אבחון מוקדם: כל אחת מאיתנו נמצאת בסיכון לחלות

החשיבות של גילוי מוקדם,הפחד לחלות יום אחד בסרטן השד קיים בלבן של נשים רבות, היות ולמעשה כל אחת מאתנו נמצאת בסיכון לחלות במחלה, ובעיקר נשים שעברו את גיל חמישים. אם מתגלה גוש בשד בבדיקת מישוש בבית, החרדה משתקת ונדמה שזהו גזר דין מוות. חשוב לדעת שבמקרים רבים הגוש יתגלה בסופו של דבר כשפיר, וגם במקרה שמדובר בגוש ממאיר ישנם אחוזי החלמה גבוהים. במקרה של גילוי מוקדם, בקרב 90% מהנשים תהיה החלמה מלאה. לכן חשוב לפנות לבדיקה רפואית מיד עם גילוי הגוש, ועדיין לא להיכנס לפאניקה.,,‏ "לא להיכנס לפאניקה, זיהוי מוקדם מונע אסון" (צילום:shutterstock),זיהוי מהות הגוש - שפיר או ממאיר?,הרגשת במישוש גוש בשד והשאלה היא איך מאבחנים ובמה מדובר? הפנייה הראשונית תהיה לרוב לרופא משפחה או לרופא נשים (גינקולוג) שלך. בחלק מהמקרים גם בדיקת מישוש שנעשית ע"י רופא יכולה לזהות האם מדובר בגוש שנוצר בעקבות שינויים הורמונליים או בגוש שחשוד כממאיר. כאשר לא ניתן לזהות את מהות הגוש באמצעות מישוש, יש צורך בבדיקות מעמיקות יותר- צילום אולטראסאונד או ממוגרפיה ובהתאם לתוצאות גם ביופסיה. במקרה הצורך, תופני ע"י הרופא משפחה לכירורג שד, שהוא המומחה ביותר לאבחון גושים בשד.,בדיקות הדמייה ( אולטראסאונד וממוגרפיה) הן השלב הבא בתהליך האבחון, לאחר בדיקת המישוש. מדובר בבדיקה שאינה פולשנית ולא מלווה בכאב, והיא נותנת תיאור גרפי של פנים הגוף. בדיקות אלו נותנות אינפורמציה לגבי גודל וצורה של הגוש. על-פי מאפיינים אלו ניתן לדעת האם מדובר בגוש שפיר או שקיים חשד לגידול ממאיר ובמקרה כזה יש צורך בביופסיה. הביופסיה היא בדיקה פולשנית המתבצעת בהרדמה מקומית, ומהותה הוצאת רקמה מתוך הגידול ובדיקה של הרקמה במעבדה. זו הבדיקה הכי אמינה לזיהוי סוג הגידול, ובעקבותיה ניתן לומר בוודאות האם מדובר בגידול ממאיר או שפיר. אם התגלה כי הגידול ממאיר, עליך להתמודד עם הבשורה שחלית בסרטן השד. מדובר במסע לא פשוט, אך זכרי שבמקרים רבים הוא מסתיים בהחלמה מלאה.,, "לעתים גילוי הסרטן הוא קריאת התעוררות שמובילה אותנו להתבוננות מחודשת בחיינו" (‏ד"ר אסנת גבעון),טיפול בסרטן השד,בשנים האחרונות הטיפול בסרטן השד מאד התפתח, כולל התפתחות של תכשירים נגד תופעות לוואי של כימותרפיה. הטיפול צריך להיות מותאם אישית למטופלת, בהתאם לקריטריונים שונים – מאפייני הגידול (גודל, סוג, מיקום, גרורות ועוד), גיל ומצב בריאותי כללי של האישה ועוד. הטיפול יכול להיות ניתוח להוצאת הגידול/ ניתוח כריתת שד (כשיש אפשרות מנסים להימנע מכריתה של השד) טיפולים כימותרפיים או שילוב של שניהם. מטרת הכימותרפיה למנוע חזרה של הגידול, אך יש לטיפולים אלו גם מחיר של תופעות לוואי. הטיפול יקבע ע"י כירורג/ית שד, בהסכמה של המטופלת. אם תרגישי צורך, תוכלי לפנות לקבלת דעה נוספת ואז לקבל את ההחלטה שמרגישה לך הכי נכונה. בחירת הכירוג/ית שד היא חשובה מכוון שזאת הדמות הטיפולית שתלווה אותך במסע ההתמודדות עם המחלה עד לריפוי.,ההתמודדות הנפשית עם המחלה,באופן טבעי, גילוי המחלה מלווה בפחדים וחששות רבים- פחד מכאב, משינויים גופניים (בעיקר כשמדובר באיבר גוף נשי משמעותי הקשור הן לאימהות והן לזהות הנשית)