איך צומחים מוויכוח? טו' בשבט – סוד ההתחדשות!
בטו בשבט, השקדיה פורחת ועצי השדה מתחדשים, והמקובלים אומרים שחוקי הבריאה חלים גם על האדם, וביום הזה הוא מתחיל להתחדש ולפרוח "כי האדם עץ השדה"...
דווקא החושך, הקור והרטיבות של החורף הם תחילת ההתחדשות והצמיחה, וכל אחד יכול לומר לעצמו: 'אני צריך לגדול מזה ודי'!
יש מלאך שמכה אותך, ואומר לך גדל, ורק כך – אתה צומח!
דווקא מתוך חילוקי דעות ואי ההבנה, מתעוררת:
התחדשות וצמיחת מערכת יחסים חדשה.
צמיחה – להקשיב להכיל ולהתחדש
ט"ו בשבט מזמין אותך לחדש מערכות יחסים ולפרוח!
האילן מתחיל לפרוח, דווקא מתוך ה'אין' החידלון, ואחרי ריקבון, אז:
הצמיחה מתחילה, והיא - הרצון לשמוע, להבין ולהכיל את השני.
עם רצון טוב הכל אפשרי, מצריך נחישות? נועז לשנות?
החזון - יצמיח אותך! קצת אומץ – ותתרומם לגבהים!
עצור והאזן לשני, התבונן, מה עכשיו הבנת, שלא הבנת לפני?
תגובה גוררת תגובה - אני בסדר אתה בסדר
מאחורי אי הבנה, עומדים דברים נסתרים, ואם תקשיב – גם תבין.
הפולמוס בנושא קריעת ים סוף ב'כיכר השבת' - הפרקים הקודמים>>
- לֹא יְאֻמַּן, כָּכָה לִכְתֹּב עַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרִאשׁוֹנִים? | ישראל שפירא מזדעק
- קריעת ים סוף זה לא נס? | מאמר תגובה לישראל שפירא
- האם "קריעת ים סוף" היא נס על-טבעי? | הפילוסוף והבעל שם טוב
- כשראיתי את דברי ישראל שפירא התמלאתי 'עזות דקדושא'
כמדריכה של דייל קרנג'י העולמי, פיתחתי כישורי תקשורת וניתצתי את כל המחסומים.
אחרי העברת קורסים בתקשורת ויחסי אנוש, בהנחיה ובקאוצינ'ג, תענוג לתקשר עם כולם, ולהבין את הפער בין תגובה לתגובה, מהיכן נבעה ומה טיבה.
וזה מה שעשינו אתמול ר' ישראל שפירא ואני, ואכן, נודע הדבר.
על מה רעידת אדמה שגררה מאמרי תגובה?
# הכותרת במאמרי הראשון: אזכור שמו של ר' ישראל שפירא בכותרת, היתה 'מעוררת' כל אחד... והדבר מובן, אבל:
אני לא נתתי את הכותרת, כך שהענין יורד מהפרק!
והדבר נלקח לתשומת לב הנוגעים בדבר.
# המאמר הראשון מתייחס אך ורק לדעת הפילוסוף:
קוראים יקרים, המאמר מתייחס אך ורק לדעת הפילוסוף!
ונכתב מבלי לראות את מאמרו השני של ר' ישראל שפירא!
# הצגת דעה - אינה הופכת אותה לדעתך:
נכתב במאמר: "רק אחרי שקראתי את מאמרו של ר' ישראל שפירא, המציג את דעת הפילוסוף"
קוראים יקרים, מתוקף תפקידי כרכזת מקצועית, אני מציעה לכל תלמידה את המקצוע המתאים לכישוריה, אין זה אומר שהפכתי למתכנתת או גרפיקאית, חשבונאית הייתי וחשבונאית אשאר...
האם כתב המייצג ומסביר דעה, הדעה הופכת לדעתו האישית?
ובמיוחד בנוגע לר' ישראל שפירא המציג בכל יום דעות בנושאים שונים, ומכל ההיבטים... המסקנה מהדברים:
המאמר התייחס לדעת הפילוסוף, ולא אישית לכותב המאמר!
# מאמר התגובה שצועק על כבוד רבנו בחיי והרמב"ן - לא קשור אלי!
מובן שר' ישראל שפירא מוחה על כל כבוד הראשונים, אבל:
כל ה'כצעקתה' במאמר השני - לא קשור אלי! ותבורך הצעקה!
אך, אין קשר בין המאמר תגובה למאמרי...
כך, שכל הטענות במאמר מתמוטטות כמו הבנינים שהלילה שקרסו.
# לא הגבתי ולא אגיב על המאמר השני של ר' ישראל שפירא!
ותגובתי נשארת בעינה, ואך ורק על דברי הפילוסוף!
# אומר הרמב"ן: "ומן הניסים הגדולים והמפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים שהם - יסוד התורה כולה"! (שמות, יג', טז').
וממשיך: "שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו, עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו - שכולם ניסים! אין בהם טבע! ומנהגו של עולם"!
"בין ברבים בין ביחיד! אלא, אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו:
הכל בגזרת עליון"! הכל – בכל מכל כל...
"ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת, ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם, שיתפרסם הדבר לכל האומות שהוא מאת ה' בעונשם, ואמר בקיום" וממשיך:
"וראו כל עמי הארץ, כי שם ה' נקרא עליך, ויראו ממך, ועוד אפרש זה בעזרת ה'"(ויקרא כו', יא').
זה מה שלמדתי, זה מה שאני יודעת, יותר מזה - לא חושבת שצריכה לדעת! רוצה חלק בתורת משה רבנו, ולכן:
מודה שכל דברי ומקרי כולם ניסים ואין בהם טבע ומנהגו של עולם!
כולם בהשגחה פרטית ומדויקים מה' יתברך, ולכך, מאמינה שגם אם נגרם עוגמת נפש, גם זה בגזרת עליון, והוא רחום ויכפר עוון.
# הדיון בנושא הסתיים ותם, ואומר בדרכו של הבעל שם טוב הקודש:
"למרות כל המדרגות שהגיע אליהן בעבודת ה' יתברך, אינו משתמש בהן, ומסתפק באמונה הפשוטה והתמימה, והוסיף ואמר, אפילו שכתוב פתי יאמין לכל דבר, אולם אעפ"י כן, הוא מוכן לכך, כי שומר פתאים ה'" (מאמר מרדכי, מרן בעל יסוד העבודה, דף לא').
נסכם את הדברים בדרכו של רבי נחמן:
"אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַמַּכְחִישִׁים כָּל הַנִּסִּים, וְאוֹמְרִים שֶׁהַכֹּל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְאִם רוֹאִים אֵיזֶה נֵס הֵם מְכַסִּים הַנֵּס עִם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁזֶּה דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, הֵם פּוֹגְמִין בָּאֱמוּנָה מְאֹד, וּפוֹגְמִין בַּתְּפִלָּה וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהֵם מַאֲרִיכִין אֶת הַגָּלוּת" (ליקוטי עצות, אמונה, ז').
"יֵשׁ בְּנֵי אָדָם הַמְכַסִּים כָּל הַנִּסִּים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וּכְשֶׁיִּכְלוּ אֵלּוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּנִסִּים, וְתִתְרַבֶּה אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בָּאֱמוּנָה כַּנַּ"ל" (ליקוטי עצות, אמונה, ג').
"ומה אני מבקש מכם, אלא, שתהיו אוהבין זה את זה, מכבדין זה את זה, ותהיו יראים זה מזה..." (תנא דרבי אליהו, כ"ח).
"אילן אילן במה אברכך...".
כל הברכות והישועות, אמן!