פעם אחת הרהיב עז אחד המתפללים ושאל אותו. יסביר לי מר ,את כל הפרשה העברת במונוטוניות כאילו אתה מקריין בבת מצווה של האחיינית, ופתאום דווקא "פזר"?
התרעם הבעל קורא ובמבט של מה_אתה_מבין_בכלל וענה: "נו, באמת! פה בדיוק מתאים "פזר"".
גם אנשי הדור הרביעי וחצי והשלישי, השני והראשון משתמשים בטכניקה זו, שכנראה מסורה לדורות מקבלת התורה במעמד הר סיני בקול דממה דקה ועד לקבלת הודעה חדשה אחת. או 347 הודעות שלא נקראו. על רטט כמובן.
סביב שולחן אליפטי/מלבני, בחדר מדופן במהגוני ומזגן שתמיד גורר דיון על כך שקר ל-ההיא וחם ל-ההוא, והפשרה: מזגן דולק וחלון פתוח. שבעה אנשים. ששה כסאות משרדיים וכסא שנגרר ע"י המאחר- "שעתיים אני מחפש חניה" מאחד החדרים שתכולתם האנושית התנקזה לחדר הישיבות. ששה סמארטפונים דור רביעי וחצי, כוס עם עטים "איפה יש עט שכותב".
שבעה אנשים שיודעים כל אחד בדיוק מי יושב מולם. ראש מציץ מהדלת- להלן המזכירה : "להביא לכם לשתות משהו?"
ששה ראשים מהמהים לא, תודה. ונודניק אחד שתמיד אומר "לי את הרגיל" להלן המנכ"ל. מסך עליו לא מוקרן כלום ומולו מקרן, "תיכיף יגיע בוריס, רק הוא יודע להפעיל אותו". כולם מציגים עצמם איש כפי אמתחתו, תפקידו ומידת חשיבות המצאותו בחדר. כרטיס הביקור המגניב יישלף מנרתיק כסוף, לכולם יש כזה שחולק למשתתפי כנס שקר-כלשהו.
על הכרטיס מופיע שמו, תפקידו והמספר הסלולארי שאין-לאף-אחד, מלבד 6387 אחרים שהספיק לפגוש, בטרם פינה רבע שעה מהלו"ז רק כדי לפגוש אותך. לא לפני שהמזכירה ווידאה עם המסעדה הקבועה, ששולחן 24 תפוס.
כללי המשחק ברורים. כל אחד ממלא את תפקידו בהצגה. המנכ"ל יישב בראש, יתעסק במשהו שמונח על השולחן, כולם בודקים הודעות בווטסאפ, המנכ"ל יהמהם וינענע בראשו לאות שהוא נמצא בחדר, אבל ראשו, או יותר נכון קיבתו, נמצאת בכלל בשולחן מס' 24 ו"איך לעזזאל המזכירה הצליחה להכניס אותם למרות שביקשתי שבתאריך הזה תגיד שהוא בפגישה עם שרי אריסון".
איש אחד מדבר. כולם עושים פרצוף של "נכון, נכון". כולם בודקים הודעות בווטסאפ ,יש את ההוא שהוזמן לפגישה ואין לו מושג ירוק על מה הפגישה, את דעתו הוא מביע בשרבוט צורות פסיכדליות על דפי ממו שמונחים על השולחן, "מזל שהמנקה לא הגיעה היום", מה שהכי חשוב לו ברגע זה, למצוא שטח ריק שעדיין לא כוסה מפגישה קודמת וזאת שלפניה ושישאר מקום לזאת שתגיע אחריה.
כולם בודקים הודעות בווטסאפ. הראשים מתנדנדים כמו כלב על הדשבורד, הערות מופרחות ומופרכות, הדיון נמשך, חייבים למלא שעה. כוסות נייר הופכות ליצירות אבסטרקט בצד אחד ומתמלאות ומתרוקונות בצד השני ע"י ההוא זה שישאל בסיום "איפה השירותים שלכם".
בוריס מזמן כאן, הסמנכ"ל נאבק בעכבר "זה לא הקובץ הנכון, לא משנה, אני אגיד בעל-פה, נשלח לכם את המצגת במייל" כולם בודקים הודעות בווטסאפ.
כולם מסכימים על משהו ולא מסכימים על כלום, כולם בודקים הודעות בווטסאפ. הטונים עולים כי מישהו אמר משהו וקול בס טוען שזה מנוגד למדיניות החברה "אנחנו לא יכולים לעשות משהו רק כי מתחשק לנו"
כולם בודקים הודעות בווטסאפ, חוץ מאחד שאין לו ווטסאפ. הוא בכלל עיוור, אבל גאון באסטרטגיה.
כולם בודקים הודעות בווטסאפ.
יש רגע שכולם מחזיקים בטלפון אבל בודקים בגוגל טרנסלייט. כך זה נשמע, בערך.
קול מאחד הכסאות: " אפשר רגע? תודה."
ששה אנשים בהיכון, כולם אוחזים בטלפון. "איך עושים תרגום בגוגל? אני חלש באפליקציות" חוץ מהעיוור שיקבל את המצגת במייל עם תרגום לכתב ברייל.
אני חושב שיש כאן Big mistake , אני מ day one טוען שצריך ללכת פה על Second opinion ולעשות New thinking בכל הנוגע ל Policy של החברה. לפחות ברמת ה Branding.
Obviously זו אחת הטעויות ever . האינטרס שלנו שזה יקרה הוא Top priority. אני חושב שאין מישהו כאן בחדר שלא מבין שכזה צעד הוא must." וכן על זה הדרך.
כולם בסמארטפון ולא בודקים הודעות בווטסאפ. הביקוש לגוגל טרנסלייט שובר שיאים. אלקסה מוציא עדכון על ביקושים חריגים ומניית גוגל מטפסת ב0.45 אחוז.
ראש מציץ מהדלת. "המנכ"ל, אשתך ביקשה שתאסוף את הילדים" המזכירה של אחה"צ.
"תמסרי לה שאני פה ב major crisis" "כשתסיימי איתה, תבואי להתקין לי פה את הגוגל טרנסלייט"
כולם בודקים מיילים והודעות בווטסאפ. העיוור מחכה שהמצגת תגיע במייל. המנכ"ל ממשיך לשולחן 24. בעל הקורא שוב ניגן "פזר"
נ.ב. תודה ל- google translate
]]>
