היסטוריה ואקטואליה

מדוע נקרא שמו 'עזאזל'; והאם זו קללה?

מעשה שהיה על "המשורר הלאומי" חיים נחמן ביאליק שאמר "לך לעזאזל"; מה פסק ביהמ"ש - האם זו קללה?! וגם, ננסה להסיר את הלוט על סודו המפורסם של 'אִבּן עזרא' (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
רוכב אופנים על שולי פסגת הר מונטאר – 'צוק עזאזל' (צילום: ישראל שפירא)

פרק ג': מעשה שהיה על "המשורר הלאומי" חיים נחמן ביאליק שהלך ברחוב אלנבי עם י.ח. רבניצקי והשניים שוחחו ביניהם, ביידיש.

הימים היו לאחר מותו של אליעזר בן יהודה "מחולל השפה העברית". ואחד ממעריציו, הבחין בהם, ונזף בהם על ה"עבירה החמורה" שהם עוברים, בכך שהם לא מדברים עברית, אלא אידיש.

ביאליק לא נותר חייב, ותגובתו הייתה: "לך לעזאזל", בעברית כמובן.

ההמשך היה, שאותו אחד, תבע את ח.נ. ביאליק וי.ח. רבניצקי לבית המשפט על הקללה שקילל אותו, וביאליק נאלץ לכתוב כתב הגנה, בו הוא טוען כי "לך לעזאזל" בשפה העברית איננה קללה, אלא הצעה לטיול להר עזאזל במדבר יהודה.

ביאליק התבטא בעניין בציניות על אותו אחד, ש'צוק עזאזל' הוא "די מכובד לטיול בשביל אותו האדם".

פסק בית המשפט היה, שביאליק זכאי, והתובע נשא בהוצאות המשפט 180 פרוטות[1].

• • •

לסיום ביקורינו ב'צוק עזאזל'; ננסה להסיר את הלוט על סודו המפורסם של רבינו אברהם 'אִבּן עזרא' שכתב על סוד בדבר שלא ניתן לגלותו, וכך דבריו: "ואם יכולת להבין הסוד שהוא אחר מילת עזאזל, תדע סודו וסוד שמו, כי יש לו חברים במקרא, ואני אגלה לך קצת הסוד ברמז, בהיותך בן שלשים ושלש תדענו[2]".

רבינו הרמב"ן מבאר[3] שכוונתו של ה'אבן עזרא', הוא על פסוק שמופיע 33 פסוקים אחרי הפסוק שמזכיר את 'עזאזל'. כוונתו של הרמב"ן מתקיפי דקמאי הוא על הפסוק: "וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת לָהֶם לְדֹרֹתָם[4]", וכותב וממשיך: "והנה ר"א [רבי אברהם אבן עזרא] נאמן רוח מכסה דבר, ואני הרכיל מגלה סודו שכבר גלו אותו רבותינו ז"ל במקומות רבים".

המדובר על 'סוגיות חמורות' ביותר באמונה, ועל כל אחד לעיין בהם בארוכה בבית המדרש, ולהתייעץ עם רבותיו בעניין נשגב ופלאי זה.

אין באמור בכתבה משום המלצה לבצע את מסלול הטיול האמור. הדברים נכתבו כתיאור חוויה של הכותב, ואינם מהווים המלצה על בטיחות המסלול. כל המבקר במקום או מבצע את המסלול, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.

כתמיד, נמליץ לגולשים היקרים לציית לשילוט בשטח מטעם הרשויות ולהקפיד על הוראות הבטיחות והוראות החוק. בכל יציאה לטבע מומלץ להתעדכן על מזג האוויר, ולהתייעץ עם הרשויות המוסמכות לכך. בשמורות הטבע חלה חובת תיאום מוקדם באתר רט"ג.

[1] ראה; היגיון בשיגעון, הטור המקוון של זאב גלילי. איגרות ביאליק, ד, עמ' נב

[2] אבן עזרא, ויקרא ט"ז, ח

[3] ויקרא י"ז, ז

[4] ויקרא יז ז

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר