כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי | החלק השני

הַקּוֹדֶשׁ פְּנִימָה • הצצה מרתקת לקשר בין האדמו"ר לחסידיו

האדמו"ר שמחזיק טלפון סלולרי, הרבנית שלוקחת חלק פעיל בקשר עם החסידים, הרבי שהעביר את הפדיונית - לחסיד והאדמו"ר שזמין באמצעות ה... פקס • פרויקט 'הַקּוֹדֶשׁ פְּנִימָה', החלק השני (פסח)

שימי שפר | כיכר השבת |
מצווה טאנץ (צילום: יעקב נחומי, פלאש 90; תמונות: דוד כהן - פלאש 90, ארכיון כיכר השבת, יהודה פרקוביץ, יוסי זליגר - פלאש 90, שוקי לרר, חצר קאליב)

'הַקּוֹדֶשׁ פְּנִימָה' - הוא צמד מילים מוכר וידוע בקרב עשרות אלפי חסידים, בקהילות הקודש בארץ ובעולם, אשר מבטאים את ההרגשה של כל חסיד ממוצע בעת כניסתו ביחידות אל האדמו"ר, הן אם זה לצורך בקשה מיוחדת או לצורך רפואי אישי של אחד מבני המשפחה או אפילו סתם לקבלת ברכה.

לאחר הפרק הראשון של 'הקודש פנימה' - על הקשר בין החסידים לאדמו"רים בחסידויות גור, סאטמר, ויז'ניץ, רחמסטריווקא, צאנז, באיאן וסלונים, 'כיכר השבת' ממשיך לפרק השני והאחרון של הפרויקט המיוחד.

על האדמו"ר שחורג ממנהגו מחזיק טלפון סלולארי, באיזו קהילה הרבנית לוקחת חלק פעיל בקשר בין החסידים לרבי, האדמו"ר שמרוקן את שולחן ה'קוויטלאך' פעם בשבוע, האדמו"ר שהעניק את הפדיונות לאחד החסידים, ומי הוא הרבי שזמין באמצעות מכשיר הפקס.

'כיכר השבת' בפרויקט מיוחד 'הַקּוֹדֶשׁ פְּנִימָה' המספק הצצה אל עולמם האישי של החסידים ורבותיהם...

תולדות אהרן

בחצר חסידות תולדות אהרן יכולים החסידים להיכנס אל 'הקודש פנימה' שלוש פעמים בשבוע, למעט בעונת החתונות, אז הרבי יוצא לסדר קידושין.

לחסידים המתפללים עם הרבי, ישנה אפשרות נוספת לגשת לאחר תפילת שחרית ומנחה לשאלות קצרות, בתיאום מראש עם הגבאים.

בתולדות אהרן ישנו זמן נוסף לקבלת קהל אשר לא קיים בחסידויות אחרות, והוא במוצאי שבת לאחר תפילת מעריב, ובעת שהציבור עובר לפני הרבי לאמירת 'א-גיטע וואך'. ישנם חסידים אשר ממתינים בכוונה לסוף התור הארוך כדי לשוחח עם הרבי על שלל עניינים אישיים וקהילתיים.

(צילום: דוד כהן - פלאש 90)

במצבי חירום יודעים החסידים כי הדרך היחידה להגיע אל האדמו"ר היא באמצעות הגבאי התורן, או באמצעות הגבאי הראשי הרה"ח רבי גבריאל שישא, אשר ביכולתו להיכנס אל הרבי גם כשהוא ספון בחדרו שם הוא שוקד על תלמודו עם חברותות במשך מספר שעות ביום, כדי להעביר לו את שיחת הטלפון החשובה.

בנושא הפדיונות, נהוג בתולדות אהרן לתת עד 200 שקלים לחסיד הממוצע, ועד 1000 דולר לבעלי ממון ויכולת. כספים אלו משמשים את בית הרבי ומשפחתו במשך כל השנה.

בתולדות אהרן מספרים כי בעבר היו מקרים שאברכים נכנסו אל האדמו"ר וביכו על מצבם הכלכלי, ובתגובה לכך הרבי נטל את הכספים שהיו על שולחנו באותה עת ונתן אותם היישר לידי האברכים, אשר הופתע מאד מהצעד החריג.

סלאנים

בחצר חסידות סלאנים מקבל הרבי את קהל חסידיו לעצה ולברכה מידי יום במשך כשעה וחצי בשעות הערב, ולאחר תפילת שחרית למשך כעשרים דקות, נוסף על שעה יומית אשר מוקדשת כולה לשיחות טלפון מצד חסידים אשר מתגוררים בחו"ל.

במקרים דחופים ובמצבי חירום, כולל בשעות לא רגילות, החסידים יצרו קשר עם הגבאי שיעביר את נושא השיחה ישירות אל האדמו"ר.

בסלאנים גם מאפשרים לחסידים להשתמש בשליחת פקסים לאדמו"ר, כלי שימוש שהפך לשימושי ביותר בשנים האחרונות, דרכו מתנסחים החסידים באריכות רבה, ולאחר שהאדמו"ר מעיין בנכתב, הוא מעביר את תשובתו דרך הגבאי, ובמקרים מסוימים הוא אף מורה דרך הגבאי לשולח הפקס ליצור עמו קשר.

(ארכיון כיכר השבת)

בנושא הפדיונות מציגים בסלאנים מנהג ייחודי של נתינת פדיון נפש פעמיים בשנה. בחג הפורים, אז עוברים כלל החסידים ומגישים 'קוויטל' לרבי, ובערב ראש השנה בעת העברת ה'כלולות קוויטל'.

בעת שהותו של האדמו"ר בקרב חסידיו בחו"ל, נהוג כי החסידים שנכנסים אל הקודש פנימה מותירים אחריהם סכומי כסף נכבדים אשר משמשים למטרות צדקה וחסד.

יצויין כי לצורך החזקת ביתו של האדמו"ר ושלל הוצאותיו, נותנים החסידים מהונם 'מעמדות געלט' - תשלום חד שנתי איתו

פרמישלאן

בחצר הקודש פרמישלאן מגדירים את הקשר של החסידים עם הרבי כאישי במיוחד, קשר שכולל מעורבות של האדמו"ר בחייהם של החסידים בכל פרט או נושא, פועל יוצא מתשובותיו והכרעותיו.

בפרמישלאן מייחסים חשיבות מיוחדת לכניסה אל הקודש פנימה ולנתינת ה'קוויטל' לרבי, ומוסיפים כי מזה מספר שנים נכנסים אל האדמו"ר רבים מעמך בית ישראל מכל הגוונים והחוגים, כולל אנשי ציבור רמי דרג אשר מתדפקים על חדרו כדי להיוועץ עמו ולקבל את ברכותיו.

בפרמישלאן נהוג לספר בקרב החסידים את הסיפור הידוע שהתרחש לדבריהם בהיות הרבי בן 7 בלבד, עת נסע עם אביו, הרבי מקרעטשניף זצוק"ל, למקום מנוחה, שם התפשטה השמועה על בואו של הרבי, אשר גרמה לאחת מתושבות המקום להגיע ולבקש ברכה.

הרבי זצ"ל הורה לבנו בן ה-7 לקחת ממנה את ה'קוויטל' ולברך אותה, וכששאלו בנו בן השבע "הרי אני רק בן 7", השיב לו הרבי כי אבותיו הקדושים שעליהם הוא קרוי בירכו את הציבור כבר בהיותם צעירים מאד, וכי "אין ספק שגם אתה יודע!".

(צילום: יהודה פרקוביץ)

בפועל, עד לתקופת הקורונה, היה האדמו"ר מקבל את חסידיו ארבעה ימים בשבוע, בימים ראשון עד רביעי, אך מאז שנדבק בנגיף, מקבל הרבי את קהל חסידיו פעמיים בשבוע, כאשר ביתר הימים מתאפשר להכניס שאלות בכתב דרך המשב"ק.

במקרים דחופים מאד ובמצבי חירום יכולים החסידים לחייג לרבנית אשר תעביר את השאלות אל הרבי, כאשר גם התשובות יעברו דרכה.

מי שאחראי על רישום ה'קוויטלאך' הוא הגבאי ונאמן ביתו של הרבי, שגם מופקד על הכנסת הציבור אל הקודש, כאשר בנושא הפדיונות, אין סכום מוגדר אותו החסידים נותנים, אך הכספים עוברים ישירות להוצאות בית האדמו"ר וכן למימון האירועים השונים בחצר הקודש.

מכנובקא בעלזא

בחצר חסידות מכנובקא בעלזא מספרים החסידים כי ישנה זמינות רבה בכל מה שקשור להתייעצות עם האדמו"ר ולקבלת ברכה.

הרבי מקבל את קהל חסידיו לברכה מידי בוקר לאחר תפילת שחרית לבקשות מיוחדות וקצרות, ובנוסף בשעות הערב לאחר תפילת מנחה ומעריב עד לשעת חצות לילה, ולפעמים אף מעבר לכך.

בחסידות מציינים כי הרבי זמין גם טלפונית, בעיקר דרך הגבאים. במקרים שבהם הגבאים לא נמצאים, המערכת הטלפונית מעבירה את השיחה בצורה אוטומטית ישירות אל הרבי.

(צילום: יהודה פרקוביץ)

מרבית החסידים נוהגים להיכנס אל הקודש פנימה לעיתים קרובות מאד, בין היתר בשל הזמינות הרבה, ובכך מתאפשר להם להודיע על שמחה במעונם, או להבדיל על בשורה עצובה.

חסידי מכנובקא בעלזא נוהגים לצרף ל'קוויטל' פדיון נפש ע"ס 101 שקלים, כספים אשר משמשים בדרך כלל לצורך החזקת קרנות צדקה וחסד הכוללים עזרה לנזקקים ולהכנסת כלה ועוד.

אחד החסידים מספר ל'כיכר השבת' כי במקרים רבים, בעת שחסידים ואברכים צעירים נכנסים אל הקודש, נוהג הרבי להחזיר את הפדיונות.

קרעטשניף

בחצר חסידות קרעטשניף ברחובות יכולים החסידים להיכנס אל הקודש פנימה בשעות הערב והלילה ועד פעמיים בשבוע.

בעבר נהג הרבי לקבל את קהל חסידיו שלוש פעמים בשבוע, אך מאז שנחלש, הוחלט להקל על הרבי ולהוריד את מספר הימים. במקרי חירום יכולים החסידים ליצור קשר עם גבאי האדמו"ר שמעביר את נושא הפניה ישירות אל הרבי.

(צילום: יוסי זליגר - פלאש 90)

בנושא הפדיונות, נהוג בקרעטשניף שכל אחד נותן ככל אשר ידבנו לבו, ללא שום דרישה בנוגע לסכום. הכספים שמצטברים, משמשים למטרות צדקה וחסד.

ביאלה ב"ב

בחצר חסידות ביאלה ב"ב ישנם סדרי קבלת קהל מידי יום ובשעות אחה"צ והערב בלבד. בשעות הבוקר לומד האדמו"ר עם החברותא בחדרו, אז ניתן יהיה להגיע אליו רק בעת מצב חירום.

אחת לשנה נוהג הרבי לשהות בקרב חסידיו בחו"ל כדי לקבל אותם לברכה, וכאשר דבר הביקור מגיע, החסידים ממהרים להירשפ דרך משרדי המוסדות כדי להיכנס אל הקודש פנימה.

(צילום: שוקי לרר)

בחסידות מציינים כי בעת שהותו של האדמו"ר בחו"ל, הוא חורג ממנהגו ומחזיק מכשיר טלפון נייד, לשם מעבירים הגבאים את כלל השיחות שמתקבלות.

בנושא כספי הפדיונות, נהוג בביאלה ב"ב שהחסידים האברכים נותנים בעת כניסתם אל הרבי סכום של 18 שקלים בלבד, זאת לאור דבריו של הרבי כי ח"י שקלים של לומדי תורה מתוך הדחק משמחים אותו הרבה יותר מאלפי שקלים של אנשי עסקים.

נדבורנה - ביתר

בחצר חסידות נדבורנה ביתר מתאפשר לחסידים להיכנס אל האדמו"ר מידי בוקר לאחר תפילת שחרית, לעניינים קצרים בלבד. בנוסף ישנה אפשרות להיכנס אל הקודש פנימה פעמיים בשבוע בשעות הערב.

במצבי חירום ובמקרים נדירים, גבאי הרבי יהיה זמין במשך 24 שעות כדי להעביר את הפניה, או לחילופין לבדוק אם הרבי פנוי לשיחה, אך לא בשעות 14:00-15:00, אז יושב הרבי ושוקד על תלמודו.

בנושא הפדיונות נהוג בנדבורנה שהאברכים בלבד נותנים פדיון ורק כשמגישים 'קוויטל' לרבי. סכום הפדיון אינו נקבע מראש, וכל אחד נותן כפי יכולתו.

קאליב

האדמו"ר מקאליב מקבל קהל מדי ערב בין השעות 20:00-22:00 בדירה הסמוכה לבית המדרש ברחוב חנה בירושלים.

החסידים מספרים כי לאחר הסתלקותו של הרבי זצ"ל, הורה האדמו"ר ממשיך דרכו לבצע שינויים בחדר ולייחד פינה מיוחדת, שם מונחים הכסא והלשולחן הקטן ששימשו את הרבי, ועליו ניצב נר תמיד לזכרו.

(צילום: חצר קאליב)

החסידים אשר נכנסים אל הקודש פנימה נמנים על כלל החוגים והגילאים אשר מוצאים באדמו"ר אוזן קשבת, לצד מנהג יחודי בקאליב, במסגרתו נוטל הרבי מידי שבוע את ה'קוויטלאך' שנמסרו לידיו ומניחם על ציונו של הרבי זצ"ל הטמון בהר המנוחות.

מי שכמובן אחראי על הכניסה אל הקודש וכתיבת ה'קוויטלאך' הוא הגבאי הוותיק והמיתולוגי הרה"ח רבי חיים בנימין קירשנבוים, ולצידו הרב בורנשטיין, מוותיקי החסידים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר