סיפורים שאחרי; הפיגוע בגאולה

לכל פיגוע יש את הניסים המלווים אותו, את אלו שלא רואים ממש באותם רגעי אימה, אבל הם צצים רגע אחרי. הסיפור הבא הוא שונה במקצת, הוא בעצם סיפור שלפני * תמימות של צדיקות (תרבות)

דוד הוד | כיכר השבת |
רבניות רבות שוטפות את ארץ ישראל. כמה מהן, ממש מיוחדות, נוסכות הרבה כוחות בלבבות המבקשות. גיבורה מקומית שכזו יש בביתר: הרבנית טופיק שתח"י. היה זה ביום שלישי. בבוקרו של יום הפיגוע בגאולה. הרבנית הולכת להתפלל בנץ. הרגשה קשה מילאה את ליבה כבר בתחילת התפילה. היא חושבת על שכונת גאולה בירושלים, ופורצת בבכי קשה 'כמו ילדה קטנה'. היא לא מצליחה להירגע מהבכי החונק: 'גאולה'.

לאחר התפילה, היא מחליטה שהיום צריך לעזור רוחנית לשכונת גאולה. היא מרימה טלפון לנכדה אסרטיבית הלומדת בירושלים בסמינר ליטאי ושואלת, האם תירצה לעזור לה היום, בפעילות 'קירוב קרובים' בגאולה. הנכדה ענתה: נמאס לי ללמוד על לואי ה-14 כאשר דם יהודי נשפך פה ברחובות, אני גם רוצה לעשות משהו!

הן קובעות שעה למפגש בגאולה, תוך כדי שהן מבטיחות אחת לשנייה: היום, לא תישאר אף 'אישה לא צנועה' בגאולה. הרבנית מגיעה לפני וממתינה לנכדתה. הרבנית הגיעה חמושה בשקית עם בגדים: נסביר לנשים כמה חשובה הצניעות, נספר להם שמדובר בנזק מתגלגל, נספק להן אף פתרון: ניתן להן במקום בגדים צנועים. הנכדה 'הדייקנית' מאחרת.

ההמשך כבר ידוע, אירועי גאולה הקשים באותו יום, שינו תכניות להרבה אנשים. בין היתר גם לצמד הזה שרצה לעסוק שם בפעילות הודפת קטרוגים. לאחר הפיגוע, עברו שם הרבנית ונכדתה ברחוב השומם ובכו: אכן, כמו שהבטחנו, היום, לא תישאר פה אחת לא צנועה.. חשבנו שזה יהיה בגלל הפעילות שלנו..

אבל, ה'חרון אף' השיג...

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית