המשטרה תפצה צעיר שעצרה באלפי שקלים

בפסק הדין, קבע השופט כי בהתנהלות המשטרה נמצאו פגמים רבים. "התובע נחקר רק בשעה 04:30 והובא בפניי קצין ממונה רק בשעה 10:30, דהיינו לאחר שחלפו 13 שעות מעת שנעצר, וזמן קצר לפני הדיון בבית המשפט", נכתב בין היתר.

עוד ציין השופט: "לא מצאתי הצדקה לכך. ואיחורים משמעותיים אלו הולידו הפרה נוספת של זכויות התובע. אילו נחקר והובא בפני קצין ממונה תוך זמן סביר והקצין היה מחליט על המשך מעצרו, ניתן היה להעבירו לבית מעצר שם הייתה מתאפשרת לו לינת לילה סבירה.

"כמו כן, לא מצאתי הצדקה לאזיקתו של התובע בחקירתו כמו גם בכל פעם בה נצרך התובע לנקביו והובל לשירותים כשהוא אזוק. נהלי המשטרה קובעים כי אין לאזוק עצור בתוך תחנת משטרה אלא במקרים חריגים, אשר המקרה דנן אינו נמנה עליהם. זאת כאשר נציגת הנתבעת הודתה כי התובע לא היה אלים וממילא לא היה מקום לאזיקתו בתחנת המשטרה", קבע השופט.

לנוכח הפרת זכויותיו של התובע כאמור לעיל, חייב השופט את משטרת ישראל את לפצות את הצעיר ב-7,750₪.

בכתב התביעה, שכתב המשפטן אלעדי ויזל מארגון חוננו עבור לר, פורטו ההסתעפויות של מקרה המעצר. "בתאריך 18/03/21 בשעה 21:30 לערך יצאו התובע ואחיו הצעיר מביתם בקרית משה אל עבר התחנה המרכזית במטרה לקנות ארוחת ערב. בדרכם לתחנה המרכזית חלפו השנים ליד גשר המיתרים אשר באותה העת נערכה הפגנת מחאה על מותו של הנער אהוביה סנדק ז"ל לאחר מותו במהלך מרדף משטרתי. כאשר הגיעו לפסי הרכבת והתכוונו לחצות אותם לכיוון התחנה המרכזית, הבחין התובע בשוטר המסמן לו לגשת אליו. התובע ציית להוראה, וניגש לשוטר".

"ברגע בו הגיע התובע אל השוטר תפס השוטר בעוצמה את ידו של התובע, ללא כל שיג ושיח מוקדם – ללא הזדהות וללא מסירת עילה והודיע לתובע כי הוא עצור. התובע הוכה תדהמה שהרי לא עשה דבר וניסה לשאול את השוטר על מה ולמה החליט השוטר לעצור אותו, אך השוטר לא הסכים למסור את עילת המעצר. לאחר כ – 15 דק' לערך הוכנס התובע לניידת המשטרה ונלקח לתחנת לב הבירה, שם הוכנס לתא המתנה", צוין בכתב התביעה.

בנוסף, הובהר בתביעה כי שרשרת העבירות כנגד לר החלה מרגע הגעתו לתחנה. "במשך כל השעות הרבות ששהה התובע בתחנת המשטרה לא הביאו אותו השוטרים בפני קצין ממונה ולא נתנו לו הזדמנות להשמיע את טענותיו. במהלך הלילה הגיע לתחנה קצין אשר הורה לשוטרים בהוראה קולקטיבית, ללא כל מפגש ובדיקה פרטנית עם העצורים, לא לשחרר אף עצור בלא שיועלה לדיון".

"בנוסף הורה הקצין כי כל יציאה של עצור מהתא, אף אם היא רק לשירותים, דרושה איזוק רגליים", הובהר בכתב התביעה, "ובעקבות הוראת הקצין נאזק התובע פעמים רבות בשעות המעצר – הן בהליכותיו לשירותים, הן בדרכו לחקירה וחזרה ממנה והן במהלך החקירה. למחרת בבוקר התבהר לתובע כי המשטרה תבקש מביהמ"ש לשחרר אותו בתנאים".

עוד ציין ויזל בתביעה, כי השארתו של לר במעצר לאחר היוודע כוונת המשטרה נוגדת את החוק "ייאמר מייד כי כאשר מבקשת המשטרה לשחרר בתנאים אוסר הדין על הותרת החשוד במעצר אלא מורה למשטרה לשחרר את התובע בתנאים עד להבאתו לדיון. אך למרות הוראות הדין הותירה המשטרה את התובע במעצר, בניגוד לדין".

בנוסף, נחשף בכתב התביעה מחדלים נוספים שבוצעו על ידי המשטרה במהלך מעצרו של לר. "התובע הושאר למעצר לילה בתא ההמתנה יחד עם שני עצורים נוספים על ספסל מתכת אחד בניגוד להוראות הדין לגבי הלנת עצור, זאת כאמור יצרה מצב בו התובע נאלץ להעביר את הלילה בניסיון לישון על הרצפה תחת אור דולק. זאת ועוד, בתא ההמתנה לא היו שירותים ומשכך כל פעם שהתובע היה צריך להיפנות לנקביו נאלץ לחכות עד כי יגיע שוטר, יאזוק אותו ויוביל אותו לשירותים החיצונים - פרוצדורה אשר ערכה זמן ממשוך בכל פעם בה נצרך לנקביו".

המשפטן אלעדי ויזל מארגון חוננו הגיב על החלטת בית המשפט "אנו מברכים על החלטת בית המשפט. לא ייתכן כי משטרת ישראל תבצע מעצרים בצורה סיטונאית ללא כל הבחנה ובדיקה מזערית האם כלל קמה עילת מעצר באדם אותו הם קוטפים לתחנה. התובע ועצורים נוספים רבים נקטפו לתחנה תוך שהמשטרה מפרה את זכיותיהם החוקיות ומותירה אותם כלואים שעות רבות ללא כל הצדקה חוקית ותוך שהיא פוגעת בזכויותיהם האלמנטריות והחוקיות".

"על המשטרה להפנים את הביקורת השיפוטית שהוטחה בה ולחדול לאלתר מהמעצרים הפרועים ומשוללי החוקיות בהם מנסה היא לכבות את מחאת פרשת סנדק", אמר ויזל.

ממשטרת ישראל נמסר: "החשוד נעצר במהלך הפרות סדר שהיו בירושלים בחשד לחסימת ציר תנועה של הרכבת הקלה. בית המשפט דחה את טענת התובע לעניין המעצר וקבע כי המעצר בוצע כדין, אולם קבע פיצוי בגין היבטים נוספים שקשורים בטיפול בו לאחר המעצר. החלטת בימ״ש תילמד ובמידת הצורך יופקו הלקחים הנדרשים".