שו"ת חינוכי מרתק

לזרוק בחור מהישיבה? הגר"ש כהן זצ"ל: "הדאגה לתלמיד - כמו האדם לבנו"

בשו"ת חינוכי מרתק שנערך לפני מספר שנים על-ידי ארגון 'לב שומע' עם ראש הישיבה הגאון חכם שלום כהן זצ"ל, שנתבקש לישיבה של מעלה, נפרשה משנתו החינוכית על היחס הנכון לתלמידים (עולם הישיבות)

(צילום: לב שומע)

בזמן שהיהדות מבכה את פטירתו של נשיא מועצת חכמי התורה הגאון חכם שלום כהן זצוק"ל, נביא בכתבה שו"ת חינוכי מרתק שנערך לפני מספר שנים במהלך כנס מיוחד של ארגון 'לב שומע' בו נשאל הרב שאלות חינוכיות חשובות.

ש: אחרי רבנים בישיבות רוצים להצליח עם התלמידים, האם הם צריכים לקבל הכוונה?

הגר"ש כהן: "כשאני התחלתי ללמד, הייתי הולך הרבה לרב שך זצ"ל, לסטייפלער זצ"ל, לרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל. הייתי הרבה איתם בקשר, בהתייעצות איך לשמור על התלמידים. היו לי הרבה ספקות לפעמים, והם חינכו אותי איך להדריך."

ש: עד כמה אחריות ובאותה מידה זכות יש לרבנים המלמדים בישיבות?

הגר"ש כהן: "לפי מה שראיתי בלומדי, מה שהגמרא אומרת; 'מצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד'. מי הם מצדיקי הרבים? אלה הם מלמדי תינוקות. והגמ' אומרת על ר' שמואל בר שילת שהיה מלמד תינוקות, יום אחד ראו אותו בגינה, אמרו לו; אתה מלמד? איך אתה בא לבדוק מה קורה בגינה שלך? אמר להם: תשע שנים לא באתי לראות מה שיש בגינה, וגם עכשיו שאני כאן, אני חושב על התלמידים.

על דברים אלו אומר המהרש"א, למה נדמו מלמדי תשב"ר לכוכבים? לפי ר' שמואל בר שילת זה מובן. שאם היו נדמים לחמה וללבנה, כשאנו לא רואים את החמה והלבנה, גם הם לא רואים אותנו. אבל הכוכבים, גם כשביום אנו לא רואים אותם, הם רואים אותנו. כן ברבנים. גם כשאני לא רואה את הרב שלי נמצא אתי, הוא רואה אותי.

גם כשאנו לא עם התלמידים, אנו חושבים עליהם. פירוש הדבר, אם הוא לא ברמה כזו שכל הזמן חושב על התלמידים, הוא לא ממצדיקי הרבים! זה חובתו של כל מלמד, לחשוב רק מה שהתלמיד צריך. מה שצריך להעביר לתלמיד זה, כשהתלמיד בסופו של דבר עוזב אותך, עשית ממנו משהו, שהוא יודע ללמוד. אם הוא לא יודע ללמוד, רק אוזן ששומעת רק מה שאומרים לו, גם אם אתה נותן לו מראי מקום לשיעור של מחר, הוא צריך לדעת מה אתה דורש ממנו."

ש: ומה חובתו של הרב?

הגר"ש כהן: "כתוב: כי מלאך ה' צבקות הוא - אז תורה יבקשו מפיהו. אם הרב הוא כמו מלאך, מי יכול להיות מלאך?! אלא תהיה כמו מלאך. שמיום שנברא עד שילך, אותה הדרגה לא עלה לא ירד, מה ששולחים אותו לעשות עושה מאה אחוז. אז תורה יבקשו מפיהו. אבל אם מלמד אותך וחושב לעלות? אז הוא לא מלאך. אל תבקש ממנו תורה. הוא חושב על עצמו ולא על התלמיד. הרב צריך לדאוג לתלמיד, לא לעצמו."

ש: רק לתלמיד?

הגר"ש כהן: "לגבי עני המהפך בחררה, אם ראובן יושב ומלמד ילד, יכול לבוא שמעון ולהציע יותר כסף עבור שילמד עם בנו. ואין לו דין עני המהפך. אם הוא ילמד את בנו יותר טוב מותר לו לעשות כן. ולמלמד מותר לעזוב וללכת. זה תוס' מפורש בקידושין. אמנם, המלמד מסכן, יכול להגיד אווו אז אני משהו... מסכן.. מסכן. אא"כ יאמר שם אני אקבל יותר אז אני הולך. זה מותר."

ש: עד כמה צריך הרב להשקיע בתלמידים?

הגר"ש כהן: "הדאגה לתלמיד הרבה פעמים מתרופף, צריך עוד הפעם... מי לנו גדול מרבינו הקדוש שחיפש האם לר' אלעזר יש בן או לא, והלך ודיבר אתו, אמרו לו שהבן הוא בר מינן.. באיזה מצב גרוע שהוא נמצא. הלך ודיבר אתו והשפיע עליו. היה בעל דרך ארץ והסכים שילמד אותו הדוד שלו. אחרי שבועיים ברח. רבינו הקדוש עוד הפעם בא ועוד הפעם בא ועוד.

פי' של דבר, רואים איך שנשיא, נשיא הרבנים - כן? הלך ועבד עם תלמיד עוד ועוד, עד שבסוף נהיה הנכד הזה של רבי שמעון לא פחות מר' שמעון בן רבי אלעזר. כשרצו לקבור אותו ע"י אביו וסבו בא נחש, לא מפני שזה פחות מהם, אלא מפני שלא היה לו צער מערה. עד כמה. שאלו את רבי; על מה אתה כ"כ טרחת. אמר מה זה?! כתוב כל המלמד חברו תורה כאילו ילדו. המלמד בן עם הארץ תורה כאילו... 'כפי תהיה'."

ש: מרן הרב שטיינמן אמר בכנסים של לב-שומע שבחורים אינם יודעים לפעמים פשט גמרא ומתחילים ללמוד מפרשים הכל מבלי להבין את הבסיס...

הגר"ש כהן: "פעם הגרש"ז אומר לי. הוא היה דרכו פעם בשבוע לבחון כיתה. שבוע כיתה א', שבוע כיתה ב'. כך היה. שני בנים שלי התחנכו אצלו. הוא אמר לי: באתי לבחון את הכיתה. שאלתי אותם את שאלת תוס'. אף אחד לא ידע לענות. התחילו להתפלפל איתי ולא ידעו שזה תוס'. איך ייתכן דבר כזה? אז על מה נתן להם שיעור הרב? נתת דבריך לשיעורים – זה הכל? התלמיד צריך ללמוד את הדף. אני מעולם לא באתי ודרשתי מהתלמיד תשמע ככה וככה. אני השתדלתי ללמוד עם התלמיד כמו חברותא.

אני קורא, יש לכם פה שאלה על המילים האלה? יש קושיא? צריך לדעת אם הם הרגישו במילים. לא משנה עם בלבלו או ידעו או לא. ככה אני לומד עמם חברותא. ובסוף ה' עזר אני מספיק יותר מכל הרמי"ם בישיבה. מגיעים לראשונים, אז הם מבינים מה הם רוצים מכאן."

ש: יש ישיבות שזורקים בחורים, לפעמים קיבלו אותו לחצי שנה או כמה חודשים רואים שקצת לא מתאים וזורקים אותו... אומרים שאחרים יתמודדו איתו. הבחור יושב בית ונופל ר"ל.

הגר"ש כהן: "זה מתחיל אצל המלמד שצריך המלמד להעריך את עצמו. שעליו נאמר - 'כפי תהיה'. בסנהדרין הנוסח אחרת; 'כאילו עשאו' פי' של דבר כאילו ילדו. שלשה שותפין באדם נכון?! הקב"ה אביו ואמו. אבל המלמד בן עה"א תורה כאילו עשאו! כמוני, כמו שאני עשיתי את אביו ואמו, גם אתה עשית את האדם הזה. כמוני.

המלמד צריך לדעת את המעלות האלה ולשמור עליהם. לא אם הילד התרופף אז זורקים אותו. להשתדל להמשיך כך, או למצוא ישיבה אחרת, עובדים שיהיה לו מקום אחר שילמד בו. צריך לדאוג לתלמיד. הדאגה לתלמיד צריך להיות כמו האדם לבנו. כך צריך לחשוב כל הזמן עליו. איך להרגיש. שבסופו של דבר כשיצא ממך, יצא עם אתגר. שיידע ללמוד. תיתן לו שכשלומד יהיה לו הנאה מהלימוד. הנאה.. שמחה בלימוד.. התורה מצילה את האדם מכל... כמובן, גם עם יר"ש צריך. כמו רבי יהושע בן גמלא שפתח ת"ת בירושלים משום שצריך גם לראות אותה. גם לראות יראת שמים."

ש: ישנם כאן פעילים של לב-שומע הם רוצים לדעת את תפקידם.

הגר"ש כהן: "כל מה שנאמר, נאמר גם עליכם, אשריכם. אתם כמו ראשי-ישיבות כל אחד מכם הוא ראש ישיבה ההצלה שאתם עושים עם הבחורים עושה נחת רוח לבורא, וזכותכם לעד ולנצח. מברך אתכם שתצליחו בכל מעשה ידיכם."

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר