את המושג של 'חסד של אמת' אנו למדים מפרשת השבוע 'וַיְחִי' החותמת את ספר בראשית. בתחילת הפרשה כתוב: "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה".
לשם מה נוקבת התורה במספר שנות חייו במצרים?
ללמדנו שאלוקים משלם לכל אדם מידה כנגד מידה. יוסף כלכל את אביו 17 שנה עד שנמכר על ידי אחיו לישמעאלים.
ובהמשך, יוסף כלכל את אביו 17 שנה במצרים, בדיוק כפי מספר השנים שיעקב חי עם יוסף עד למכירתו.
יחד מדובר בשלושים וארבע שנים, כמניין שנותיו המאושרות ביותר של יעקב אבינו. רמז לכך גם שמה של הפרשה המילה ויחי שהיא בגימטרייה 34.
לפני פטירתו ביקש יעקב אבינו מבנו יוסף שיעשה עמו חסד ואמת, בכך שיקבור אותו בארץ ישראל - במערת המכפלה בקריית ארבע.
"חסד של אמת" משמעותו - חסד שעושים עם המתים.
ומדוע הוא נקרא חסד של אמת?
משום שכאשר גומלים חסד לאדם חי, האדם הגומל, בתוך תוכו מצפה שבבוא העת יחזיר לו האדם טובה, ולכן חסד זה אינו חסד אמיתי.
אך הגומל חסד עם המתים – הרי זה חסד של אמת, כי האדם אינו מחכה לגמול מהמת שהלך לעולמו.
0 תגובות