אאא

ר' יהודה אלירז, יליד תש"ז (1947), נכנס להיכל ההיסטורי של ישיבת חברון בגאולה, וההתרגשות ניכרה על פניו.

"פה על הספסל הזה, במזרח בית המדרש, ישבו ראשי הישיבה משני צידי ארון הקודש - רבי יחזקאל סרנא, רבי משה חברוני, רבי שמחה זיסל ברוידא, ורבי אברהם פרבשטיין, והמשגיח רבי מאיר חדש", נזכר ר' יהודה.

 "פה התגורר רבי מאיר חדש, המשגיח". ר' יהודה אלירז בסיור בהיכל ישיבת חברון בגאולה (צילום: ישראל שפירא)

במפגש מיוחד שיזם כותב השורות עם ר' יהודה אלירז, לאחר יותר מחמישים שנים שלא ביקר בהיכל הישיבה, חזר ר' יהודה אלירז למקומו הקבוע, אותו הסטנדר שם הגה בתורה בשנות בחרותו עד גיוסו לצבא.

ר' יהודה אלירז במבנה ההיסטורי של ישיבת חברון בשכונה גאולה בירושלים (צילום: ישראל שפירא)
ר' יהודה אלירז במבנה ההיסטורי של ישיבת חברון בשכונה גאולה בירושלים (צילום: ישראל שפירא)

בחודש אלול תשכ"ה (1966) נכנס ר' יהודה ללמוד באם הישיבות 'חברון' בגאולה שם קיבל תורה ממרנן ורבנן רבי יחזקאל סרנא, רבי משה חברוני, רבי שמחה זיסל ברוידא, רבי אברהם פרבשטין ובפרט מרבי ברוך מרדכי אזרחי כר"מ צעיר. המשגיח היה רבי מאיר חדש ממנו שמע שיחות מוסר.

הר"מים באותן השנים היו רבי ברוך מרדכי אזרחי (איתו מקיים ר' יהודה אלירז קשר קרוב עד ימינו), רבי הלל זקס, רבי מרדכי חברוני ורבי חיים סרנא.

הזיכרונות שוטפים את ליבו של אלירז: "זה אותן המדרגות עליהם צעד רבי יחזקאל סרנא". ר' יהודה אלירז פוסע במסדרונות המבנה, והזיכרונות לא מפסיקים לצוץ:  "בחדר הזה רבי שמחה זיסל ברוידא חזר על מהלכי השיעור כללי עם קבוצת תלמידים".

ר' יהודה אלירז במסדרונות ישיבת חברון בגאולה (צילום: ישראל שפירא)
ר' יהודה אלירז במסדרונות ישיבת חברון בגאולה (צילום: ישראל שפירא)

אלירז שבמהלך חייו היה בין השאר מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית, מספר 'כד הוינא תליא' שפעם הגיע לבקר את רבי יחזקאל סרנא בוגר הישיבה וסיפר לו שהוא ד"ר לתלמוד באוניברסיטה. שאלו רבי יחזקאל סרנא לאיזה מקצוע הוא דוקטור? ענה לו הבוגר: "דוקטור לתלמוד". הפטיר רבי יחזקאל בינו לבין עצמו: "לא ידעתי שהתלמוד חולה"...

מעשה מעניין מספר אלירז: "אני למדתי בישיבה שלוש שנים בין שנת תשכ"ו עד תשכ"ח. רבי יחזקאל סרנא נפטר בתשכ"ט. הרב גורן, הרב הראשי של צה"ל, שהיה בעצמו בוגר 'חברון' והיה תלמיד לרבי יחזקאל, היה מגיע לביתו, ומלווה אותו עד מקומו במזרח בהיכל הישיבה. זה היה לפני פרשת הממזרים שמאז לרב גורן לא היה מעמד בציבור החרדי, אולם גם לפני הוא היה עם חצי רגל בחוץ...

"אני זוכר איך הרב גורן שהיה לבוש במדי צה"ל, היה מלווה יד ביד את רבי יחזקאל עד מקומו במזרח בהיכל הישיבה, וכולם נעמדו לכבוד ראש הישיבה. דבר כזה היה יכול להיות רק ב'חברון'", מצטחק ר' יהודה אלירז.

הרב הראשי לצה''ל שלמה גורן (צילום: PINN HANS הנס פין HANS PIN, לע''מ)
הרב הראשי לצה"ל שלמה גורן (צילום: PINN HANS הנס פין HANS PIN, לע"מ)

על כובע וחליפה טוען ר' יהודה אלירז הקפידו בתפילה, אבל פחות מסדר מוסר שם הכוב"ח היה מוקפד כיאה לישיבה מיסודו של הסבא מסלבודקא מגאוני תנועת המוסר.  

"הוריי התגוררו בפתח תקווה", מספר ר' יהודה, "משם נשלחתי ללמוד במדרשת נוער בפרדס חנה אצל הרב יגל, שהפנה בחורים בסיום לימודיהם בעיקר לישיבות חרדיות, אולם גם ל'מרכז הרב' ו'כרם ביבנה'. כאשר חלק לא מבוטל מבוגרי המדרשיה הלכו גם לצבא, ולאקדמיה. אבא שלי היה חסיד ויז'ניץ, אבל היה מגולח. הוריי נקברו בבני ברק בחלקת ויזניץ ליד האדמו"רים. אנו משפחה ליוצאי בוקבינה".

"עד היום אני מרגיש 'חברונער', ואני  נותן מידי פעם לקבוצת בחורים מחברון חבורה אצלי בבית ברחביה", הוא מספר. "במלחמת 'ששת הימים' היו מעט בחורים שהלכו למחנה שנלר והתנדבו. לא רק  יוצאי ישיבות תיכוניות כמוני. הם התנדבו, ומלאו שקי חול בשכונות חרדיות כמו בבתי ראנד. מלחמת ששת הימים יצרה תפנית מחשבתית לחלק מבוגרי הישיבות התיכוניות שלמדו בישיבות החרדיות, וחלקם פנה להתגייס לצה"ל, כמוני למשל. חברותא שלי שמוליק אורלן התגייס באמצעות ישיבת הסדר, ונפל ביום הראשון מלחמת יום כיפור.

"התגייסתי לשריון, הייתי קצין בכיר במילואים. למדתי באוניברסיטה העברית כלכלה, ובמקביל למדתי אחה"צ בכולל 'חזון איש' בבני ברק. גרתי אז בפתח תקוה, וזכיתי להכיר קמצוץ מתורתו של ר גדליה נדל, וכל זה עם הבגדים הצבעונים שלי.

ר' יהודה אלירז בשיחה בביתו של החוקר התורני הג''ר יחיאל גולדהבר (צילום: ישראל שפירא)
ר' יהודה אלירז בשיחה בביתו של החוקר התורני הג"ר יחיאל גולדהבר (צילום: ישראל שפירא)

מה המסגרת החינוכית לימודית שהטביעה בך אישית את חינוכך לאורך חייך?

"לא הצבא, לא האוניברסיטה, אלא הישיבה תיכונית וישיבת חברון!".

מדוע הישיבה התיכונית עצבה את חייך?

"הישיבה התיכונית בהיותה מסגרת חברתית שחנכה אותנו לחיות בפנימייה ברשות עצמנו, תוך כדי למידה עם צוות מחנכים. חיי הפנימיה חנכו אותנו לעצמאות ולהתמודדות עם נושאים מורכבים".

מדוע חברון עצבה את חייך?

"במהלך לימודיי בישיבת חברון נסחפתי ונשאבתי לעולם קסום של 'לומדעס' ישיבתי מובהק והפנמת ההבנה שלימוד התורה יהווה נדבך יסודי באורך חיי. זכיתי וחיברתי שני ספרים תורניים, 'שיח לימודים על עניינים בש"ס', ו'שיח לימודים על ענייני ספק טומאה'. כיום אני לומד תורה ומעביר שיעורים בנושאים תלמודיים לקבוצות של תאבי דעת".

למדו אתך בישיבה גדולי ישראל מוכרים בימינו?  

"ראש ישיבת חברון דהיום ר' דוד כהן למד בוועד המקביל שלי. הוא נכנס לחברון בגיל 14 והיה עילוי. זה לא היה מקובל שנכנסים לחברון בגיל כזה. נראה לי שמקרה דומה אירע רק עם ר' שלמה גורן שנכנס כבר בגיל 12 לישיבת חברון לאור גאונותו.

"ר' מנחם בן מנחם מראשי ישיבת תפרח, ר' שמואל יעקב בורנשטיין ר"י קרית מלך למד בזמני. הוא היה מתמיד גדול. הרב שלזינגר גאב"ד ז'נבה למד איתי בישיבה, וכן ר' יוסי בוקסנבוים ז"ל ממכון ירושלים.

"במחזור שלי היו תלמידי חכמים גדולים כגון ר' עמירם שקדי ראש ישיבת אתרי לשעבר.  ר' ישראל קירשטיין ראש ישיבת ההסדר בקרית שמונה. ר' יצחק הלוי  מרא דאתרא של קרני שומרון ועוד.

"גם ר' חזי מישקובסקי המשגיח של אורחות תורה למד איתי. ר' עובדיה ברוידא מכפר חסידים, ר' שלמה קלינמן העילוי של הישיבה עד היום הוא מגולח, במקביל לגאונותו הרבה בכל מכמני התורה. למרות שהישיבה לא הייתה בגודלה הנוכחי, אנחנו הרגשנו אנשים איכותיים, הרגשנו סיירת מטכ"ל.   

"צריך לעשות הבחנה בין בוגרי ישיבות תיכוניות לבוגרי ישיבות קטנות. בוגרי ישיבות תיכוניות לאחר שהות של מספר שנים בישיבת חברון - המשיכו את חייהם בעולם המעשה. בין בוגרים שאני זוכר מזמני היו - נשיא בית משפט השלום בת"א, רופאים, עורכי דין. רובם היו עם בגרות ויכלו להתקבל לכל מוסד אקדמאי.

"אחד מאלו שלמד איתי היה בן של השופט שרשבסקי שהתגייס לצנחנים".

תוכל לפרט על הקשר המיוחד שלך עם רבי ברוך מרדכי אזרחי?

"היכרותי עם הגרב"מ אזרחי החלה בהיותו בגיל צעיר, בהיותו ר"מ מצליח ביותר בישיבת חברון. היה לו מבט אב וחודרני וסגנון הוראה חריג בחדשנותו בעולם הישיבות.

"ר' ברוך מרדכי נהיה חתן של רבי מאיר חדש, וכיהן כר"מ של בוגרי הישיבות התיכוניות בישיבה, וכמים פנים לפנים.

"עם ר' ברוך מרדכי אזרחי אני בקשר עד הלום. כר"מ הוא היה כריזמטי וסוחף. היית שומע שיעור שלו, חשבת שזה מעמד הר סיני. הוא היה מסתכל עליך ובונה את המערכה תוך כדי כך. הוא היה אומן של בנית מערכות בלימוד.

ר' יהודה אלירז בשיחה עם הגרב''מ אזרחי, ערב חג שבועות תשפ''ב (צילום: באדיבות המצלם)
ר' יהודה אלירז בשיחה עם הגרב"מ אזרחי, ערב חג שבועות תשפ"ב (צילום: באדיבות המצלם)

"ר' ברוך מרדכי היה הדמות הדומיננטית ביותר שהשפיעה עלי בישיבה. הוא נתן שיעורים יומיים בישיבה, וגם בליל שבת בביתו.

"השיעור בליל שבת היה מחולק לשני חלקים חלק א' 'לומדס'. חלק ב' אחרי שמחלקים תה והרבנית דברה עם כולם – היה נכבה האור. ואז ר' ברוך מרדכי היה נותן 'שמועס' ובעקבותיו היו כולם שרים שירי דביקות ושרים הרגשה עילאית, והיו יוצאים בהרגשה של 'כביכול' מעמד הר סיני. הרב חנן פורת מ'מרכז הרב' היה מגיע לשיעור זה. במקביל היו בחורים מעטים מחברון שהיו הולכים לשמוע שיעורים בבית הרצי"ה קוק שהתגורר אז סמוך לישיבה ברחוב מלאכי".

מה יש לך לומר על הקיטוב המגזרי בתוככי הציבור התורני?

"עצם העובדה שהביטוי 'נהרא נהרא ופשטיה' מופיע במסכת חולין, וכן 'כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות', זה אומר הרבה. במחשבה הדתית כל אחד סבור שה'לשם שמים שלי' מפקיע את ה'לשם שמים של השני'. אני נהנה מהעובדה שכבר מצעירותי בחברון התהלכתי בין שתי המסגרות הללו (חרדי- ודתי), ועד היום אני רגל פה ורגל שם.

"בכל הנושא של שידוכים, אין מה להשוות בין ימינו לפעם, ובבקשה אל תבקש ממני להרחיב... בזמנו אחוזים גבוהים מ'חברון' הסתדרו לבד, וזה לא היה מסודר כפי בימינו שיש שדכן. חברון היא לא מייצגת את הרחוב החרדי עד היום. וכך היה בעבר. חברון עד היום פעם בכמה שנים יש מתח בין הבחורים לצוות ולפעמים זה נגמר במרד כל שהוא. בכל המוסדות להשכלה גבוהה בעולם יש 'ועד תלמידים' שעומד על דרישותיו מול ההנהלה. בעולם החרדי יש את זה רק בחברון".

תודה רבה.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]