אאא

קינות תשעה באב העוסקות בחורבן ובגלות כמעט ולא זכו ללחנים במסורת יהדות אשכנז, לפחות ממה שנשתמר בידינו לאחר השואה. הפיוט הבולט שזכה ללחן משלו הוא "אלי ציון ועריה" שחותם את הקינות בתשעה באב בבוקר, ונחשב לאחד השיאים של תפילת תשעה באב במסורת יהדות אשכנז.

>> למגזין 'כיכר' המלא - כנסו כנסו <<

מקור הפיוט לא ידוע, כמו גם הלחן שנשמע מעט דומה בגרסתו האשכנזית הרגילה ובגרסה הייקית שלו המעט מהירה ומז'ורית יותר. במסורת הייקית ישנם לחנים גם ל"אש תוקד בקרבי" ו"זכור השם מה היה לנו".

האזינו לביצוע של החזן לייזר ברוק ל'אלי ציון ועריה' בגרסה האשכנזית הרגילה, כשהוא מוסיף לה קטע מקינת הרב יהודה לייב ביאלר, שחזר לעיר הולדתו אחרי השואה, וגילה שרוב משפחתו נספו בה ומסיים לבסוף בגרסה ה"ייקית" של הפיוט:

והנה ביצוע מרגש ל'אלי ציון ועריה' של דוד רפאל בן עמי פיינשל ז"ל מתוך אלבומו השלישי:

לחובבי האותנטיות, צפו בתיעוד מתוך היכל ישיבת פוניבז' בתשעה באב בעת אמירת הקינה:

  (באדיבות המצלם)

ואם בעולם הישיבות עסקינן, אי אפשר לפספס את קינת 'אלי ציון ועריה' בהיכל ישיבת חברון:

  (צילום: ועד קכ"ו בישיבת חברון)

בקרב יהודי אשכנז, ישנם הנוהגים מידי שנה להניח בגניזה את ספר הקינות מתוך אמונה ותקווה שבשנה הבאה כבר לא יזדקקו לו יותר, מה שאולי יכול להסביר את העובדה שהקינות גם לא זכו ללחנים רבים מתוך תקווה שלא יהיה צורך בהם כבר בשנה שלאחר מכן.

אך לא בכל תפוצות ישראל נהגו אותו הדבר, ישנן מסורות וקהילות בהן ישנם לחנים רבים לקינות תשעה באב עם מסורת עשירה במיוחד דוגמת יהודי בבל ומרוקו. ביהדות מרוקו לדוגמא ישנם לחנים לכל הקינות הנאמרות בבית הכנסת. לא כולם בקיאים ומכירים את כל הלחנים שמושרים פעם בשנה, אך הרב דוד אדרי מאשדוד, מהבקיאים הגדולים במסורת הפיוט של יהדות מרוקו, הקליט עם מרכז השירה והפיוט את כל נוסח הקינות של יהדות מרוקו בלחנים המיוחדים.

צפו בביצוע בלעדי ל'כיכר השבת' של גדול הפייטנים המרוקאים, רבי חיים לוק, לקינה 'יהודה וישראל':

  • להערות הארות ואיחולים לביאת משיח צדקנו בקרוב: [email protected]