מחיר הבדידות: שלומית בנתה סוכה לבד!

ילדים להורים גרושים חווים את עוצמת הפרידה בחגים בצורה שונה. סקירה קטנה על סוכות של משפחות חד הוריות מזווית קצת אחרת * מתוך יומנה של 'שלומית' שבנתה סוכה קצת שונה (משפחה)

מירי גפן | כיכר השבת |
"שלומית בונה סוכה" הוא שיר ילדים ידוע מאת הפזמונאית הישראלית נעמי שמר שנכתב בשנת 1971. השיר משוחח אודות הפסוק בתפילה: "ופרוש עלינו סוכת רחמים ושלום". בשירה של נעמי שמר ניתן למצוא התייחסות לשאיפות החברה הישראלית להגיע לשלום עם שכניה.

אך המציאות בשטח מצביעה על כך שבין השלום עם העמים השכנים לביננו חוצצות דפנות אשר מטילות צל ביננו לבינן, הסכם שלום מתמהמה. כך מדי שנה בשנה, מתווספים שלל משלים שמהווים נמשל ל"שלומית בונה סוכה".

השנה שלומית בחרה להזדהות עם סטטוס חד הוריות. גירושיה הסבו לה תארים ומקצועות חדשים: שרת חוץ, שרת פנים, ממונה על תיק האוצר, שרת החינוך, ואף קיבלה תעודת בנאית.

לבשה בגדי עבודה, פטיש בידה, מסמרים לצידה והחלה מטפסת במעלות הסולם בשביל לבנות סוכה לילדיה ולהשקיט את המצפון שחפץ לנגן על מיתרי הרגש האמהי שמא תחסיר חלילה מילדיה הנאת חג מקושטת של סוכה סוככת.

מסתבר ששלומית פיתחה שיטות מיוחדות של דגמיי בניית סוכה. גולת כותרתה של שלומית: "סוכה לילדים ויהי מה". יצאתי לבחון מקרוב את את תערוכת כשרונות הסוכה של "שלומית" החד הורית.

בסוכה הראשונה, שלומית לא נעזרה באף אחד. מיד בצאת צום כיפור, בזמן שכל עדת עם ישראל עדיין עסקו בבחישה איטית של כוס קפה מהביל אשר הרווה צמאונם, עטפה שלומית במהירות בזק את קירות סוכתה בבדים, שהרי תיכף יוציאו גברברי השכונה את חוטמם מבעד לאשנבי חלונות ביתם. ויחזו ב"הצגת היחיד" של כשרונותיה הנכפים של שלומית אשר בונה סוכה במו ידיה למען ילדיה.

הצעת עזרה לשלומית החד הורית? זו בגידה במקובעות החברה בהתיחסות לסטטוס החד הורית, במילים אחרות, לסטטוס גרושה. הצעת עזרה תהפוך זאת לקישוטי רכילות צבעוניים.

בתחנה השניה שבמסלול תערוכת יצירות סוכות שלומית, התגלו כשרונות ברמת "תפוח שלא נפל רחוק מהעץ". על כתפיה של שלומית רבצו שלל הכנות לחג, עמוסה היתה, החל מדאגה ל"דמים מרובים" בארנקה ועד לאחריות סחיבת הקניות, אחריות לרכישת ארבעת המינים לילדיה, בישולים ועוד ועוד.

מחוסר ברירה איפשרה לילדיה הקטנים לבנות לבדם סוכת שלומם. השכן הצדיק שגר מולם הבחין בסוללות המרץ של ילדי שלומית, וחשב לעצמו: "אולי זה רעיון לבקש מילדיה של שלומית שיעזרו גם בבניית סוכתי?!". חשב ואמר, פנה בבקשת עזרה בבניית סוכה מילדיה.

מאגר הכח המוגבל של ילדיה קטנים אזל עוד בטרם סיימו לבנות סוכתם, זה דרש מחסרי הנסיון הקטנטנים הללו מאמץ רב. והשכן? התאכזב מסירובם לבקשת עזרתו של ילדים קטנים אלו. למרות גילם הצעיר הבנתם היתה גדולה. בשביל להבין את הגיחוך האבסורדי של בקשת העזרה מהם.

תחנה נוספת בתערוכת סוכותיה של שלומית הדהימה אותי במיוחד. שלומית הבנאית התגלתה שם בכשרון בניה מקצועי מחלקיקי קליקס. ולא פחות הדהים שסוכת הארעי הזו נבנתה על ידי "שלומית" בת ה-4. "אם אבא לא נמצא בבית, זה לא אומר שגם לי ולאמא לא תהיה סוכה" הרהרה הילדה.

מאומר לעשיה יצאה לשטח עבודה במגרש חדר הילדים. לא משנה ממה עשויה הסוכה שלה, העיקר שיש גם לה סוכה. ויש גם ארבע קורות צבעוניים לסוכה הזמנית הזו שיצרה.

אוטוטו יעבור החג וקורות הסוכה יפורקו אבל המסר של שלומית ישאר: "אין דבר העומד בפני הרצון"! "ושמחת בחגיך" פורצים צלילי שמחת בית השואבה מסוכתה של שלומית...

(נלקח מתוך יומן מודעות הציבור של שלומית בונה סוכה).

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית