פרק ט"ו: באחד הפרקים אודות הגאון רבי שמעון שקופ ראש ישיבת גרודנא הובא שנסע לארה"ב לאסוף כסף לישיבת גרודנא, ונשאר בה קרוב לשנה, ובתקופה זו מסר שיעורים בישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק (שעל יד ישיבה יונברסיטי) ובשל לחצים של גדולי ישראל, חזר לליטא.
הפרקים הקודמים >>
- דברי 'הלבוש' זויפו? החתם סופר המליץ לשרוף את הספר
- ה"למדן המשכיל" שנשאר בתוך בית המדרש המסורתי
- המשגיח שגער בתלמידים המתפלפלים; "דער אמת ליגט אופן ארט"
- "הלימוד שנתפשט בישיבות - מביא עזות וחוצפה ובטל השקידה לגמרי"
- כשהרב מבריסק לא הסכים לרב שך לקחת את התפקיד החשוב
עוד סופר על הבדל תהומי בין הגר"ש שקופ שהיה מאיר פנים לכל אחד, ורחוק מקנאות, להיפך מהגרב"ב ליבוביץ שהיה פותח את דלת ביתו ללא יהודים כדי חרך צר בלבד כדי שלא להיכשל בהסתכלות בפני אדם רשע. הגר"ש שקופ היה פותח בשיחה לבבית עם הדוור שהביא לו את המכתבים לביתו, ומציע לו לטעום דבר מה.
בעניין זה יש פה בנותן טעם לכתוב את המעשה הבא:
כשהגר"ש שקופ היה באמריקה לגיוס כספים לתקופה ארוכה, בסה"כ הצליח לגייס אלפיים דולר - לעומת הגרב"ב ליבוביץ שגם הוא היה בארה"ב לגיוס כספים באותן שנים, הצליח לגייס מאה אלף דולר! שזה סכום אגדי לאותם ימים. והיה הדבר לפלא.
יתרה מזו - כידוע, שהגר"ש שקופ היה דמות אצילית מאד הן במראהו החיצוני והן בהנהגותיו והיה נואם בחסד עליון. משא"כ הגרב"ב ליבוביץ היה ממש היפך אצילי, לא הקפיד בכלל על מראהו החיצוני וגם בהנהגותיו לא היה מרשים במיוחד בעיני פשוטי העם של העולם הגדול. זה מכפיל את הפלא פי כמה.
ומפורסם המעשה המבהיל שכאשר תלמידי רבי ברוך בער הצליחו לשכנע אותו להחליף כובע חדש, ונסעו לוורשא לרכוש כובע חדש והביאו לו וחבש לראשו, ושאל את הבחורים האם כובע זה מתאים ומספיק מכובד כדי להגיע עמו לפגישה עם גדול הדור מרן הגרח"ע גרוזינסקי? וענו לו הן. כששמע זאת, מיד שב ללימודו והניח את הכובע על הספסל, ותוך כדי עיון בספרים, הניח כמה מהם על הכובע, ונמעך לגמרי... (נפש חיה, תשס"ו, עמ' י"א מאת רבי שמעון דוד פינקוס).
התשובה מדוע הגרב"ב ליבוביץ הצליח לאסוף יותר מהגר"ש שקופ כפי ששמעתי בבית בריסק בשם הגאון רבי חיים עויזר גרוזינסקי שאמר הסבר כדלהלן.
המציאות של"ברי'ה" [ברי'ה = איש מוצלח, מרשים וחבר'מן[ יש מעלה וחיסרון ולבטלן יש מעלה וחיסרון. לברי'ה יש מעלה שהוא ברי'ה ומוצלח אבל יש לו חסרון שכולם יודעים שהוא ברי'ה ולכן פחות מרחמים עליו ועוזרים לו כי הרי הוא ברי'ה. לעומת זאת, בטלן יש לו החיסרון שהוא בטלן, מצד שני יש לו מעלה שכולם יודעים שהוא בטלן ולכן מרחמים עליו ועוזרים לו...
לרב"ב ליבוביץ היו המעלות של שניהם.
לר' שמעון שקופ היו החסרונות של שניהם.
רב"ב ליבוביץ היה במהות ברי'ה גדול, אבל היה נראה כבטלן, ולכן עשה מאה אלף דולר.
לעומתו, ר' שמעון שקופ גם היה נראה כברי'ה, ולכן אסף רק אלפיים דולר...
ודפח"ח.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com