אולם הספק כל הזמן ניקר בתוכי: האם אנחנו מגיעים באמת למקור הדכאון והחרדות? משהו בתוכי, אולי אינטואיציה נשית, אולי הנסיון רב השנים ואולי גם שניהם יחדיו, אמר לי שיש שם משהו נוסף שלא יוצא החוצה.
לקח לאיילה זמן רב לספר לי על מערכת היחסים שלה עם בעלה יואל, עורך דין במקצועו, בעל משרד עצמאי, חבר בדירקטוריונים שונים, איש אינטליגנטי לכל הדעות. אולם אט אט הסתבר לי כי אותו גבר מרשים מתנהל כאילו היו בו שתי אישיות: האחת טובה והשנייה מפלצתית. הגבר הזה היה יכול בחלקיקי שניות, ובלי כל התראה, להתפרץ כמו לבה רותחת ממעמקי הר הגעש שלו, להקטין, להשפיל, להגיד דברים איומים לאשתו, ולאחר זמן מה היה מתקרר, וחוזר לדמותו הנורמטיבית לכאורה .
אמנם בשלבים שונים של חייו היה יואל בטיפול פסיכולוגי, אולם טיפולים אלו לא נגעו ולא הצליחו לגרום לו לאיזון וויסות רגשי ולעצור את התפרצויות הזעם שלו .הבנתי, כי בלי להביא את יואל לחדר הטיפולים, איילה תשאר עם הדכאון והחרדה עד סוף ימיה. היא לא היתה מסוגלת לחשוב על גירושין, אך גם המחשבה על המשך הקשר עמו הולידה בה מחשבות קשות.
היא חייה בעולם לא צפוי, הפכפך, עם גבר שבכל רגע נתון היה יכול לשפוך חמתו עליה, או על אנשים אחרים בסביבתו ללא כל שליטה ובקרה . איילה היתה במילכוד ובמצוקה קשה נקרעת בין דמותו החביבה והחכמה והמרשימה של יואל, לבין הצד האפל שלו שלעולם לא ניתן היה לדעת מתי יתפוצץ או יתפרץ.
אלימות במשפחה רווחת הרבה יותר ממה שכולנו היינו רוצים לחשוב. במדינת ישראל מוגשות מדי שנה 10,000 תלונות של נשים במשטרה על אלימות במשפחה אולם בפועל אנו יודעים כי רק אחד מכל עשרה מקרים של אלימות במשפחה מדווח למשטרה. בפועל, בין 7-10 אחוזים מהנשים סובלות מאלימות המופנית כלפיהן על ידי בני זוגן.
אלימות יכולה להתבטא באופן פיזי כשהגבר מכה את אשתו או מכריח אותה לעשות דברים מסויימים, אולם לא פחות חמורה האלימות המילולית הבאה לידי ביטוי בקללות, התקפי זעם הכוללים מילים קשות ומשפילות, וכן והאלימות הנפשית הכוללת שלילת זכויות מהאשה כגון הרחקתה מבני משפחתה, אי מתן כסף, מניעת יציאתה מהבית לצרכים שונים ועוד.
לרוב יש קשר בין מצב סוציו אקונומי נמוך לבין אלימות זו, אולם גם בעשירונים הגבוהים יותר וגם בקרב זוגות עם השכלה גבוהה והכנסה מכובדת נמצא לצערינו דפוסי התנהגות אלימים. למרבה הפרדוקס, ככל שמעמדה הסוציו אקונומי של המשפחה גבוה יותר, כך גם גוברת הבושה מלפנות למשטרה ולהתלונן על בן הזוג, שלעיתים הינו מוכר וידוע בציבור.
כאשר איילה דיווחה לי על מצוקה נפשית קשה שהתפרצה אצל אחת מבנותיה, הבנתי ששעון החול אוזל, והתפרצויות הזעם של יואל לא רק משפיעות לרעה על איילה אלא גם על כל שאר בני הבית, כאשר כל אחד מהם הגיב לכך בצורה קשה אך שונה.
איילה הפצירה ביואל להגיע לטיפול במשך זמן רב, ולבסוף הוא הסכים לתת לכך הזדמנות ולהגיע לפחות לשניים שלושה מפגשים לראות האם זה מתאים לו. התקדמתי עם יואל ואיילה בצעדים קטנים ומדודים בטיפול, ואכן ראינו לשמחתנו כל פעם שינוי ביכולת שלהם לתקשר זה עם זה, לא להעלב ולהתנתק למשך מספר ימים ואף שבועות.
ככל שרכשתי את אמונו של יואל, הוא נפתח וסיפר יותר ויותר על עולמו הפנימי. מה זה להרגיש כמו הר געש מהלך, שלעולם אינו יודע מתי יתפרץ. מהי החוויה הפנימית של חוסר השליטה המוחלט בזמן שזה קורה, המילים שיוצאות מהפה ושפת הגוף והפנים, וחווית הבושה הרבה שמגיעה לאחר שהר הגעש נרגע. ככל שהכרנו יותר ראיתי כמה יואל דומה במאפייניו לגבר האלים הקלאסי, למרות מלבושיו האינטלקטואלים והאינטליגנטים.
יש מספר מאפיינים עיקריים לגברים אלימים, וחשוב לי להגדיר אותם כאן:
חוסר ויסות רגשי
במילים של יואל "כמו הר געש שמתפרץ ללא שליטה" או במילים אחרות המעבר בתגובה הרגשית בסקאלה מ-0 ל-10 בחלקיקי שניות, מבלי יכולת להעביר את התגובה דרך פילטר רציונלי כלשהו, ביקורתי, הגיוני, שיכול למתן אותה או לדחות אותה. חוסר הויסות הרגשי מוביל את האדם לעצימות תגובה שהיא כשלעצמה מאימת ומפחידה.
מנעד רגשי מצומצם מאד
למרבית הגברים האלימים "רפרטואר" רגשי מצומצם מאד. הוא ינוע לרוב בין מצב רוח סביר לבין זעם, בלי עשרות גווני הרגשות שבדרך, כגון נחת רוח, שלווה, רוגע, חוסר שביעות רצון, תסכול, אכזבה, דכדוך, התכנסות פנימית ועוד. לא רק שהמנעד הרגשי מצומצם, אלא גם לרוב הגבר האלים לא יודע לבטא רגשותיו במילים עוד טרם ההתפרצות, כגון: "אני מרגיש מתוסכל כאשר את מביעה כלפי חוסר שביעות רצון" והדרך היחידה שהוא מכיר היא דרך ההתפרצות.
פסימיות ופרשנות שלילית
לרוב נמצא כי הגבר האלים מפרש דברים שונים הנאמרים לו כביקורת אישית שלילית המופנית אליו, גם אם הדברים נאמרים בשיא העדינות ולא כביקורת הורסת אלא כנסיון להיטיב את המצב. גבר זה אינו יודע לקבל ביקורת וגם אמירה עדינה (כגון: "בבקשה תסע לאט יותר ") יכולה להתחיל להניע את הר הגעש לעבר פיצוץ. הוא לרוב פסימי ונוטה לדכדוך, והוא יתקשה לראות את הטוב בחייו או בעולם ותמיד יתפס לדברים השליליים ויגיב אליהם בקיצוניות.
תוכו אינו כברו
פעמים רבות (אם כי לא תמיד) הגברים האלימים מצטיירים בחברה כגברים נעימי הליכות, עוזרים לזולת, חביבים ונעימים, אך רק שכשהם מגיעים הביתה מתגלה אישיותם במלואה: הם מוציאים בבית את כל התסכול, האכזבה, הזעם והייאוש שאספו במשך היום ומוציאים אותם על נשותיהם ואף על ילדיהם.
דפוסי שליטה וחוסר דחיית סיפוקים
הגבר האלים רוצה לרוב שדבריו יעשו באופן מיידי, ללא התחשבות, רכות ונעם הליכות כלפי בני ביתו. הכל כאן ועכשיו, בדיוק כפי שהוא החליט. הוא מצפה אשתו שתקבל אותו כפי שהוא, ואם היא לא עושה כן הוא רואה בה כמעין אויב שמחריב את חייו. אולם גם אשה שמצייתת לבעל כזה, אינה מרגיעה אותו ומביאה את חייו וחיי הזוגיות שלהם אל פתח גן העדן, כי תמיד תמצא הסיבה הבאה להתפוצצות וחוסר שביעות הרצון שלו.
אז מה ניתן לעשות?
נשים – צאו לדרך! לאף אחת מכן לא מגיע לחיות תחת דפוסים של אלימות פיזית, מילולית או רגשית. לא רק שאתן נפגעות, גם ילדיכן גדלים באוירת טרור ומתח תמידי והדבר מתישהו יתפרץ החוצה בדרך כלשהי מבלי שתבינו אפילו למה זה קשור (או שכן?!), ובסופו של דבר אינכן מסייעות לבעל שלכן להשתקם ולהרגיע את נפשו הסוערת. אם העצות של חברותיכן או אמותיכן אינן עוזרות (וכידוע, אשה שחווה אלימות מצד בעלה לא ממהרת כל כך לשתף בכך את הקרובים לה!) צאו ובקשו עזרה חיצונית ממחלקות הרווחה בעירכן או מטפל/ת פרטי שינחה אתכן וילווה בדרך הלא פשוטה מהמקום המדוכא והמושפל שהגעתן אליו בחייכן.
יש היום מרכזים לגברים אלימים בהן מתקיימות סדנאות לשליטה בכעסים ועזרה בוויסות רגשי, ניתן להעזר גם בטיפול תרופתי מרגיע, וכן לקיים עמם שיחות טיפוליות בעזרת איש מקצוע.
פעמים רבות נשים מפחדות לדווח על אלימות במשפחה, בין אם היא באה כהתפרצויות רגעיות או התנהגות לא צפויה, וגם אם היא כבר חצתה את כל הקווים ועברה לאלימות פיזית, מפחד מתגובתו של הבעל ברגע שהדבר יוודע לו. אולם עליכן לדעת כי ברגע שפניתן לגורם טיפולי, מוטלת על כל גופי החוק והטיפול במדינה לסייע בידכן, להגן עליכן ולשמור אם יש חשש מתגובה קיצונית של הבעל.
אני רוצה לסיים מאמר זה ולפנות דווקא לאותן נשים שאצלן בבית המצב לא כל כך חמור כבמתואר לעיל, אלא דומה יותר לסיפור של יואל ואיילה. זוג אינטליגנטי המגדל שלושה ילדים חמודים בשכונה מסודרת, כל אחד מהם מחזיק משרד עצמאי ואיש מבחוץ לא יוכל לדמיין לעולם מה קורה בתוככי ביתם. יש לצערי הרבה יותר נשים החיות תחת טרור סמוי מתון יחסית כמו איילה, מנשים החיות עם גבר אלים בצורה קיצונית כפי שמדווח מעת לעת בתקשורת.
ב"ה שאיילה הגיעה לטיפול, ולו בשל תחושת דכאון, כך שבסופו של דבר הסוד המשפחתי התגלה ויצא החוצה, וכעת לא ניתן יותר להחזיר את השד לבקבוק והוא יטופל בכל הכלים העומדים לרשותנו, אך יש גם נשים שיודעות טוב מאד מדוע הן מתהלכות בעצב ובחוסר חשק בעולם הזה, ולא צריכות להגיע לדכאון בשביל לפנות לטיפול. זכרי, בת מלך שכמותך, הקב"ה לא הביא אותך לעולם הזה בשביל לחיות חיים של טרור, צייתנות ופחד.
אולי בתוך סיפור חייך בין השאר קיבלת גם תפקיד של שליחה על מנת להציל את נשמתו של האיש הזה עמו התחתנת? אולי חלק מתפקידך היא גם לתת לו את המתנה של ללמוד איך לווסת את רגשותיו ולנהל את חייו וחיי משפחתו באופן נורמטיבי ולא כמו חייה פצועה שאינה יודעת את נפשה, וכל מילה פוגעת בה והיא רק רוצה לטרוף את מי שפוגע בה (שזה כל העולם בערך... אך ניחא).
באופן הפרקטי ביותר אייעץ לך כאן לפנות לאחד מ 67 המרכזים למניעת אלימות במשפחה בפועלים בארץ, המטפלים מדי שנה בלמעלה מ 7000 גברים. המרכזים הללו מופעלים באופן משותף על ידי הרשויות המקומיות, מחלקות הרווחה וארגוני נשים. ניתן לפנות טלפונית לכל אחד מגורמים אלו ולבחון היכן קיים מרכז כזה באזור מגוריך, גם באופן אנונימי, ולהתחיל עמם את תהליך האבחון והטיפול הקבוצתי והאינדיבידואלי הניתנים בהם.
את לא לבד! ואנא, אם את כבר ויתרת והשלמת שאלו יהיו חייך, וזה גורלך וזה מזלך וכך נגזר עליך, אנא עשי זאת למען ילדיך. ילדים שגדלים בבית שיש בו אלימות, ולו "רק" אלימות מילולית, עלולים לגדול ולהיות בוגרים אלימים בעצמם, או לחפש לעצמם בני זוג בעלי מבנה נפשי דומה (כי זה מה שבעומק נשמתם הם מכירים כה טוב) או לסבול מחרדות, דכאון או בדרכים שונות לסבול לאורך כל חייהם באופן שאינך יכולה כרגע לדמיין אפילו מהן יהיו, אך הן יגיעו.
יואל ואיילה ממשיכים את הטיפול, כאשר יואל מקבל כיום טיפול תרופתי להרגעה וויסות, וכן נשקלת כעת האפשרות להכניסו לקבוצה טיפולית של גברים אלימים. הוא הבין, גם אם זה לקח זמן והיה קשה מאד, שאין לו שום כלים לשלוט באלימות המתפרצת ממנו, ואם הוא רוצה לשמור על שלום בית, הוא חייב לעבור טיפול זה.
איילה תצטרך עוד זמן רב להשתקם מהאימה תחתיה חייה שנים כה רבות מפני ההתפרצויות הבלתי צפויות של יואל אשר לבסוף הכניסו אותה לדכאון. ולמרות הכל – אני אופטימית. אני יודעת שלפחות זוג זה נמצא מחדש על המסלול הטוב של שיקום והחלמה, ובע"ה עוד יגיעו ימים טובים יותר לביתם.
שאי פניך אל על, בקשי את ברכת האל לדרך החדשה בה בחרת, ופני עוד היום לקבלת עזרה מגורמי מקצוע, לקראת שינוי עמוק ומהותי לטובה של חייך וחיי משפחתך.
תרי וינברג MA ייעוץ אישי, זוגי ומשפחתי דוקטורנטית בבר אילן
]]>
