אאא

פרק ב': בפרק הקודם עסקנו ב'גניזה החרסונית' לפי דעתו של הגר"מ מאזוז ראש ישיבת 'כסא רחמים'. 

בקובץ 'ישורון'[1] ב' הובא מאמר של "ה'כלי חמדה' ופולמוסו נגד מזייפי ה"הסתוריא".

המדובר בגאון רבי מאיר דן רפאל פלאצקי זצוק"ל אבדק"ק אוסטורבה ומחבר ספר 'כלי חמדה' שבשנת תר"ע כתב את ספרו 'שאלו שלום ירושלים' בו הוא סקר והוכיח את זיופו של תלמוד ירושלים לסדר קדשים שהופיע בידי ש"י פרידלנד זייפן שסנוור בחיבורו עיני רבים וטובים, וגילה את קלונו ברבים.  

הגרמ"ד פלאצקי נולד בשנת תרכ"ו בעיר קוטנא לאביו שנמנה על חסידי אלכסנדר. בטרם הגיעו לגיל מצוות למד בישיבתו של הגאון ה"נפש חיה" מקלאיש, וגם אצל הגאון רבי יהושע מקוטנא.

לאחר בר המצווה למד הגרמ"ד פלאצקי בישיבת סוכאטשוב אצל הגה"ק האבני נזר, ולאחר נישואיו בשנת תרנ"א בגיל עשרים וחמש בלבד, מונה לרבנות דוואהרט ועמד בראשות ישיבה וניהל מכתבים עם רבני דורו.

ספריו, 'חמדת ישראל' על ספר המצוות להרמב"ם, ו'כלי חמדה' שבו הובאו חידושי הלכה, ופלפול על סדר פרשיות השבוע, התחבבו על גאוני דורו.

בקובץ ישורון נכתב כך: "בין שלל הכתרים שנתעטרו בהם גדולי ישראל בכל הזמנים, היתה גם נקודה של עין חדה וביקורתית המרחיקה לראות, ובוחנת דברים לאשורם במרחקי זמן ומקום, ראיה זו שלוטשה על ידי העמקה בסוגיות בש"ס ובפוסקים, היא שהטביעה בהם את היכולת לקלף במקרים רבים מסכות שקר וטעות, ולעמוד על דברים לאשורם במקום שעין רגילה לא יכלה לשזפם".   

לדברי קובץ ישורון הגרמ"ד פלצאקי: "הפנה את מבטו הנוקד יחד עם עטו הברוכה לסקל קמשונים שעלו בכרם בית ישראל, ולשבש טעויות שהתאזרחו בין ההמון".

הגרמ"ד פלאצקי פרסם מאמר מיוחד בירחון 'דגלנו' בטאונה של 'אגודת ישראל' בפולין שהופיע בווארשה מידי חודש בחודשו משנת תרפ"א ועד תרצ"ג. במאמר שלל מכל וכל את הקשר האישי שנוצר כביכול בין הגה"ק רבי גרשון קיטובר והאור החיים הקדוש.

המקור הראשון לקשר אישי מיוחד זה, הופץ לראשונה בספר "תולדות בעלי שם טוב" שיצא לאור בקעניגסבערג בשנת תרל"ו, ומיד לאחר מלחמת העולם הראשונה הופצו שמועות שנמצאו בארכיונים הממלכתיים באוקראינה מכתבים מקורים בחתימת ידו של הבעש"ט.

לאחר שנפוצה שמועה זו, ועשתה לה כנפיים, אזר הגרמ"ד פלאצקי חלציו כגיבור והוכיח שכל העסק בדוי.

בשנת תרפ"ט האמרי אמת מגור הורה לחסידיו שלא יעסקו בהדפסת המכתבים (ראה ראש גולת אריאל עמ' שסב), ובשנת תרצ"ג הצטרף אליו המנחת אלעזר ממונקאטש (ראה ספר דברי תורה, מהדורה ה' סימן ט).

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

נגדם בדעת יחיד עמדו האדמו"רים מליובאוויטש הרייצ' וחתנו האדמו"ר האחרון הרמ"מ שהאמינו באמיתת המכתבים האלו ולחמו בכל תוקף להוכיח ולאשר את אמיתותם.   

בספר הזכרון לר' משה ליפשיץ עמ' קמ (ניו יורק תשנ"ו) הביאו את דעתו של ר' חיים ליברמן ז"ל אשר נודע כ"איש הספר החבד"י"  שכיהן כמנהל ספריית חב"ד והיה מזכירו האישי של האדמו"ר הרייצ' שטען שהוא ידע בפרטיות את נסיבות זיוף המכתבים והפצתם, והוא הכיר באופן אישי את המזייף. כשנשאל איך ולמה טען הרייצ' שהם אמיתיים, ענה: "סימן שכך היה צריך להיאמר".

המשך יבוא...

- הרוצה להתעמק בפולמוס 'הגניזה החרסונית', יוכל לעשות זאת בין היתר בקובץ ישורון כ"ב, שם הובאו מספר מאמרים בעניין. בקצרה ניתן לראות באתר המכלול, וחבדפדיה בערך ה'גניזה החרסונית', שם הובאו טענות בעד ונגד.

[1] קובץ תורני ישורון מודפס פעם בחצי שנה, כבר עשרות שנים, ונכנס לבתי מדרשיות רבים בריכוזים החרדים בארה"ק ובחו"ל.

עורכיו מגדירים את הקובץ: "משא ומתן בהלכה, חידושי תורה, מחשבה מגדולי דורנו וחובשי בית המדרש ומאוצרות חכמי ישראל לדורותיהם".

הקובץ מדפיס תורתם של גדולי ישראל ראשונים ואחרונים שלא הודפסו קודם לכן, כגון: הגאון מווילנה, רבי דוד לוריא - הרד"ל, רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, רבי אלעזר מנחם שך, רבי יחיאל מיכל פיינשטיין, רבי שלמה זלמן אוירבך, רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן ועוד רבים.

כותבי המאמרים בקובץ הינם תלמידי חכמים, חוקרים תורניים, ראשי ישיבות ופוסקים, ואף אנשי מחקר ואקדמיה מהציבור הדתי לאומי.

העורך הינו הרב שלמה גוֹטֶסמן מניו-יורק ולצדו הרבנים; ר' מאיר שמחה סוקולובסקי, ר' יחיאל שטרנברג, ר' יהושע ענבל ועוד.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]