אאא

מאז פרוץ הקורונה, ובייחוד לאחר עידן החיסונים, נשואות עיני המדענים בעולם לווריאנטים החדשים של הנגיף. השערות מדעיות תלו את התפתחות הווריאנטים בחולים בעלי מערכת חיסונית חלשה, אולם עד כה ההשערה לא קיבלה אישוש מדעי.

מחקר ישראלי שנערך באוניברסיטת תל אביב גילה את הדרך שבה נוצרות המוטציות של נגיף קורונה. על פי המחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Medicine, כשווירוס הקורונה חודר לריאותיהם של אנשים עם מערכת חיסונית נמוכה, הוא נשאר בגוף לזמן בלתי מוגבל, מתרבה ומפתח מוטציות שונות. למרות זאת, המוטציות אינן מדבקות יותר ולכן בדרך כלל הנגיפים יישארו בגופו של הנדבק בלבד ולא יגרמו להתפרצות עולמית, אולם כשפורץ גל תחלואה בעולם הווריאנט יכול להצטרף לנגיף ולהתפשט ברחבי העולם.

פרופ' שטרן שהובילה את המחקר בפקולטה למדעי החיים שבאוניברסיטת תל אביב הסבירה כי "הקורונה מתאפיינת בכך שבכל אוכלוסייה ישנם אנשים שבעת ההדבקה יהפכו לחולי קורונה כרוניים. בחולים אלו הווירוס נשאר בגוף פרק זמן ממושך והם מצויים בדרגת סיכון גבוהה למחלה חוזרת ונשנית. בכל המקרים שנצפו עד כה היו אלו חולים עם מערכת חיסונית מוחלשת כאשר אחת הזרועות של המערכת פגועה ואינה מתפקדת.

חולים אלו מהווים 'מדגרה' של נגיפים ומוטציות, הנגיף שוהה זמן רב בגופם ומצליח להסתגל למערכת החיסון ולטיפולים שהחולה מקבל על ידי צבירת מוטציות שונות".

הפרופ' הוסיפה והסבירה כי "הווריאנט הצליח להשתכן אצל חולה כרוני שסובל מפגיעה במערכת החיסונית. הוא למעשה מצא גוף 'נוח' בו הוא יכול להישאר ולהתקיים זמן רב. בתנאים האלו הנגיף משפר עמדות בתוך גוף החולה, והוא 'נטול מוטיבציה' לעבור לאדם אחר. ייתכן אף שמוטציות שמאפשרות מעבר לאנשים אחרים מגיעות 'על חשבון' התחמקות מנוגדנים, ולכן דווקא הווירוס יוותר על מוטציות מסוג זה לטובת מוטציות להתחמקות ממערכת החיסון של החולה אותו הוא מדביק".