לאורך ההיסטוריה, איטליה החזיקה בכתרים רבים ואיבדה רבים. אחד הכתרים שאיבדה לאחרונה הוא כתר חוסר היציבות הפוליטית. למרות שבארץ המגף חוסר היציבות נמשך ורק בשבוע שעבר התפרקה שם עוד ממשלה, נראה כי שיא של חמש מערכות בחירות תוך פחות מ-3 שנים זהו הישג ששמור רק לארץ הקודש.
>> למגזין 'כיכר' המלא - כנסו כנסו <<
רגע לפני שאנחנו נכנסים לעוד סחרחרה של מערכת בחירות - בדקנו, האם הגיע הזמן לשנות את שיטת הבחירות בישראל, אם כן לאיזו שיטה - וגם: מה יקרה אם ננחיל בישראל שיטות של מדינות אחרות.
ארצות הברית
למרות העובדה שארה"ב נחשבת לחברה הקרובה ביותר של ישראל, היא עדיין גדולה על ישראל בכל כך הרבה מובנים - ובכל זאת, זה מה שהיה קורה אם היינו גם כאן הופכים לרפובליקה נשיאותית.
כמות הספרים שנכתבו על השיטה האמריקנית רבים מספור, ואם ננסה להנחיל אותה בישראל ישנן כל כך הרבה דרכים וצורות להנחיל אותה. ננסה למרות האתגר הגדול להדגים על בסיס תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת.
נקדים ונאמר, אין אף מדינה בעולם שבוחרת בצורה סדירה כל כך הרבה פעמים כמו ארצות הברית. כל בוחר אמריקני בוחר במאות בעלי תפקידים - ויוצא לקלפיות לפחות כל שנתיים. בשנה של בחירות לנשיאות נבחרים מעל חצי מיליון נושאי משרות ברחבי ארה"ב.
-
קובעי המדיניות:
הנשיא: בארצות הברית, הוא בעל סמכות ריכוזית וחזקה הרבה יותר מזו של ראש ממשלה. בסמכותו למנות שופטים, שגרירים ועוד... בנוסף, לנשיא יש את היכולת להטיל וטו על החלטות קונגרס, מה שמקשה על הפרלמנט האמריקני לחוקק בניגוד לעמדת הנשיא - אלא אם כן הושג רוב של שני שלישים.
כידוע, נשיא ארצות הברית נבחר בכל ארבע שנים, תמיד ביום שלישי שבין ה-2 ל-8 בנובמבר, טווח תאריכים שקיים מזה מאות שנים.
הסנאט: הבית העליון בארצות הברית, הסנאט. הבחירות לסנאט נערכות כל שנתיים, וכל סנאטור נבחר לכהונה של 6 שנים. איך 100 חברי סנאט נבחרים ל-6 שנים בזמן שמתקיימות בחירות בכל שנתיים? התשובה פשוטה. הסנאט מחולק ל-3 קבוצות כשבכל שנתיים אחת מהקבוצות הללו עומדת לבחירה מחודשת מטעם המדינות מהן נשלחו.
כל מדינת מ-50 מדינות ארצות הברית שולחת שני נציגים לסנאט, זאת בלי התחשבות בגודל המדינה בניגוד לבית הנבחרים.
בית הנבחרים: הבית התחתון של הקונגרס האמריקני. בכל שנתיים 435 חברי בית הנבחרים עומדים לבחירת הציבור - כשכל מדינה שולחת נציגים ביחס לגודל האוכלוסייה.
כל מדינה בארצות הברית שולחת לפחות נציג אחד לבית הנבחרים. מדינה גם יכולה לאבד חלק מנציגים לאחר מפקד שנערך אחת לעשור בו לעיתים משתנה יחס הגודל בין 50 המדינות.
-
השיטה תעבוד גם בישראל?
ארצות הברית היא מדינת ענק, ונראה כי השיטה לא תוכל להיות מונחלת בצורה מלאה במדינה כה קטנה כמו ישראל. ובכל זאת, אם נתעקש, אז ייתכן מאוד שהיינו מוצאים קרב ראש בראש של בנימין נתניהו נגד מועמד אחר על הנשיאות, תפקיד שכאמור עם כוח רב הרבה יותר מזה של ראש ממשלה וברוב המקרים לא מצריך רוב בפרלמנט אלא אם צריך רפורמות וחוקים.
הדבר היה גם פוגע אנושות במפלגות החרדיות, שכן בשיטה אזורית הערים השכנות לבני ברק למשל, חזקות יותר ועשויות למנות נציג שאינו מייצג ולו אחד מאנשי העיר החרדית. בנוסף, כנראה ששיטה זו הייתה מאלצת מפלגות רבות להתאחד.
כך למשל מחוז תל אביב מכיל בתוכו 10 ערים בהן בני ברק. בהנחה שמחוז תל אביב מהווה 16% מתושבי ישראל, המחוז שולח לכנסת כ-19 נציגים (מנדטים). על בסיס תוצאות הבחירות הקודמות, אם השיטה המחוזית הייתה פועלת בישראל המפלגות הקטנות היו נמחקות כמעט לחלוטין, והחרדיות היו נחתכות בכחצי.
בריטניה
אולי אחת מהמדינות שנחשבות לפאר הדמוקרטיה היא בריטניה, שם השיטה לא רחוקה מהשיטה הישראלית, בה פועלת ממשלה הנבחרת על ידי הפרלמנט, זאת בניגוד לארצות הברית בה ראש הרשות המבצעת נבחר על ידי העם ישירות.
ההבדל המרכזי לעומת שיטת הבחירות בישראל היא הבחירה המחוזית בבריטניה, שכמו ארצות הברית מצמצמת את המפלגות הקטנות.
במשך שנים רבות, שתי המפלגות השולטות בבריטניה הן הקונסרבטיבים מימין (כיום בהנהגת בוריס ג'ונסון) והלייבור - העבודה (כיום בהנהגת סטראמר). יחד עם זאת, בפרלמנט הבריטי ניתן למצוא גם מפלגות קטנות יותר כמו המפלגה הליברל-דמוקרטית (11 מושבים מתוך 650), המפלגה הסקוטית הלאומית (48 מתוך 650).
בסך הכל, 83 מושבים מתוך 650 מושבי הפרלמנט שייכים למפלגות קטנות - 3 מהן עם מושב אחד בלבד. יחד עם זאת, נראה כי בבריטניה לא הגיעו למשבר פוליטי כה כבד - אולי בזכות שיטה זו.
-
השיטה תעבוד גם בישראל?
בדומה למה שהסברנו על ארצות הברית, כנראה שאם תקום יוזמה כזו - נמצא מכנה משותף בין ליברמן למפלגות החרדיות והערביות - התנגדות לשיטה שתמחק אותם מהמפה הפוליטית.
יצוין כי רוב מוחלט של המדינות המערביות משתמשות בשיטת הבחירה האזורית, אך מדינות בעלות אופי דומה לשל ישראל נוקטות רבות בשיטה החד אזורית כמו בישראל.
צרפת
אחרי שהבנו את השיטה האמריקנית ואת השיטה הבריטית, ננסה להבין את הצרפתים שהחליטו לעשות 'מיקס' בין שתי השיטות.
המשטר בצרפת, המכונה 'משטר נשיאותי למחצה', נמצא במדינות רבות, בייחוד במדינות שהיו תחת כיבוש צרפתי. גם שכנתנו מדרום, מצרים, נוקטת בשיטה דומה - וכן יהיו שיאמרו שכנתנו מצפון - רוסיה (ששוהה בסוריה) בעלת שיטה דומה אך עם מערכת בחירות חופשית הרבה פחות. הרבה הרבה פחות. לצד זאת גם שורה ארוכה של מדינות כמו אוקראינה שם בימים אלו יש עבודה רבה גם לנשיא וגם לראש הממשלה.
בניגוד לשיטה האמריקנית, הנשיא חולק סמכויות עם ראש הממשלה. בדומה לבריטניה ראש הממשלה לא נבחר ישירות על ידי העם, ובדומה לארצות הברית הנשיא נבחר ישירות על ידי העם.
על פי החוקה הצרפתית, בסמכות הנשיא לנהל את ענייני המדינה, לפעול בזירה הבינלאומית, לפקד על הצבא הצרפתי ולמנות ראש ממשלה.
ראש הממשלה בצרפת ממונה על ידי הנשיא, אך הפרלמנט יכול להערים קשיים אם בחירת הנשיא לא מוצאת חן בעיניו. סמכויותיו של ראש הממשלה מצומצמות ובעיקר מנהליות ונוגעות לענייני הפנים.
-
השיטה תעבוד גם בישראל?
בדומה לשאר השיטות, הבחירה מתבססת על שיטה אזורית לפרלמנט - שיטה שעשויה לעורר מחלוקת בישראל, אך מה אם השיטה תמשיך לפעול כפי שהיא ונעבור למשטר נשיאותי למחצה?
ייתכן ומה שהיה קורה פה היה דומה למה שרצה איש השמאל הקיצוני בצרפת ז'אן לוק מלנשון לעשות בבחירות האחרונות שהיו לפני מספר שבועות.
על פי התכנית, לאחר שהיה ברור כי הנשיא מקרון הצליח להיבחר לכהונה נוספת ולאחר שמינה את אליזבת בורן לראש הממשלה, ניסה מלנשון להשיג רוב בפרלמנט ולהפיל את ממשלת בורן בהצעת אי אמון בכדי לכפות את עצמו להפוך לראש ממשלה למורת רוחו של מקרון. בבחירות מלנשון לא השיג רוב מספק ולכן לא הצליח לקדם את המהלך הכשר אך מסריח.
גרמניה
המדינה האחרונה בה נעסוק בכתבה זו (שרדתם עד לכאן?), בה ראש הרשות המבצעת הוא הקנצלר, לו סמכויות והתנהגות דומה לשל ראש ממשלה.
הקנצלר ממונה ונבחר על ידי הפרלמנט הגרמני. בבחירות האחרונות שנערכו לפני מספר חודשים, לראשונה זה 16 שנים, הוחלפה אנגלה מרקל על ידי איש השמאל המתון אולף שולץ - שמאז מתרסק בסקרים.
בבחירות לבונדסטאג, הבית התחתון של הפרלמנט הגרמני, מצביעים אזרחי גרמניה פעמיים - פעם אחת עבור השיטה האזורית, ובפעם השנייה עבור השיטה הארצית.
437 ממושבי הפרלמנט מוקדשים לקולות הארציים ו-299 לקולות המחוזות בהן כל מחוז שולח נציג אחד. בנוסף, אם חשבתם שאחוז החסימה בישראל גבוה - בגרמניה תאצלו לעבור רף גבוה במיוחד של 5 אחוזים.
במקרה הזה ניתן לראות את הפערים בכוחות בין המחוזי לארצי. מפלגת השמאל-מרכז SPD גרפה 121 מושבים מתוך 299 מושבי המחוזות. לעומת זאת גרפה הרבה פחות בארצי - 85 בלבד מתוך 437.
-
השיטה תעבוד גם בישראל?
אין סיבה ריאלית לחשוב כי שיטה מעין זו תוכל לעבוד בישראל - ודאי בצל מה שפורט בכתבה עם הבעייתיות של אובדן כוח למפלגות הקטנות.
יחד עם זאת, נראה כי השיטה מקנה יציבות ומעניקה לנציגי המחוז רצון לשפר גם את רמת הפנים בכדי שיוכלו להיבחר לקדנציה נוספת.
• • •
לסיכום, שיטות הבחירות משתנות ממדינה למדינה, אך נראה כי בתקופה של יציבות בפוליטיקה הישראלית - איש לא יראה לנכון לבחון טלטלה של המערכת הפוליטית.
בתקופה בה המערכת בטלטלה - איך אפשר לשנות את מערכת הבחירות והממשל הישראלית?
מה אתם הייתם רוצים?! שתפו אותנו בתגובות...