניסה להימלט באמצעות מונית, אולם בעל המונית סירב להסיע אותו לאחר שהמפגינים צבאו סביב המונית והכו בה. לבסוף הגיע רכב כיבוי אש שחילץ אותו, תוך שהמפגינים פותחים את דלתות הרכב ומונעים ממנו לנסוע. לבסוף, נכנע בעל החנות, שילם את הסכום הנדרש והצטרף לחנויות המפוקחות.

בחנות 'כיכר התקשורת' הופתעו לגלות שהמפקחים "מחרימים" להם ציוד יקר: כך באחד המקרים הגיע המשגיח של הוועדה עם לקוח שרכש מכשיר לא כשר, וכפה על המוכר להחליף לו את המכשיר למכשיר מפוקח. המפקח לקח את המכשיר הלא כשר לעצמו ויצא מהחנות.

במקרה נוסף, הגיע המפקח לחנות, אסף ציוד בשווי של 1,000 ש"ח בטענה שמדובר במכשירים לא כשרים ולקח את המכשירים לעצמו. בהמשך הוא אף החרים מכשיר "גיים בוי" - באמתלא דומה. 

גם בחנות "סלולר ישראל" הירושלמית נאלצו להתמודד עם התופעה: דלתות החנות הודבקו מספר פעמים בדבק חם, טיטולים מלוכלכים הושלכו לעבר החנות, דלתות וחלונות החנות נשברו, והם ספגו הפסדים כלכליים רבים.

מכתב האישום עולה כי גם בעל החנות "ענק הסלולר", חווה גילויי אלימות: "המפגינים חסמו את הכניסה לחנות. כהן, שחשש שהמפגינים יפגעו בו, יצא מהחנות וניסה לנעול את הדלת, אך המפגינים חסמו את הדלת ולא אפשרו לו לסגור ולנעול אותה, צעקו לעברו "רשע! גוואלד! סורר!" וניפצו את דלת הזכוכית לכניסה לחנות. לאחר מכן, חלק מהמפגינים נכנסו לחנות, השחיתו את הרכוש בחנות, תקפו את כהן, לקחו מידו את הטלפון הנייד שלו ודחפו אותו מספר פעמים כשביקש מהם שיחזירו לו את הטלפון הנייד. בשל הנזקים שנגרמו בהתפרעות זו, נאלץ כהן לסגור את החנות למספר ימים, וכתוצאה מכך נפגעו הכנסותיו".

בהמשך איימו על כהן ואמרו לו ש-"מה אתה רוצה שזה ייגמר בשריפה?". כשהגיע אחד מעובדי החנות על אופניו, לקחו המפגינים את האופניים, חתכו את הצמיגים, ושברו את המראה. בהמשך הם ניגשו לבעל החנות ואמרו לו שבמקום הפגנה נוספת בפעם הבאה הם "יפרקו אותו ויפוצצו לו את הבית", תוך שהם מציינים את כתובת ביתו. כהן אף קיבל טלפונים בו נאמר לו "אני יודע איפה אתה גר", תוך השמעת איומים. 

בהמשך הם השחיתו את החנות, מרחו צואה על קירות החנות, השליכו בואש לחנות וגרמו לכך שלמרות כל מאמציו של בעל החנות - הצחנה לא עזבה את החנות במשך כמה חודשים.

בעלי החנות "פנינת המחשב והסלולר", זכו לפאשקעוויל שקרא לכולם לבוא ולהפגין: ""קץ למשרפה! זה כמה חודשים שהיהדות החרדית חגרה כלי מלחמתה בעוז ובגבורה לכלות משכונותינו הקדושות קוצים ודרדרים המוכרים במרכולתם כלים טמאים שורפי נשמות ישראל רמנא לצלן. כל קהילות הקודש התאחדו והתגייסו למלחמת קודש...

בהמשך נכתב כי: "המערכה בעיצומה באש קודש עד אשר ננקה ונטהר את שכונותינו... וועד הפעולה".

בהמשך הגיעו עשרות מפגינים והפגינו מול חנותו. בעל החנות שחשש שהמפגינים ינפצו את חנותו ניסה להגן עליה בגופו אולם המפגינים ריססו עליו גז מדמיע. תוך שהוא רץ לברז לשטוף את פניו, ניפצו המפגינים את דלת הזכוכית ואף שברו את דלת הברזל.

לאחר תקופה, משראו שבעל החנות לא נכנע, שפכו חומר דליק בפתח חנותו והציתו אותו. השכנים המבועתים הזמינו את מכבי האש שהצליחו להשתלט על הדליקה. אולם המפגינים לא התייאשו וגררו פח צפרדע ירוק, וחסמו באמצעותו את פתח החנות.

במקרה של החנות "היימיש" בבני ברק, דרשו משגיחי הכשרות מבעל החנות לפעול על פי ההנחיות שלהם. בעל החנות ניאות לכך, אך אמר להם שהוא מוכר מכשירים של "הדרן". המשגיח סירב, ודרש כי החנות תמכור מכשירים של ועדת הרבנים בלבד וכי אם לא יגיעו להסכמה הם "יטפלו בדרכים שלהם" וכי "אם תרצו מלחמה אז תהיה מלחמה".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בהמשך החלו הפגנות מול חנותו, ואף ניקבו את הצמיגים ושברו את החלונות של בעלי החנות, והדביקו מדבקות כנגד החנות על דלת החנות ואף מתחת לביתו של בעל החנות, וגרמו לו לנזק של מאות אלפי שקלים.

בעלי החנות "ישי פון" בבני ברק, נדרשו אף הם לעמוד בכללי הוועדה ומשסירבו הם נאלצו להתמודד עם טרור חסר פשרות: בעלי החנות התבקשו להגיע להסדר עם הוועדה, ונאמר להם כי אם יסרבו חנותם תישרף.

למחרת בערב הועלו קרטונים באש בפתח החנות, ונזרקו פחי זבל בכניסה לחנות. בהמשך שברו המפגינים את מצלמות האבטחה, דפקו עם ברזלים על הדלת, זרקו סלעים על החנות, ואיימו על בעל החנות כי הם ישרפו את חנותו וגם את ביתו. לבסוף נשבר בעל החנות ונאלץ למכור את חנותו. 

מכתב האישום עולה כי המפקח איים על 18 חנויות, כשכולם קיבלו איומים מפורשים וברורים, סבלו מהפגנות של בין עשרות למאות מפגינים, הופצו כנגדם מכתבי נאצה והם ספגו נזקים כלכליים משמעותיים, כשהם נאלצים לקבל את סמכות המפקח של הוועדה, כשאלו שסירבו נאלצו למכור/ לסגור את חנותם.